בקשה לקישורים והתכתבויות
לי
שיפור משמעותי
⌄
אורן שלום,רציתי רק לספר לך ולכולם למעשה, שאחרי מס' חודשים שבהם אני שואלת/מתייעצת איתך בנושאים שונים והתשובות שלך חל שיפור משמועתי במערכת היחסים ביני ובין בעלי.כבר שנים אנחנו לא מבינים אחד את השני ועכשיו החיים שלנו נראים פשוט אחרת. וכשאני חושבת על זה לעומק השינוי העיקרי היה שלי ובעקבות זה חל שינוי משמעותי גם אצל בעלי.רוב תודות לך , אני חייבת לציין שלכל שאלה התייחסת ברצינות ולכן יש תוצאות.ולכם אל ייאוש
ד"ר אורן חסון
מאד תודה על המשוב הנפלא
⌄
לי יקרה,
אודה לך, למען המשוב שלי, אם תוכלי לשלוח לי, כאן או בדוא"ל, את הקישורים או לפחות התאריכים שבהם התכתבנו, והכינויים שבהם השתמשת באותן פעמים.
לי
מאד תודה על המשוב הנפלא
⌄
להלן התאריכים והנושאים:21.9 זוגיות וקרירה לי7.11 ירידה באמון לי22.11 קנאה מורי4.12 חוסר תשומת לב ליאשמח אם לאחר שתעיין בכל ההתכתבויות תתן לי איזה משפט סיכום לכל הנושאים שדנתי בהם (כיוון שנראה לי שיש משהו משותף) ותייעץ לי איך להמשיך ולשמר את הזוגיות שאנחנו נמצאים ועובדים עליה כרגע.עצה כללית: היה נוח אם היה ניתן לערוך חיפוש באתר לפי נושא ואז היה אפשר להעזר בתשובות שנתת לאחרים ביתר קלות.אלפי תודות, אתה עושה עבודת קודש.
ד"ר אורן חסון
סיכום ביניים
⌄
לי יקרה,
להלן הקישורים לשאלות שלך:1.http://www.starmed.co.il/Forum/Msg/14048172.http://www.starmed.co.il/Forum/Msg/14859113.http://www.starmed.co.il/Forum/Msg/15189234.http://www.starmed.co.il/Forum/?MsgID=1540176עיינתי שוב בשאלות שלך ובתשובות שלי, ואני חושב שהמפתח נעוץ בסוף ההתכתבות האחרונה שלנו (מס. 4).ברגע שלקחת אחריות על היחסים בינך לבין בן זוגך, התחיל להיות לו טוב יותר, הוא מגיב בהתאם, ואז כמובן שגם לך טוב יותר. התמקדת במכתבייך בשתי נקודות. האחת היא חוסר היכולת שלו ליזום ולהפגין את האהבה שלו אליך. גם אם הוא מגיב טוב יותר עכשיו, כשאת מלחיצה אותו פחות, קחי בחשבון שהוא תמיד יהיה פחות טוב ממך בקטע הזה. הנקודה השניה היא החרדות שלך שגורמות לך לקינאה. הוא לעולם יהיה פחות טוב ממך ביכולת שלו לשדר שהוא אוהב, והוא לעולם ישמור על קשרים גם עם יתר העולם, גברים ונשים. השינויים שעשית היו לקבל אותו כפי שהוא. את צריכה להישמר מפני נפילות. שלך בעיקר. ממילא תמיד יהיו דברים שאינם בשליטתך, אז לפחות תלמדי ליהנות מהדברים הטובים שכן יש לך, ואת יודעת שיש לך אותם. זה מה שישמור עליך הכי טוב.ואגב,גם לי אופן החיפוש הנוכחי אינו נוח, ובעיקר משום שהוא חיפוש שנעשה בכל הפורומים של סטארמד. אבל נסי מילות מפתח בצרוף "אורן חסון", וזה יהיה קצת יותר יעיל. בכל אופן, התרעתי על כך, ואני חוזר ועושה זאת, מדי פעם. קבלתי הבטחות, וכנראה שזה לוקח זמן.
