גילוי צרכים וקבלת החלטות בזוגיות

אני בת 24, מרגישה נסחפת אל תוך הרצינות של החיים, וכוונתי היא להשפעה של ההחלטות שלי על חיי והפחד מהלא נודע.היה לי חבר שש שנים, היה לי טוב בקשר הזה אהבתי אותו והקשר הזה התאים מאוד לצד אחד שבי, צד תמים ואוהב. הוא היה מושלם, בתוכו הייתי מתכרבלת וכל העולם היה נעלם. הוא כשלעצמו, אדם עם תכונות שאני מעריכה, חכם, חם, מעניק עם ראיה מאוד הגיונית ופשוטה כלפי החיים (ההפך ממני). והסיבוך מתחיל כשצד שני שקיים בי קם לתחייה, הצד הייצרי והמיני שאיתו לא ממומש.כשהוא נטש אותי לטובת חו"ל ונשים אחרות הרגשתי את הכאב, את הכאב של האהבה המרה. אחרי שהוא חזר (אחרי תשעה חודשים, הוא לא חזר אלי) קרו דברים והמשכתי הלאה וחוויתי חוויות מיניות עם גברים אחרים - וזה היה אדיר, רגשות ותחושות שלא היו חלק ממני הפכו להיות אני.אז ככה שהגשמתי את עצמי אך לא עם אותו אדם.עכשיו הוא רוצה בי חזרה והרי אני לא מצאתי אהבה אלא רק סיפוק מיני נטו. הוא רוצה בי ממש הוא מוכן לעשות הכל למעני. וניסינו במשך ארבעה חודשים, אבל אז כל הכאב צף והמשיכה לא הופיעה (אני עדין חושבת על החוויות שהיו לי כשלא היינו יחד).אז עכשיו אני במצב חסר אונים - אני לא יודעת במה לבחור, ואיך אני גורמת לעצמי להיות מאושרת בכל החלטה שאקח. מצד אחד אני יודעת שהוא רק רוצה שאני אהייה מאושרת אבל אני פוחדת שאני לא אהייה מסופקת ומחשבות אחרות ימשיכו לרדוף את מוחי ואני לא אהייה נאמנה (מבחינת זה שאני אמשיך להיות חצוייה).אז איך לוקחים את ההחלטה, כשיודעים שאולי האדם הזה הוא כן הדבר בשבילי, וכשאולי העתיד לא יהיה טוב איתי.

Xיקרה,
מה שקורה לך הוא שאת מגלה שאת אדם מורכב, בעל צרכים שונים, שכל אחד מהם הוא בעל משמעות חשובה עבורך. היה לך חבר במשך 6 שנים, שזה אומר מגיל 17 עד גיל 23 בערך. זה הרבה, וזה מכניס אותך להרגלים ולתחושות שהיו טובים מאד מבחינתך בהבטים מסויימים, שיהיה לך קשה לחיות בלעדיהם בהמשך, עם חסכים שמצאת אותם עם גברים אחרים, והנה גילית צרכים נוספים שגם בלעדיהם יהיה לך קשה לחיות. הפחדים שלך, לכן, הם פחדים ממשיים, כי את באמת עלולה למצוא את עצמך כמהה לריגוש ולמשיכה שבמיניות הסוערת שגילית בקשרים אחרים.וכאן, נשאלת השאלה מה לוח הזמנים שלך לחיים. כלומר, כיצד את רואה את קצב התקדמות חייך מהיום ואילך: האם את בונה לעצמך קריירה, ומה קצב ההתקדמות שאת רוצה בה? מתי את חושבת שהיית רוצה להתחתן, ואולי עוד יותר, מתי היית רוצה להביא ילד ראשון? מתי שני? ומהם סדרי הקדימות של מילוי הצרכים הללו? מה חשוב יותר, ומה חשוב פחות?ברור שהדברים אינם באים לפי סדרם על-פי הזמנה, ובכל זאת, אם חתונה והקמת משפחה אינם בוערים לך, וזה בסדר גם אם זה יקרה בעוד 4 שנים, אז אולי מוטב להניח לקשר הנוכחי, ולחפש קשר שייתן לך גם את זה וגם את זה, ויספק את הצרכים שלך באופן מלא יותר. אמנם זה הימור, אבל אם יש לך פנאי, את יכולה להרשות לעצמך לקחת אותו. אם, לעומת זאת, את לא מוכנה לחכות הרבה, יכול להיות שהחבר הזה הוא האדם הנכון. לפחות עושה רושם שהוא, את השלב של התנסות עם נשים אחרות כבר עבר (וזו אחת המגרעות של נישואים עם חבר/חברה ראשונים – הרצון שמגיע מאוחר יותר לחוות את ההתנסויות שלא חווינו אף פעם), ועשה את ההחלטות שלו. יכול להיות שבמקרה הזה כדאי לך ללכת לפסיכולוג שהוא גם מטפל מיני, לקבוע איתו פגישה או פגישות בהתחלה בנפרד, ולנסות להבין אם ואיך את יכולה לשנות בהתייחסות שלך אליו או שלו אלייך, ומה שניכם יכולים לעשות ביחד, כך שהריגוש שלך איתו יהיה רב יותר. ויכול להיות שעצם ההתנסות בחוויות חדשות איתו, ואולי גם כל תהליך הלימוד המלווה לעבודה עם מטפל מיני, יכול להוסיף לך את הפלפל הנדרש ליחסים שלך איתו.