גירושין, ילדים ואהבה: מה לעשות?

ד״ר חסון, שלום ושנה טובה.
ברצוני לשתף ולהתייעץ בבעיה סבוכה.
אני בת 34, נשואה פלוס ילדה, נמצאת בקשר עם גבר נשוי פלוס ילדה.
אנו מכירים כבר למעלה משש שנים, קשר שהתחיל כחברות טובה והמשיך כקשר זוגי.
המון פעמים ניסינו לחשוב מדוע הגענו לאן שהגענו, לשנינו היה טוב בבית ועל פניו אין ״סיבה מוצדקת״, אך אנו אוהבים מאוד
שנינו יודעים שאנחנו לא רוצים לעזוב את בני הזוג שלנו כיון שלא נרצה לעזוב את ילדנו הקטנים.
הקשר שלנו עמוק והאהבה גדולה, אני מרגישה שהיא לא גדולה רק מהסיבה שזה קשר אסור, זה לא רק ריגוש זו באמת אהבה. אנחנו מאוד כנים אחד עם השני (החברות וההכרות המוקדמת רק תורמת לכנות), שנינו לא מאגישים אהבה כלפי בני הזוג שלנו
יחד עם זאת, שנינו ילדים טובים בהגדרתינו, לא רוצים לפגוע באף אחד
מקריאה שלי בפורומים, רוב הסיפורים האלה מסתיימים לא טוב (למרות שאני נוטה להקשיב ללב שלי)
אנחנו די אובדי עיצות, האם אפשרי לנהל קשר כזה לאורך שנים? ( אגב, הקשר הזוגי הזה קיים כבר למעלה משנתיים)

אלה יקרה,
אני לא יודע אם הילדים לא ייפגעו בסופו של דבר יותר במצבכם הנוכחי מאשר אם תחליטו להיפרד מבני זוגכם. קודם כל, כי הזוגיות שהם רואים בהוריהם כמודל, לא תהיה זוגיות ומודל של אהבה, גם אם היא תהיה סבירה. אבל גם, כי אם העניין יתגלה יום אחד, ההשפעה על הילדים תהיה הרבה יותר חמורה (בשל הכעסים של בני הזוג הנבגדים, של הילדים שיראו בכם אשמים, ובשל התדמית שתהיה לך בעיניהם) מאשר של גירושים מבלי שהסיבה להן ברורה כל כך לעין. מכאן, שהמשך קיום המצב הנוכחי הוא סיכון רב גם לך וגם לילדים.מצד שני, אין ודאות שאם תחליטו להתגרש, שאכן שניכם תממשו את ההחלטה הזו, והכרתי מקרים שבהם היתה החלטה משותפת כזו, אבל צד אחד קיבל רגליים קרות לאחר שהצד השני כבר מימש את הגירושים, או שחזר לבן/בת הזוג לאחר הגירושים משני שהצדדים. כלומר, גם בזה אין ודאות.עניינים של הלב הם עניינים מורכבים, ודברים שמשתנים לאט. ובכל זאת אשאל: האם קיימת אפשרות שבעזרת טיפול מתאים את ובן זוגך תצליחו למצוא אושר סביר, ולפחות טוב משמעותית גם רגשית מכפי שהוא היום? - זה יחייב ניתוק מוחלט מהמאהב שלך כי בלי זה זה לא יעבוד, אבל ממילא כל החלטה שאת תקחי על עצמך במצב הנוכחי היא הימור. ואם הזוגיות שלך לא תוכל להתקיים, כך או כך סביר שתמצאי אהבה, עם או בלי המאהב שלך. אבל אולי תגיעי אז למצב יציב יותר, שבו גם תהיי יותר שלמה עם עצמך?

אני מודעת לסכנות ולפגיעה, אני לא גאה בדרך שבחרנו
אבל אני גם לא יכולה לשקר לעצמי.

כמו שכתבתי לך, הייתה לי זוגיות תקינה לחלוטין.. פשוט הפסקתי לאהוב.
ויותר מזה, אני אוהבת מישהו אחר

אני יודעת שזה לא המקום לנהל דיון אחד על אחד
אבל השאלה שלי היא האם צריך לעשות ה-כ-ל על מנת להציל נישואין? המוסכמות החברתיות אומרות:כן
אבל אני תוהה אם זו דרך נכונה.
כנראה שאמשיך לתהות :) תודה לך וחג שמח

אלה יקרה,
לא, לא צריך "לעשות הכל כדי להציל זוגיות". אבל צריך לשמור על צלם אדם, ולדאוג גם לאנשים אחרים סביבך, ולחשוב קצת יותר על עתידך ועתידם. לא אמרתי שבהכרח אתם צריכים להישאר ביחד, זו היתה נקודה למחשבה. אבל אמרתי לך שאת לוקחת סיכונים, ולא רק על חשבונך. קחי גם את זה בחשבון. התנהלי, בבקשה, בזהירות, כי מה שלא תעשי ישפיע לא רק עליך. ויותר מזה, אפילו אם את לוקחת רק את עצמך בחשבון, נהגי בזהירות, כי הסיכונים רבים.