גברים, פיטורים ובדיקת גבולות בזוגיות

שלום
!אני חיה עם חבר מזה כשנה (שנה וחצי ביחד)- הוא מתגורר איתי ועם בתי בת ה-16. מזה כחודש היו לו בעיות בעבודה והוא פשוט התחיל להתנהג בריחוק ובתוקפנות, לא התקרב ולא רצה שיתקרבו אליו- אין מה לדבר על קטע של אינטימיות. החלטתי קצת לתת מרחב עד יעבור הזעם אך אני רואה שזה רק מחריף. אתמול חבר של הבת שלי ישן אצלה בחדר והחבר שלי ראה זאת בעין רעה וטען שמפחיד אותו לחשוב על חתונה וילדים איתי שאני אמא לא אחראית ואני ליברלית מדי כי היא למעשה קטנה.למען האמת גם בעיני זה לא כל כך מצא חן והסכמתי על כך שאשוחח עם בתי. לא משנה כמה פעמים הבהרתי שנושא חינוך ילדתי זה עיסקי בלבד ואני מודה לו על העצות הוא הוביל את כל זה לריב גדול שבמהלכה טענתי כי במקום להתמקד בשיפור הזוגיות שלנו הוא פשוט מחפש תירוצים לפחדים שלו.הוא קם והלך וטען שהוא לא יודע בדיוק מה הוא מחפש איתי וזאת לאחר שדיברנו כבר על חתונה וילדים .החבר שלי רווק , צעיר ממני ב-4 שנים ונראה לי שהסיבה האמיתית היא שאולי כבר נגמר לו מהקשר למרות שהוא תמיד טוען שאני אהבת חייו אבל בפועל אני לא מרגישה כך בכלל. הוא טוען שלא על הכל האהבה יכולה לכסות ואני טוענת שאם לא היה נוקשה כל כך ועם עקרונות אז הכל היה נראה פשוט וקל יותרלא יודעת מה לעשות- הוא מתנהג כמו ילד, סוגר את הפלאפון ולא חוזר אלי גם אחרי כמה הודעות שהשארתי - האם אפשר בכלל לראות עתיד אם מישהו ביקורתי שחושב שהוא יודע יותר טוב הכל גם בחינוך ילדים שאין לו עדיין?

מתמודדת יקרה,
לא פעם גברים (בעיקר) שנכנסים לקשיים בעבודה או לפיטורים, מגלים בתקופה זו סימנים של אלימות או דיכאון. הסיבה היא בדרך כלל פחדים שיעריכו אותם פחות, ושכוח המשיכה שלהם ידעך. אם תרצי, את יכולה לראות אות במצב כזה כמו אשה כרותת שד, בהבדל כמובן שהוא יכול "להצמיח" לו מקום עבודה חדש, עם הזמן. יכול להיות שכתוצאה מכך חברך בוחן מחדש את עצמו ואת יחס העולם אליו. כלומר, לבדוק את גבולות הקשר איתך, ועד כמה הוא יכול למתוח את החבל – מה שייתן לו מידע עד כמה את באמת רוצה אותו(קרי: למרות ירידת ערכו בשוק), ואם כדאי להיות איתך, ואולי גם לבחון מחדש את ערכו בשוק הנשי. יכול להיות שגם מעורבותו בחינוך הבת שלך היא חלק מהמבחנים שהוא מעביר אותך, כדי לדעת עד כמה את רואה בו בן זוג לטווח ארוך.מצד שני, גם לך יש וצריכים להיות עקרונות, ואחד החשובים שבהם הוא לנהוג בבתך כפי שאת חושבת שצריך לגדל בת,הן מבחינה חינוכית והן מבחינת היחסים איתך (ואגב כך, נדמה לי שאם אין פער גילאים משמעותי בין בתך לבין החבר שלה, אין כאן שאלה של קטינות בקיום יחסי מין). את בהחלט לא רוצה שהיחסים איתו יפגעו במרקם היחסים שלך עם הבת שלך, ואת לא רוצה שישפיעו עליה ועל אופייה באופן שאינך מסכימה לו.אם מה שהחבר שלך רוצה זה באמת בעיקר לבדוק את גבולות הקשר איתך, הדרך הנכונה לרכך אותו ולחבר אותו מחדש אלייך היא להפנות את תחומי הבדיקה שלו לקשר איתך נטו, ולאשר לו את אהבתך, במעשים ובדיבורים, כל עוד אין הדבר נוגע לבתך. כאשר הוא מנסה לחזור לנושא זה, הציבי שם גבולות ברורים, ובמקביל, הטי את השיחה לנושאים אחרים, הציעי בילויים ביחד, והרעיפי עליו אהבה. אני יודע שלא פשוט לעשות את כל זה בעת ובעונה אחת, אבל זו אמנות היחסים, ותמיד כדאי לנסות וללמוד אותה, גם אם זה לא תמיד מצליח.ועם כל מה שאמרתי, יכול להיות שהחבר שלך, מסיבות שונות, ואולי בשל הטלטלה שהוא מטולטל בה היום בעקבות הדרדרות הבטחון שלו בעבודה, מחפש ברצינות את הדרך החוצה. אני לא בטוח שזה המצב, אני חושב שהוא עדיין בודק. אבל אם את רוצה לשמור על הקשר שלכם, נסי לצאת מתוך ההנחה שזה בעיקר תהליך של בדיקה מחדש, ולעשות את כל מה שאת יכולה כדי לשמור עליו. אם זה לא יעבוד, תדעי שאת לא צריכה לקחת עלייך את האשמה בסיום.

