גבולות באינטימיות ומיניות

היי ד"ר אורן,אני נמצאת במצב של בלבול ואני לא יודעת מה לעשות..יש לי חבר כחודשיים וחצי. אני מכירה אותו מהתיכון.הוא החבר השני שלי, ובפעם האחרונה בה נפגשנו התקדמנו מבחינה אינטימית.הבעייה שלי היא שעכשיו אני קצת מתביישת ממנו ומהאינטמיות שאליה אני והוא הגענו ואני מרגישה שאולי זה לא היה הזמן הנכון. יש לנו חברים משותפים אנחנו מאותו בית הספר, . אני גם מרגישה שאני מאוד צעירה לשם כך, יכול להיות שאני גם עדיין לא מספיק אוהבת ומכירה אותו, וסומכת עליו..קשה לי למצוא את הגבולות ביחסים בענייני האינטימיות. כל אלו נורא מקשים עליי. יש לי לפעמים תחושה של "איבוד התמימות" מה שמאוד מתסכל אותי גם. אפילו שיכול להיות שבפעם האחרונה אני דחפתי להתקדמות הזו מה שעוד יותר גורם לי לאי נוחות ומבוכה.איך מוצאים את הגבולות ומהם?

אלמונית יקרה,
לא כתבת את גילך, אבל אני מבין שאת בתיכון. את צודקת. לפעמים קשה למצוא את הגבול הנכון בין אינטימיות לבין מיניות, בין קירבה לבין סקס. העובדה שדחפת, אולי מביכה אותך בפניו, אבל אני רק רוצה לומר לך, עוד לפני כן, שאם את גם מבולבלת בגללה באשר לעצמך, קחי בחשבון שטבעי לנסות לרוץ קדימה, הרבה מעבר למה שהיית רוצה, ולו רק כדי לבדוק את הגבולות שלו (שאני חושב שזה מה שקרה לך), או גם כדי "להוכיח לו" משהו, על בגרותך למשל. המודעות שלך לזה שעברת את הגבול מבחינתך נכונה. זה בסדר גם אם תעשי שני צעדים לאחור. זה לא בהכרח יראה חוסר עקביות, וגם לא אמור להרתיע אותו אם יש לו עניין בך. תוכלי להראות שאת עדיין מעוניינת גם בלי להגיע להיכן שאינך רוצה להגיע, כי בשביל זה יש גם אפשרות לדבר, לשהות ביחד, לבילוי ביחד, ולנגיעות שאינן מעמיקות מדי. שמרי על עצמך, ועם הזמן תרגישי שוב טוב ביחס לעצמך.