לי
סיכום ביניים
⌄
1. תודה על הסיכום הנפלא, זה פשוט כמו קסם ברגע שהתחלתי להשקיע הוא מנסה בכל מאודה להחזיר לי. אומנם כמו שציינת שתמיד יהיה פחות ממני בתחום הזה אבל עדיין מפתיע וכיפי.2. מכיוון שהזכרתי כבר את כל הדברים שהכבידו עליי כבר שנים רבות אני רוצה להתייעץ איתך בעוד נושא אחד בתקווה שלאחר מכן יהיו לי את כל הכלים כדי להישמר מפני נפילות.אז כך: לבעלי נסיעות רבות מטעם העבודה לחו"ל (כבר 4 שנים כל 2-3 חודשים לשבוע - שבוע וחצי) בכל פעם שהוא מודיע לי על נסיעה אני נכנסת ללחץ כאילו וזו נסיעה ראשונה.מייד מתחילה לכעוס ולטעון שכל העול עליי הטיפול בילדים (גם אני עובדת ולומדת) ולוחצת עליו שיקחו מישהו אחר והמתח בבית גובר, כל הזמן האמנתי שהנסיעות הללו נבעו מהכרח אמיתי של העבודה כעסתי אך הבנתי אותו עד שבמקרה הבנתי ממישהו שניתן לצמצם את מס' הנסיעות אם ממש מתעקשים ואז ככשאלתי הוא אמר שכן אבל זה קשה וישנם עוד הרבה נסיעות שהיה צריך לעשות והתבטלו ואני כלל לא ידעתי על כך כדי לא לגרום לכעס מיותר.כיום אנחנו כבר כמה חודשים נמצאים בשיקום הזוגיות והדבר מתקדם די יפה למעשה אני ביקשתי ממנו שלא יסתיר ממני כלום וייתן לי להתמודד מאז (הוא חזר לפני שבועיים מנסיעה) הוא הודיע לי על 3 נסיעות שנמצאות על הקנה ואני ממש לא יודעת איך "לאכול את זה" אני לא רוצה לכעוס אני רק רוצה שיבין שקשה לי מאוד התדירות הזו ומצד שני לא רוצה להלחיץ אותו כדי שלא יסתיר דברים שוב. לפי דעתי הוא התמכר לנסיעות ואולי גם בתקופה הקשה שעברנו זה היווה מפלט עבורו.ולכן, אני זקוקה לעזרתך. מה עושים? כיצד הכי טוב לנהוג כדי לא להרוס את מה שהגענו אליו אחרי שנים רבות.אני מודה לך מראש על תשובותייך הענייניות והרציניות.
ד"ר אורן חסון
להיות מופתעת לטובה
⌄
לי יקרה,
קל להבין את ההתמרמרות שלך, כאשר האיש שלך יוצא מדי פעם לחו"ל, כשזה יוצא על חשבונך. אפשר גם להבין את הקינאה שלך, ואת תחושת אי הצדק שלך. אבל מצד שני, זה חלק מהבונוס שיש לו בעבודה, זה נותן לו תחושת השגיות בעבודה ואולי גם פה ושם קצת הנאות בנוסף לתחושת ה"השגתי משהו בחיים, וטוב לי איתו". ואת מבינה בעצמך שאת בעצם צריכה לפרגן לו על זה, ולאפשר לו לעשות את זה. אז מה עושים עם כל התחושות המעורבות, ומה מפריע לך לפרגן לו?אני חושב שכתבת זאת בעצמך: את לא רוצה לכעוס, את רק רוצה שיבין שקשה לך מאד. ובעצם, דרך ההבנה הזו, את מצפה לכך שאולי יתחשב בך בדברים אחרים, שיעריך את מה שאת עושה, וימצא דרך לתגמל אותך. אז למה שלא לדבר איתו על זה? תגידי לו: "אני מוכנה לאפשר לך את הבונוסים האלה, גם אם זה על חשבוני. אבל בבקשה, כדי להקל עלי, נסה למצוא דרכים לפצות אותי. כדי שלא ארגיש את תחושת אי הצדק שאני מרגישה. אני רוצה שיהיה לך טוב, ואני רוצה להרגיש שגם אתה דואג לי, ורוצה שיהיה לי טוב". – ולא לטחון את זה, רק להבהיר לו, בשיחה רצינית באוירה טובה ופנויה מכל גרויים אחרים, שיידע מה את מרגישה, שיבין מדוע, ולהשאיר את הדברים לפתחו. ואל תצפי ליותר מדי. בסך הכל, כשאת מאפשרת לו את זה, את בעצם ממלאה את חלקך בשותפות הזוגית שלכם. אבל העובדה שאת לא מצפה להרבה, תגרום לך להרגיש טוב, וגם להיות, מדי פעם, מופתעת לטובה.