בעל מושפע מדוד - מה לעשות?

שלום,
ד"ר חסון!לא יודעת אם תוכל לעזור לי אבל אנסה לספר בקצרה על מה שעובר עלי.התחתנתי לפני כמעט שנה, עם בחור שגרתי איתו לפניכן כבר 5 שנים. בעבר שנינו היינו נשואים פעם אחת, שנינו ללא ילדים. אני הכרתי אותו זמן קצר אחרי שהתחתנתי בפעם הראשונה, הוא היה אז בהליכי גירושין, ההיכרות היתה על רקע עבודה ולא היה בינינו כלום. אחרי שנתיים תאום הרגשות התפרצו... אני התגרשתי. האמת ? כדי להיות איתו, והוא יודע את זה. הוא אף פעם לא הזכיר לי את זה, וחשבתי שהוא יודע שהוא הסיבה האמיתית לגירושין שלי. מאז עברנו הרבה דברים יחד. כאשר התחלתי לדבר על חתונה - כל הזמן היה אומר שחתונה משנה את בני הזוג, ומערכת היחסים של חברות הרבה יותר אמינה ויציבה ממערכת הנישואין.לפני שנתיים הצעתי לו נישואין והוא סירב, בטענה שמצבו הכלכלי אינו טוב ושעדיף שנחכה.אף פעם לא נפגעתי ממישהו כמו שנפגעתי אז. ואמרתי לעצמי אותו יום - שאני חייבת לעזוב אותו. אבל לא יכולתי לדמיין את החיים שלי בלעדיו. ולא עזבתי, חיכיתי שהוא ייקח את ההחלטה לידיים שלו.חשוב לציין שיש לו דוד, המבוגר ממנו ב-20 שנה, שהוא מאוד קשור אליו, מקשיב לו ומעריץ אותו. אני עד עכשיו לא מבינה על מה. הבן אדם לא עובד כל החיים שלו, חי מפנסיית נכות מהצבא, ולא רוצה להתחתן כי לא רוצה לחלוק את הכסף שלו עם אף אחת. כמה חודשים אחרי שאני הצעתי לחברי נישואין והוא סירב, הגיע לאוזניי שאותו הדוד אומר לכולם שהחבר שלי לא צריך להתחתן בשום פנים ואופן - שימשיך את היחסים איתי כמו שהם, בלי חתונה וילדים. שוב נפגעתי, וסיפרתי לחברי. כמה חודשים אחר כך - החבר שלי הציע לי נישואין. לא היה אדם מאושר ממני בעולם.אבל אחרי שהחתונה עברה - התחילו הבעיות. פתאום הבנתי, שבעלי לא סומך עלי, וחושד בי. לפני החתונה וקצת אחרי היה לי אוטו, ואחר כך הוא שיכנע אותי למכור אותו ולקנות אחר. הסכמתי, והאוטו האחר תמיד אצלו וכשאני מבקשת ממנו את האוטו - הוא מסרב לתת לי אותו, בטענה שהוא יסיע אותי וכו'. הוא זורק לי מדי פעם, ובמיוחד בריבים, שאני עושה מה שאני רוצה, שזו לא הפעם הראשונה שלי, אנשים כמוני לא משתנים, מי שבגד פעם - יבגוד שוב.אתה יודע מה - לפני החתונה אמרתי לו - אם אין לך את הכוח וההבנה לא להזכיר את הדרך שבה התחילה מע' היחסים שלנו - אל תתחתן, כי בריב הראשון שלנו אני יודעת שאתה תזרוק לי את בפנים. וזה ככה באמת.אני במצב שכבר הייתי עוזבת אותו, כי אני לא עשיתי ולא אעשה שום דבר שיפגע בו או בנישואין. אבל אני בהריון, ונראה שגם הוא לא עוזב אותי רק בגלל זה. כי הוא אומר דברים כל כך פוגעים - שקשה לי לחשוב איך אפשר לחזור לשגרה אחרי זה.אז מה אני עושה? אני אובדת עצות. הוא רומז שיעקב אחרי, שיגלה מה אני מסתירה ממנו. מזה אני לא פוחדת כי אין לי מה להסתיר. אבל איך אפשר להוכיח לו שאני לא כזאת? שאני אוהבת אותו? כן, אני רוצה להיות איתו, אבל בלב שלם, עבור שנינו...תודה, ש

אני יודעת בבירור שהוא חושד בי או מקנא, כי כשאני חוזרת מהעבודה הוא שואל איך הגיב אדם זה או אחר (גברים) לתסרוקת החדשה, או למה הפגישה שלי עם מישהו (גבר) היתה ארוכה וכו' וכו'...ועוד משהו - הוא מבלה המון שעות ביום (מהצהריים ועד הערב אם הוא יכול) עם הדוד שלו. ואני מרגישה שהדוד מרעיל אותו נגדי. הגעתי למצב שכשאני שומעת את שם הדוד - אני מתעצבנת. והסברתי לו את הרגשות שלי, והוא יודע שמבחינתי הוא יכול להיפגש איתו כמה שהוא רוצה אבל לא כשזה תמיד בא על חשבון הזמן שלנו ביחד. אבל הוא ממשיך בשלו, אפילו ליותר שעות ונראה שלא אכפת לו...

