בעלך לוקח צד? איך להתמודד עם הדינמיקה

בעלי מאד מעורב בגירושין שעובר כרגע אחיו (מאחר ובעלי הוא עורך דין, הוא מייעץ לאחיו, ומעורב בכל ההליכים המשפטיים- למרות שאחיו שכר עו"ד, וכמובן גם הרגשיים בתור אח).בעלי, מן הסתם, רואה את הסבל של אחיו, ומצייר את המקרה, להרגשתי, מאד ב"שחור לבן" (למשל: אשתו של אחיו רמאית, ואחיו הוא שמרגיש רע). אם אני אי פעם אומרת משהו שמשתמע ממנו תמיכה מסויימת בעמדה או "חלילה" בהרגשה (המשוערת- כי אינני יודעת באמת את כל פרטים) של גיסתי, הוא אומר שאני מזדהה איתה.הוא גם כועס עלי שאמרתי בעבר שהוא מושפע מהגרושין של אחיו, ואף אמרתי בעבר שהוא לא עוזר לסיים את ההליך בפשרה.כל הנושא הפך להיות מאד טעון בינינו. אם אני מתייחסת לנושא, אז הוא לא מרוצה ממה שאני אומרת, וטוען נגדי שאין לי את כל העובדות (מה שנכון, כמובן). אבל אם אני מנסה שלא "להיכנס" לנושא ולא לדבר על זה, אז הוא אומר שאני לא תומכת בו, לא מבחינה משפטית (בטיפול שלו בנושא, כי גם אני משפטנית) ולא מבחינה רגשית.כמובן, שברקע, יש גם ריבים שלנו (שלא קשורים לגרושין האלה, אבל אני מרגישה שבכל ריב הוא מאד טעון מכל נושא הגרושין: למשל, אומר לי בריב : "בואי ננסח הסכם גרושין", או "אני אקח את הדירה ונעשה הסדרי ראיה". ועוד ועוד. הוא אומר שזה לא קשור, אבל אני תוהה)פעם, בעבר הרחוק, כשאחיו ואשתו עוד "רק רבו" בטרם התגרשו, הוא גם השווה אותי בנקודה מסויימת לגיסתי . רבנו על זה, והיום הוא נזהר שלא לעשות זאת. אבל ההרגשה נותרה.הוא טוען שהגירושין של אחיו כלל לא משפיעים עליו. ואני מרגישה שזה סוג של עול על הזוגיות שלנו. גם מאד מטריד אותי שהוא מאמץ לגמרי את נקודת המבט של אחיו, בלי לנסות לראות, ולו במעט, את נקודת המבט של גרושתו של אחיו. אני לא חושבת שכך זה צריך להיות בהליך גרושין. ובטח לא מצדו של בעלי.זה הפך להיות "נושא טעון" בינינו, והוא מבקר אותי על כך שאני "לא שואלת את אחיו לשלומו בנוגע לגרושין" ולא עוזרת לבעלי בהליך הגרושין.מה אתה מציע לעשות? המון תודה.

גילה יקרה,
הרי ברור לך שבאופן טבעי, בעלך לוקח את הצד של אחיו, גם משום שהוא אחיו, וגם משום שהוא גבר. במצב שכזה, ובעיקר כאשר לא הכל ביניכם חלק ושמח, טבעי שהוא גם מסתכל על מה שקורה ביניכם, וגם את. ואם הוא לוקח את הצד של אחיו, ואם את חושבת שאולי הוא עלול כתוצאה מכך לחזק את הצד שמתנגד לך, באופן טבעי, את נגד. ואז, במקום לדון באופן נקי במה שקורה ביניכם, אתם דנים בזה בעקיפין, דרך מה שקורה לאחיו. כמו שאת מבינה, זה לא הדבר הכי נכון לעשות, גם אם הדינמיקה שיוצרת את זה היא טבעית.וגם - הרי כל הסיטואציה הזו, שאחיו מתגרש, ושהוא מזדהה איתו במאבק שלו, יוצרת איזו שהיא לגיטימציה כביכול לגרושים, וגם זה כשלעצמו הוא דבר מאיים על שלמות הקשר שלכם. בדיוק לכן, כל הנושא הזה רגיש, ועדיף שלא להתווכח עליו, וגם לא להתלונן על כך שהוא לוקח את הצד של אחיו. איתו הוא ימשיך לחיות, עם גיסתו לא, ואם הדינמיקה שביניכם היא כזו שהוא לא יכול לבקר או לשפוט את אחיו מבלי שאחיו ירגיש נטוש או נבגד, אז זה המצב. זו הדינמיקה ביניהם. אני מבין למה היא לא נוחה לך, אבל מוטב להניח לזה ככל שאפשר, שזה אומר גם ללא הערות ציניות. כפי שאת רואה, זה גורם לחיכוכים ביניכם. אז למה את צריכה את זה? רק למען הצדק האבסולוטי, או כדי להראות לבעלך שהוא לא צודק במשהו? לא כל מלחמה למען הצדק האבסולוטי נושאת בעקבותיה רווחים, ולא תמיד היא כדאית, והמלחמה מול בעלך על הצדק לא קשורה לאחיו, היא קיימת גם כך. ואותה אתם צריכים ללמוד להפחית, ולא להעצים. עד כמה את יכולה לקחת אחריות, ועד כמה את יכולה להפחית את החיכוכים ביניכם? - כי זה טוב לך! אם תעשי זאת, יתכן שבהתחלה הוא עוד יזכור לך את מה שאמרת, עשית או לא עשית קודם, אבל ככל שתתמידי, זה יילך וייעלם. ואת יכולה לעשות זאת.

תודה רבה, זה עזר לי מאד.