גבר מתייאש: מה עובר על הקשר?
אדווה
נראה לי שכבר לא משנה מי אשם..
⌄
אורן שלום,אני בת 30 ותקועה עדיין עמוק בצילן של מערכות יחסים ארוכות מהעבר, כאשר בכל אחת מהן היה מוטיב חוזר של קושי לעזוב, העניין הוא שכעת זה הפך להיות הרבה יותר קשה מפעם ויש לי זוגיות מוזרה שבה אנחנו רק רבים כל הזמן. אני כבר לא יודעת על מה, אני מרגישה שהרבה פעמים הרגישות יתר שלי גורמת לי "להתפוצץ על בן הזוג שלי" להתפוצץ זו אמירה שלו שחוזרת על עצמה, אני מגיעה מבית דרמטי , מאוד מגן, הרבה טרגדיות- נראה לי שהשקפת העולם של הבית ממנו יצאתי היא טרגדיה אחת גדולה, והבחור בא מבית של הורים שחזרו בתשובה (קיצוניים רק כפי שחוזרים בשאלה יודעים להיות) הרבה יותר אדישים (הוא עבר לגור בגלל קשיים בבית בזמן הצבא בקיבוץ עם חברה והם כמעט ולא באו לבקר אותו...הם היו מאוד מאוד קמצנים גם. הבחור שלי אומר שכל מה שהוא צריך בסך הכל זה את החום שלי והאהבה שלי, בו בזמן הוא מאוד ציני לגבי הכל, אם אני מתמוגגת כשאני שומעת מוזיקה הוא יתחיל לחקות את המוזיקאי בצורה הומוריסטית האופיינית לו, מצד שני הוא מאוד רציני- חושב קדימה, מהנדס במקצועו...הוא כל הזמן אומר שהוא אוהב אותי, אבל הרבה פעמים כשאני מעירה לו על צרכים שלי שלא באים לידי ביטוי (שנצא יותר, שיזום, שיהיה קצת יותר רומנטי ..) הוא מקשיב ועובר הלאה, יש לו גם תמיד תירוצים..אפילו לא בכוונה. בגדול אנחנו רבים המון, (אנחנו שנה וחצי ביחד) יום כן יום לא..היום הוא אמר לי שהוא מיואש, מיואש מהמצב ביננו שיום כן יום לא אנחנו רבים והמצב ביננו מאוד לא יציב ויכול להתהפך בשניות ואז הוא מיהר לעבודה, אז שאלתי אותו אם כך הוא רוצה לצאת מהבית והוא אמר ש"מה הוא כבר אמר" בכל מקרה אנחנו נחזור לבית בערב (במילים אחרות זה לא שאנחנו נפרדים עכשיו ) וזה בדיוק מה שאני לא מבינה- הבחור סופר הגיוני, מחושב, דעתן, הוא תמיד טוען שאהבה לבד זה לא מספיק- אני בחובות כלכליים, עומדת לסיים רק את התואר הראשון, נוטה לרגישות יתר...על מה הוא נלחם כל כך? הרי לא ממש טוב לו...הוא גם כל הזמן אומר לי שהוא לא מבין מה הוא לא עושה בסדר ...ואני גם לא רואה איך זה משתפר (היום הוא גם אמר שאנחנו שני קצוות שונים ושאולי הוא אשם הוא כבר לא יודע- (לדעתי הוא אמר את זה מתוך יאוש)- אני אמרתי את זה לפני חודש אבל היום זה כנראה הגיע לתודעה שלו גם)...אני פשוט לא מבינה, אני מודעת לעצמי- אין לי מושג איך לעזוב, אז אני הורסת קשרים עד שעוזבים אותי, אבל מה הוא עושה איתי? אני גם מרגישה שההתאהבות שלו ירדה, כן, נותר רגש עמוק, אבל הרבה פחות מרצה וסבלני מבעבר...מה אני מפספסת? אולי הוא בעצם מתחיל להפנים את מה שאמרתי כבר כמה פעמים שאם לא נסתדר ניפרד וזהו? העניין הוא שאמרתי את זה מתוך רצון לשמוע משהו אחר, שילחמו עליי, אבל נראה לי שמשהוא השתבש בדרך...מה אתה חושב?
ד"ר אורן חסון
כשהוא לא מביא פרח כשצריך
⌄
אדווה יקרה,
נדמה לי שדי ברור שהוא מעוניין, אבל לא מצליח לעמוד בדרישות שלך, ומתחיל להתייאש. אני לא יודע אם זה מה שקרה לך בקשרים קודמים, אבל כאן, אכן עושה רושם שיכול להיות שבסוף יימאס לו מכך שהוא מרגיש בלתי ראוי בעינייך, ולכן אולי גם בעיניו, ויעזוב, אולי מתוך תקווה לחפש מישהי שתחשוב שהוא הכל בשבילה. מן הסתם, זו לא את.אני חושב שהמשפט האחרון שלך מסכם פחות או יותר את הצרכים שלך:"העניין הוא שאמרתי את זה מתוך רצון לשמוע משהו אחר, שילחמו עליי, אבל נראה לי שמשהוא השתבש בדרך..."נכון. משהו השתבש. ואני חושב שהמשהו הזה הוא קודם כל העובדה שאת צריכה להרגיש שרוצים אותך בעוצמות גבוהות, והגבר שאיתך יותר מינורי. יש פער בין הצורך שלך לאופי שלו, גם אם הוא באמת ובתמים רוצה אותך. לך, מסיבותייך שלך, זה לא מספיק, לא מרגש, ואת לא מרגישה בטוחה שלידו תוכלי להשיג את מה שאת רוצה בחייך, אולי כי הוא לא יודע, ואולי גם לא רוצה, לציית לכל תביעותייך. לו הוא היה מוכן, בכל רגע נתון, לקפוץ לתהום כדי להביא בשבילך פרח, היית שקטה יותר (טוב, אז אולי לא לקפוץ לתהום, אבל לעזוב את הכל כשאת אומרת שהפרח הזה חשוב לך, גם אם הוא חושב שגם מה שהוא עושה חשוב).בין לבין... אם את אוהבת אותו, ואם הוא אוהב אותך, ואם אתם רוצים לגשר על הפער, ומוכנים באמת להשקיע בכך – לכו ליעוץ זוגי. אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם מדשדשים את דרככם בנפרד.