ש יקרה,
מסיבה כלשהי, יש לבעלך בעיה איתך. יכול להיות שזה משהו ביניכם, אבל גם סביר מאד, לפי תאורך, שזה גם השפעה חיצונית. אם הוא רוצה בך, מצד אחד, אבל רוצה גם בקירבה ובחיזוק מאת הדוד שלו, מצד שני, הדברים נמצאים בסתירה ולא הולכים ביחד, ואז הוא מנסה ללכת בדרך ביניים, שהיא פעם יותר לכיוון שלך, ופעם יותר לכיוון שלו. וככל שאתם רבים יותר, הוא מנסה למצוא יותר הצדקות כדי להסביר מדוע הוא נגדך. ולפעמים, שתביני, לפעמים ההצדקות האלו הן בדיעבד, כדי להסביר לעצמו מדוע הוא הולך אחר דודו בגישה שלו לחיים.פרט לכך, עושה רושם, שוב, לפחות לפי התאור שלך, שהוא גם מנצל אותך (המכונית), ושהקינאה שלו עוברת לא רק את גבול הטעם הטוב, אלא גם את האפשרות לאיכות חיים טובה. אתם זקוקים לייעוץ דחוף, ויפה שעה אחת קודם, אחרת בעוד שנה תשארי באותו מקום ועם תחושות הרבה יותר גרועות, וכמובן, עם תינוק ביד. דחוף!ואם לא, חשבי היטב על צעדייך, ועל כל האפשרויות, ובכל מקרה דאגי לעצמך ולמה שטוב לך ולצאצא שיגיע.ואולי עוד טיפ קטן בדרך: הדוד הזה, הוא בטח אח של מישהו, נכון? איך הם מתייחסים לעניין (כלומר, ההורים של בעלך, שהדוד אח של אחד מהם)? האם יש לך עם מי לדבר שם, ולהסתייע ככוח שכנגד?

ערב טוב!אתה צודק ב-100% ואפילו הרבה יותר. הדוד הוא אח של אבא שלו, והאמת - אוהבים אותו מצד אחד, אבל מצד שני - מסתכלים עליו עם אכזבה ואי הבנה - אדם בן קרוב ל-60, חי לבד, מתלהב מג'יפים וכל יום מחפש מה לקנות עוד לבית ואיך לבזבז את הכסף, ומתעלק על אחרים. ולרוב האנשים (קרובי משפחה אני מתכוונת) אין זמן בשבילו והוא לאט (לאט מאוד) אבל מבין. לבעלי - גם כשאין לו זמן בשבילו - הוא יעשה הכל כדי לא לתת לו להרגיש מיותר ומפריע. אני מכבדת את התכונה, אבל איפה הגבול? הדוד הזה יכול לשבת אצלו מהצהריים עד מאוחר בערב - כי פשוט אין לו מה לעשות בחיים!ולגבינו - אתה חושב שהחשדנות שלו קשורה לעובדה שהיחסים שלנו התחילו כמו שהתחילו?הוא גם חוזר כל הזמן על המשפט שנשים משתנות אחרי החתונה. אני לא מאמינה בזה, וברגע כמו עכשיו אני גם יכולה להגיד שזה נכון לגבי גברים - כי הוא לא היה כזה לפני החתונה. אבל לא זאת הנקודה. איך אני אגרום לו להאמין בי ולבטוח? הרי לא נתתי לו סיבה לחשוד. ולמה הכל נראה כל כך קשה ומסובך????לפעמים נדמה לי שיש עוד דבר שמפריע לו - הבדלי ההשכלה בינינו. הוא כמעט בן 40, אני 10.5 שנים פחות, ומסיימת עוד מעט תואר שלישי. הוא לא למד בחיים שלו, אבל איכשהו, עד לפני כמה שנים, התמזל מזלו והרוויח יפה. בשנים האחרונות המצב הורע והיום הוא מחפש עבודה... האם ההשכלה שלי מאיימת עליו? אני אף פעם לא נתתי לו להרגיש (כי אני גם חושבת ככה) שהוא פחות טוב ממני... אבל אולי המוח שלו עובד אחרת, מי יודע.אתה יודע, לפעמים אני חושבת על הכל ואומרת לעצמי - אני לא צריכה את היחס הזה מצידו, אני רוצה מישהו שיאהב אותי, בזכות מה שאני. ובא לי לקום וללכת. ולא יכולה... אני יודעת שאחרי שאני ארגע, אני שוב אסלח לו, ואבקש סליחה, אפילו שלא עשיתי כלום. אתה יודע, כדי לסיים את הריב ולחזור לשיגרה. אני אפילו כבר לא מרגישה שאני מורידה מהכבוד שלי, למרות מהצד - כל אחד יגיד שכן.אז ממה הלאה???...לילה טוב, ש

אין לי כל כך עם לדבר בצד שלו מהמשפחה על הדוד - אולי הם היו יכולים לעזור לי, אבל אני פוחדת שמא בסוף זה יכוון נגדי. אתה יודע, דברים כאלה יכולים לקרות לא מעט.

ש יקרה,
בהחלט הגיוני שההצלחה שלך מאיימת עליו, והדוקטורט יכול להיות חלק מזה. הצלחה שלך, פרושה יותר הצלחה בעיני המין השני (גברים) ועוד גורם לקינאה שלו, בעיקר ככל שהוא מצליח פחות. אבל זה רק חלק קטן ממכלול הקשיים שלכם.אבל שמת לב היכן שמתי את המלה "דחוף" במכתב הקודם שלי? התכוונתי לזה. ואני מקווה שזה לא מאוחר מדי.