בחירות העבר: מה לעשות?

שלום
ד״ר אורן חסון,
אז ככה, אני בת 23 ובן זוגי בן 30. אנחנו יוצאים כחצי שנה ומכירים מעל לשנה, יש בנינו קשר מיוחד בוגר ורציני. לפניי שנהיינו רשמיים הייתה תקופה של חודש בה היינו רק מתמזמזים מידי פעם מתוך שכרות ואז מדברים כאילו כלום. כשהתנשקנו לראשונה יזמתי שיחה ושאלתי אותו האם הוא יהיה מעוניין לצאת איתי שהרי יש בנינו משהו(ותמיד היה). הוא ענה שהוא מבולבל ולא יודע. כיוון שהבנתי מדבריו שהוא לא מעוניין בלקחת את הקשר לצעד הבא גם אם אני מוצאת חן בעיניו - הרשתי לעצמי להמשיך בקשר יזיזות עם ידיד. ברגע שהעניינים ביני לבין הבן זוג שלי נעשו רצינים חתכתי את הקשר הזה בלי להנעיד עפעף.
משהו ששכחתי לציין זה שחבר שלי נבגד פעמיים בעבר, והוא מאוווד רגיש בנושא או כל מה שקרוב אליו, וגם קנאי.
לפניי כמה חודשים, חבר שלי שאל אותי במהלך ריב, האם בחודש הזה שלא היינו מוגדרים שכבתי אם מישהו ועניתי אוטומטית לא מפחד מהתגובה שלו, למרות שזה לא נכון. הוא אמר לי שהוא אפילו לא התחיל עם בחורה בזמן הזה כי הוא כיבד את ״הקטע״ שהיה בנינו.
מצד אחד אני לא חושבת שעשיתי משהו פסול, שהרי רציתי שהקשר שלנו יהיה רציני והוא זה שדחה אותי לכן עוד הייתי בסטטוס רווקה. מצד שני אני מרגישה אשמה ששיקרתי שהוא שאל, ואני יודעת שיש סיכוי לא קטן שהוא עלול להיפרד ממני אם אספר לו את זה. מנקודת המבט שלו הייתי חייבת לו עוד לפניי שהתחלנו לצאת.
הקשר שלנו מדהים, משהו שגם הוא מעיד שלא זכה להרגיש ולחוות כבר שנים עם בחורה. אני נורא מפחדת שבגלל משהו שבעיניי לא נוגע לתקופה שבה אנחנו ביחד - עלול להרוס הכול, כולל את האמון שלו בי או איך שהוא רואה אותי. וזה עלול לפגוע בו מאוד. העבר שלו לא רלוונטי לקשר שלנו ואולי גם זה. אני מרגישה שהראש שלי סלט וקשה לי לעשות סדר ולהבין מה הדבר הנכון לעשות. אשמח לעצה, תודה מראש!

רונה יקרה,
מה שקרה לך בחודש ההפסקה הזה הוא שהיית זקוקה לחיזוקים, ועשית זאת. מצד שני, החיבור הרגשי שלך לבן זוגך הנוכחי לא היה חזק מספיק כדי למנוע ממך יזיזות אחרת, ולא משנה כרגע העניין הפורמלי. אני לא מאשים בשום דבר, אני רק מציין את העובדות לאשורן. האם זה כי לא היית מאוהבת בו עדיין? האם זה מתוך זה שכעסת עליו כי היית פגועה? האם זה כי בזמן שאת חסרת ביטחון את זקוקה לחיזוקים שכאלה? – אלו הן שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך. הבעיה היא שאם תספרי לו את זה, גם הוא ישאל את השאלות הללו ועוד שאלות נוספות, ואני לא בטוח שאת רוצה שזה מה שהוא יעשה, כי אני לא בטוח שהוא יקבל את התשובות שלך ויאמין להן.מצד שני, אני מבין את הקושי הערכי שלך, ושאת מייסרת את עצמך כאשר את מסתירה ממנו משהו משמעותי. מה זה אומר? שכך או כך את משלמת מחיר כלשהו. אם תספרי לו, את חושבת שיש סיכוי טוב שהקשר יסתיים. במקרה הזה, תישארי רק עם "ההרגשה הטובה" שאת בסדר. ואגב, גם אם תספרי והוא יהיה מוכן "לסלוח" לך, כנראה שתשלמי מחיר, כי הוא יזכיר לך את זה בכל הזדמנות כאשר תריבו על דברים אחרים. את צריכה לחשוב עם איזה מחיר את מוכנה ויכולה להתמודד טוב יותר. ויכול להיות שאחת הדרכים היעילות ביותר עבורך, כי היא רק תלויה בך, היא ללמוד להתמודד עם רגשי האשם, החרדות ושאלות התדמית שלך. לכן, עוד לפני שתספרי לו, אולי עדיף לעשות עבודה שכזו, ולבחון את השאלות האלו בטיפול פרטני, לא כדי לשנות אותך, אלא כדי לחזק אותך ולעזור לך להאמין הן בבחירות שאת עושה, והן להבין ולקבל ואולי אפילו להעריך בחירות שבדיעבד הוכיחו עצמן כלא נכונות.