גברים, הצהרות ומעשים: מה להאמין?

שלום
ד"ר חסון.אני בת 35 גרושה עם ילדים. לפני חודשיים הכרתי מישהו בן 34 גם גרוש עם ילדים. הכרנו באתר הכרויות, הוא היה מחזר נימרץ נאמן ועקשן. לאחר שבועיים של התחננויות מצדו, הסכמתי לצאת איתו לדייט. היה מאוד כיף, הוא גם הרבה להרעיף עליי מחמאות. בדייט השני הוא היה משקיען ורומנטי ואפילו אמר שהוא מאוהב בי ושדבר כזה לא קורה לו עם כל אחת, ושלמעשה הוא לא הרגיש כך מאז שהיה בן 17. במשך חודש וחצי הוא היה מתקשר אליי כל יום , והרבה, מע יר אותי בבוקר, שולח סמסים כמה שהוא מתגעגע. הוא לא לחץ עליי לסקס ואמר שלי שהוא בחיים לא יעזוב אותי. אני לא יודעת למה, אבל מאז שהראתי לו שאני מרגישה כמוהו , הוא התחיל להיות פחות מתלהב. הוא כבר לא מעיר אותי בבוקר, כבר לא שולח סמסים , ואם הוא מתקשר , זה רק בגלל שאני שולחת אליו סמסים שמרמזים על כך שהוא כבר לא מעוניין בי. כשאני אומרת לו שאני מרגישה שהוא רוצה לסיים את הקשר, הוא מתעצבן ואומר לי שאם היה רוצה לסיים את הקשר הוא לא היה מדבר איתי. כך יוצא שאני מבולבלת, כי אם אני מסתמכת רק על ההתנהגות שלו, אני רואה שהוא לא מעוניין, ואם אני מסתמכת רק על המילים שלו, אני מרגישה שהוא כן מעוניין.ועוד דבר שבגלל זה אני כותבת לך, אתמול הוא מתקשר עליי בלילה ומזמין אותי אליו ( מעולם לא באתי אליו) ואחרי ששבועיים לא נפגשנו, הסכמתי לבוא אליו, אך לא נשמעתי מתלהבת מדי , כי אני לא ספונטנית. הוא קיבל אותי די מוזר, הוא חיבק חזק, ונישק , ואז רצה שאשב איתו במחשב ואצפה איך הוא משחק בפייסבוק . לאחר המשחק העניינים התגלגלו לחדר המיטות, ומשם כבר מובן מה קרה, וזה לאחר חודשיים של הכרות. אחר כך הוא אמר לי שמפגישה לפגישה הוא בטוח שהוא בחיים לא יעזוב אותי. חזרתי הבייתה לא ממש בשיא האושר, כי אני רואה שינוי ביחס שלו, אם בהתחלה היה מחזר ומשקיע ומתאמץ, היום זה לא כך. לאחר לילה כזה, ציפיתי, קיוויתי שהוא יתקשר אליי, אבל כלום. אפילו סמס אחד, שום סימן חיים מצדו, ואני פגועה מזה. רציתי לדעת אם באמת ירד לו ממני, למרות כל ההצהרות המילוליות שלו? ואיך כדאי לי להגיב לו אם יתקשר אליי אחריי יומיים שלושה ? האם ההתנהגות שלו אתמול מראה על זילזול כלפיי? האם עשיתי טעות שנסעתי אליו אתמול בלילה וזה גרם לו לחשוב שאני נואשת?