תודה רבה על כל העצות המועילות והבונות.ניסיתי את מה שהצעת לגבינו וזה עבד אך לא לפרק זמן ארוךהבהרתי כי אנחנו חיים בזוגיות ולהבא אתייעץ איתו לגבי בתי אך בסופו של דבר שישאיר לי את ההחלטה כיצד לנהוג עימה והוא הסכים איתי בדיוק לכמה שעותבכל זאת בתי היא לא הילדה שלו והוא מרשה להעביר עליה כל הזמן ביקורת ,הוא מנסה "לחפש" אותה בכך שהיא לא בדיוק עוזרת בבית אפילו לא מפנה את הכלים אחרי שהיא אוכלת אבל אני משתדלת לא לעשות מזה ענין, מבליגה ומנסה לשוחח איתה אך הוא טוען שזה לא מספיק- מה בדיוק הוא רוצה שאני אתחיל להעניש אותה על כל דבר?- הוא מודה שהיא ילדה טובה אך היא גם בגיל ההתבגרות, ילדה חרוצה ואני לא רוצה להעמיס עליה לאחר שחוותה גירושים , אני יותר סלחנית כלפיה וזה לא מוצא חן בעיניו.אותו לא מעניין שהיא בגיל ההתבגרות- אולי גם הוא מתבגר איתה ?

מתלבטת יקרה,
בהחלט יכול להיות שהוא מצא את החוליה החלשה שלך, ושדרכה הוא מנסה לשלוט בך. בדיוק לכן, את אמורה להציב לו גבולות ברורים, כלומר, לתת מסר ברור וחד משמעי בעניין הזה, בלי פשרות. אלא שאני לא בטוח אם את יכולה, בשל החשש שלך לעשות זאת בכל מחיר, כלומר, להיות נכונה בשביל זה לשבור את הכלים. בשל כך אני ממליץ לך לקחת אותו לתהליך של יעוץ זוגי.

ושוב תודה על העצהאני העלתי את ענין הייעוץ הזוגי וכמובן הוא טען שאנחנו לא נשואים- מה שמבהיר לישהוא מאד שמרן בנושא ומה בכלל זה קשור לזה שאנחנו נשואים או לא , הרי אנחנו בזוגיות לכל דברכרגע הוא לא מדבר עם בתי וטוען שאין לו חשק לעשות דברים למענההחלטתי לא להכנס לעימותים ולא לנסות לקרב ביניהםברגע שהוא מתחיל להתלונן אני מנסה להעביר נושא ובדרך לא דרך קצת מצליחהכרגע גם בתי לא מתאמצת להתקרב אליו - כי היא רואה בו גורם מסכסךלא קל לחיות עם 2 אנשים שאני אוהבת אבל יש בינהם קצת יחסי כוחות והיא לא מתפשרת גם - מה שמשאיר אותי כל הזמן בעמדת התגוננות