גירושין והתאהבות: מה עושים?

שלום
!אני בת 35, הייתי נשואה 10 שנים, יש לנו שני ילדים. עכשיו נמצאת בתהליכי גירושין, כי בעלי התמכר למחשב, כל הלילה הוא מבלה בפורומים, הולך לישון ב 4 לפנות בוקר. אני כבר מזמן לא מעניינת אותו בטור אישה, הוא מצא תחליף למגע איתי באינטרנט. הרבה פעמים ביקשתי ממנו להפסיק, ללכת לייעוץ, לא עזר, אנחנו מתגרשים.בנוסף, לפני כחצי שנה התחלתי רומן עם גבר נשוי בעבודה. התהאבתי בו חזק, ובעצם, הוא שדחף אותי להתחיל להתגרש. לפני כחודשיים הוא החליט להיות נאמן לאשתו, כי היו לו ייסורי מצפון ואני מבינה את זה, כי גם אני הרגשתי שאני עושה משהוא מלוכלך כלפיה, למרות שאני לא מכירה אותה.הבעייה עכשיו, כי אני אוהבת אותו ורואה כל יום בעבודה, יושבת במשרד איתו, והוא גם כל הזמן מראה לי סימנים שהוא לא אדיש כלפי, ומעבר לזה לא קורה כלום. ואני ממש סובלת, גם בגלל גירושין והדאגה שלי לילדים, ושהחיים שלי לא הסתתדרו כמו שרציתי, וגם שהתהאבתי אחרי כל כך הרבה זמן בגבר שהוא אסור בשבילי, אני בוכה המון ולא יודעת מה לעשות. לעזוב עבודה אני לא יכולה, כי זה עבודה טובה, לעבור משרד גם בלתי אפשרי, ואני פשוט מרגישה כי אני על סף התמוטטות עצבים.מה תמליץ לי לעשות כדי להתמודד עם זה?

אווה יקרה,
כתבת על שני דברים השונים לגמרי, ועדיין מחוברים זה לזה. האחד, הוא הנישואים שלך. האם זו התמכרות שלו? האם זו בריחה מהקשר איתך כי משהו לא עבד שם ולא ידעתם לטפל בזה? - אולי שילוב של השניים. ואת כותבת "אנחנו מתגרשים". מתי? האם לולא התאהבת בגבר אחר, היית גם כן מתגרשת? עד כמה אכן שני הדברים הללו קשורים יחדיו? - אין ספק, עם זאת, ששניהם משפיעים על מצבך הנפשי.כך או כך, את לא הראשונה ולא האחרונה מבין אנשים בזוגות נשואים שהתאהבו, התגרשו מתוך הבטחה שיוכלו להיות ביחד, והצד השני, ובדרך כלל זה הגבר, החליט שהוא לא רוצה. הסיבה המקובלת היא שהוא לא יכול לעשות זאת לאשתו, לאם ילדיו. זו הסיבה המקובלת כי קשה לערער עליה, כי אחרי הכל, היא מוסרית, ולכן היא זו שמתקבלת בקלות הרבה ביותר בצד הנפגע. לכן, אני שב ואומר שכל קשר צריך להיבחן בפני עצמו. אם הנישואים לא טובים, והגעתם למסקנה שעדיף לבד ולהתחיל לחפש קשר חדש, אז אולי זה מה שצריך לעשות. אלא שאם הם לא רעים עד כדי להעדיף את ההישארות לבד, ויוצאים מהם רק מתוך הבטחה של קשר אחר - בדרך כלל זו טעות. כי בדרך כלל את לא יודעת איך הגבר החדש יתנהג בשעת לחץ, את לא יודעת איך הוא מתנהג בשעת כעס, ואת לא יודעת אם הוא מסוגל לסלוח כשצריך ולהבין את הקשיים והלחצים שלך כשקשה לך - כשזה עלול להיות גם על חשבונו. את זה יודעים רק כאשר חיים ביחד. כך שהתאהבת, ואת מאולצת לוותר עליו, אבל את לא באמת יודעת על מה את מוותרת. את מוותרת על מה שאת מכירה בתנאים הכי רומנטיים שאפשר (כי כך זה עם אהבה גנובה), גם אם לא בתנאים הכי טובים שאפשר. וזה כואב. ללא ספק זה כואב. ואם את על סף התמוטטות עצבים, ובודאי שאם את רוצה לשקול מחדש את מימוש הגרושים, לכי ליעוץ פרטני, ויפה שעה אחת קודם. את צריכה עזרה, נכון?שמרי על עצמך ועל בריאותך, הנפשית והפיזית, שמרי על ילדייך כי גם הם נפגעים כשאת כך, ולכי לטפל בעצמך, כי זה חשוב.