גבר נשוי ומאהבת: טיפים והבנות

הכרנו באינטרנט. אני אישה גרושה נאה ועצמאית מאד. הוא פנה אליי ומראש סיפר שהוא נשוי ואב לילדים . מיד עניתי שאינני מעוניינת , אבל משהו בתמונה שלו ובפנייה המאד מנומסת משך את ליבי . ביקשתי להבין מדוע הוא בוגד באישתו ...נוצר קשר ידידותי של תכתובת נעימה שהפכה אט אט לאינטימית ומכאן הדרך אל רומן הייתה קצרה . הוא איש של מילים . יודע לומר בדיוק את מה שצריך בצורה מדוייקת כמעט מקצועית . נוגע במקומות הנכונים בנשמה שלי . התאהבתי די מהר.חודש לאחר שזה התחיל הוא נסוג אחורה ואמר שהקשר שלנו מסוכן לו ולמשפחתו . חתך בקור רוח בבשר החי ואני נותרתי עם לב שבור . פעם ראשונה בחיי שקשר כל כך קצר , הצליח להותיר אותי שבורה ובוכיה. במחשבה שנייה אינני יודעת אם זה היה כאב של פרידה מאהוב או מפגיעה באגו ותחושה של היותי מנוצלת..חודש אחרי , יצר קשר שנית והתנצל על האופן שעשה את הדברים שפגע בי מאד. סלחתי . והכל התחיל מחדש , אך הפעם עם "שדרוג מעניין "... ככל שהתקרבנו , ככל שהרגשתי שהוא מפתח רגשות , כך היו נסיגות .. משהו בסגנון של "גז , ברקס, גז ברקס "... אחרי רגעים אינטימיים מעולים , היה נסוג אחורה ואומר שיש לו נקיפות מצפון . עליי לציין שמעולם לא ביקשתי ממנו להתגרש, לפרק את חייו , לפגוע במשפחתו או לפעול באופן שיבוא על חשבון זמנו בבית . יתרה מכך , כשאמר לי שקשה לו היותי סוד בחייו, ושהוא מתכוון לספר על כך לאישתו , ביקשתי שלא יעשה זאת על מנת לא לפגוע במשפחתו. מוזר, אך קיבלתי בהבנה ובהסכמה את עובדת היותי "הפלגש או המאהבת " ואולי גם לי נוח ככה .. מין חצי זוגיות שכזו.כאשר העיקו עליי האמירות שלו על נקיפות המצפון שחש , החלטתי לסגת אחורה . ביקשתי שילך לדרכו וינסה לתקן את חיי הנישואין שלו . שחררתי אותו לדרכו מתוך אהבה . לא אכחיש שההחלטה הייתה קשה מאד ומלווה בייסורי נפש עצומים . הבנתי שעליי להניח לו . ביקשתי שלא יתקשר אליי יותר שיתמקד בתיקון הזוגיות שלו. מפתיע , הוא סיפר לאישתו על הקשר שלנו . החליט לנקות את השטח ואולי אף את מצפונו בסיפורים על עברו המיני , הרומנטי ושניהם החליטו לנסות ולתקן את הזוגיות שלהם.אולם ,מפתייע למדיי , מאז הוא אינו מניח . הוא מתקשר או שולח סמס לפחות פעמיים בשבוע . מתעניין לכאורה בשלומי , או בנושאים שקשורים לשנינו . ויחד עם זאת חוזר כל הזמן על מנטרה קבועה של : המשפחה חשובה לי , אני רוצה לנתק, אני אוהב את אשתי , אני אוהב את הילדים, אני רוצה לחיות כמו בסיפורי האגדות שחונכתי עליהם על אהבה עד סוף החיים וכו' וכו' . כאילו מנסה לשכנע את עצמו . משום מה , ההתעניינות בשלומי ובמה שקורה לי , מרגישה לי כמו תירוץ לדבר. התעמתתי איתו בעבר ושאלתי מה הוא בדיוק רוצה , משום שלדעתי , אם החליט לשקם את חייו , עליו ללכת אחורה ובאמת לנתק כל מגע. שהרי אם בחר בדרך חדשה של נאמנות חסרת סייג כלפי אישתו , אז גם השיחות שלנו הן לא בדיוק נאמנות לשמה ... תחושתי היא שהוא מנסה לשמר אותי על אש קטנה שמא לא יצליח בביתו . יתכן גם שכאב הפרידה שאני משדרת לו בעת השיחות שלנו מחזק אותו ומלטף לו את האגו ...אם תשאל מה אני רוצה , ומה הלב שלי רוצה , אז התשובה היא שאני רוצה להיות איתו .- שאני אוהבת אותו .אם תשאל מה השכל הישר שלי אומר , אז הוא אומר, ברחי כל עוד נפשך בך.אני מבולבלת , כואבת , עורגת , מתייסרת עד מאד ויחד עם זאת יודעת שהקשר הזה לא בריא. אני יודעת שעליי לחשוב על עצמי ועל מה שזה עושה לי . שהשיחות האלו והקשר הזה שלא מסתיים בדרך זו או אחרת , חוסמים את חיי ומונעים ממני ליצור קשרים אחרים , בריאים יותר . ויחד עם זאת הייתי רוצה לדעת מה מביא אותו לנהוג כפי שהוא נוהג. מסקרן...האם תוכל בבקשה להאיר את עיניי ? קצת עייפתי מחוסר הוודאות / בהירות של חיי .. אני מרגישה חוסר שליטה באני שלי , בעצמי .המון תודה וחג שמח :)

חופש יקרה,
עניתי בעבר על שאלה דומה, באשר לקשר עם גבר נשוי. עם הזמן הרחבתי אותה ושמתי אותה כטיפ, בדף ארכיון הטיפ השבועיבאתר שלי. אנא ראי את הטיפ מתאריך 1.10.2010, "גבר נשוי: מלכודת דבש עם עוקץ בקצה". אם את מצפה למשהו שהוא מעבר למה שיש עכשיו, כנראה שלא יהיה לך את זה איתו. והרי כבר למדת ביחסים איתו: על כל הדבש, תמיד יחכה לך העוקץ בקצה.