אפרת יקרה,
בימים האחרונים יצא שעניתי על כמה שאלות שכולן עוסקות באותו דבר עצמו: גבר, בדרך כלל לאחר קשר קצר, שחיזר המון, והצהיר נאמנות עד אין-סוף, ומתישהו לאחר חודש-חודשיים, מעט יותר או מעט פחות, איבד עניין במוצהר או במעשים.שאלה אחת כזו נמצאת שלוש שאלות למטה, תחת "עכשיו, אחרי שהתמונה התבהרה", שאלו שינויים שחלו בתוך חודש של ההכרות.שאלה דומה על שינוי לאחר חודשיים, שהיא עוד כמה שאלות מתחת, תמצאי בקישורכאן.בעיקרון, בין אם זה בגלל שאת לא מאד מוצאת חן בעיניו, ובין אם זה בגלל שאת כן, אבל שהוא לא מוכן להשקיע בקשר, לאחר שהוא כבר בטוח בו, את לומדת ממה הוא עשוי. אם זה לא מתאים לך, הסיקי את המסקנות. זה לא צריך להיות קשור למה שעשית או שלא עשית, זה קשור לסדרי העדיפות שהוא מחליט עליהם בקשר איתך.ועוד מילה לגבי הצהרות מילוליות, כי זו שאלה שחוזרת כאן באופנים שונים: אם את מוכנה להסתפק בהצהרות מילוליות, והן עושות לך טוב גם כאשר המעשים מראים שהוא לא משקיע, וסדרי עדיפות אחרים, אין בעיה עם זה. אם את רוצה גם מעשים בצידן, הסתכלי על המעשים, ולא על ההצהרות. אחרי הכל, את מקבלת את מה שאת רואה, ולא את מה שאת לא רואה. קל להיגרר אחר ציפיות שלך, כשיש מי שמטפח אותן. אבל את צריכה סיבה טובה להאמין שיש בהן ממש, ואת זה את עושה על-סמך העובדות.

תודה ד"ר חסון,השאלה שלי , איך אני אמורה להתייחס אליו אם הוא יתקשר אליי לאחר כמה ימים של העלמות? בכל אופן, אני מרגישה פגועה , ציפתי שהוא יתקשר אליי לאחר הסקס הראשון, שבעצם אנחנו יוצאים כבר חודשיים..האם להעלם לו בחזרה, לא לענות לטלפון, כדי שילחץ?האם לענות ולדבר איתו כאילו לא קרה כלום?האם לדבר איתו בכנות?

אפרת יקרה,
קראי שוב את מה שכתבתי, וקראי שוב ושוב, כי נדמה לי שלא הפנמת. אני חושב שאת עדיין מקווה שהוא ישתנה, והסימנים לא מראים זאת. זה מה ששאלת בשאלה הראשונה שלך: האם יש סיכוי שזה ישתנה? התשובה היא שהסיכוי כמעט אפסי.עכשיו, את שואלת משהו אחר: תראה, את כותבת לי, אני החלטתי שאני רוצה את היחסים הללו בכל מקרה, בין אם הם טובים ובין אם הם רעים. במקרה הזה, איך לעשות זאת טוב יותר, בנתון שאשאר איתו כך או כך?בסופו של דבר השאלה היא איזה סוג יחסים את רוצה להשיג. אם הפחד העיקרי שלך הוא לאבד אותו, ואת מוכנה ליחסים שימשיכו להיראות כפי שהם, הישארי איתו, וזה באמת לא ישנה הרבה אם תנסי להלחיץ אותו בהעלמות, או אם תדברי איתו כאילו לא קרה כלום. הוא לא נלחץ עד עכשיו, ומכאן שגם לא יילחץ להבא (ראי את מכתבי הקודם), וכך או כך הוא לא ישנה דבר.הסיכוי היחיד שלך לשינוי היחסים ולהתחשבות שלו הוא שאולי הוא "ילד טוב" שבאמת רוצה שיהיה לך טוב, ופשוט לא מבין מה המשמעות של זה עבורך, ושאם תדברי איתו בכנות, זה יועיל ללמד אותו. את יכולה לנסות, ואם הוא לא ילמד, תעזבי אז. הפחד היחיד שלך, להערכתי, מלדבר בכנות, הוא שאת חוששת להיחשף ולהיות פגיעה. אלא שבלי לקחת סיכון, ממילא לא יהיו לך היחסים שאת רוצה, ובמוקדם או במאוחר תביני זאת.