בעל עם ביטחון עצמי - מה עושים?

שלום רב
ד"ר אורן חסון,הגישה החדשה הזו שלו החלה בעקבות לימודי קבלה וספר הזוהר שהחלו לפני כשנה.אתמול היתה לנו שיחה שבה ציינתי שלא נעים להיות בחברתו היות והוא חושב שהוא הכי חכם וכולם טפשים, אז הוא אמר "אבל זה נכון" וכשהערתי שגם אם זה נכון, אסור לנופף בזה, שהרי הוא מעביר את המסר בהמון דרכים במהלך שיחה, טען שאינו מנופף. הוא מנופף בלי להרגיש כל הזמן בניסוחים כמו יש לך עוד הרבה מה ללמוד, בעתיד תביני, אני רואה דברים שאף אחד לא רואה וכו'. במאמר מוסגר אציין שההשכלה הכללית שלו נמוכה מאוד (ביחס אלי) וגם אינטליגנציה זה לא הצד החזק שלו (גם ביחס אלי).האהבה והסבלנות שלי אליו הולכות ופוחתות בעקבות הגישה החדשה שלו.מה לדעתך כדאי לי/לנו לעשות ?תודה,ניקיטה

ניקיטה יקרה,
בעלך צודק, מן הסתם. עכשיו, לאחר שהחל בלימודי הקבלה וספר הזוהר, אין ספקשבנושא הזההוא מתמצא ומבין יותר ממך ומהחברים ומבני המשפחה שלכם, שכנראה לא מבינים בזה הרבה. האם זה אומר גם שהוא מבין בחיים יותר? שהוא יודע להתפרנס טוב יותר? לגדל ילדים טוב יותר? – לא בהכרח. אבל יש לו משהו שבו הוא יודע שהוא יודע יותר, שקשור לדרך חיים, שקשור להסתכלות חדשה על החיים בכלל, וזה חשוב לו. אולי כי לאחר שנים של תיסכול בינו לבין עצמו, יש לו תחושה של הכרת ערך עצמי, והוא מנסה לחזק את עצמו בעזרתה.והשאלה היא לאן את רוצה לקחת את זה. האם לסייע לו בכך כדי לחזק אותו?או אולי את חוששת שכאשר הוא בטוח בעצמו, כפי שהוא היום, הוא יתווכח איתך יותר, ויהיה לך קשה יותר לנהל את חיי המשפחה שלכם. וזה מאיים עליך. זו הדילמה שלך. אני לא יכול לעזור לך יותר מזה במסגרת הפורום, אבל חשוב היה לי להציג את הדילמה שאת עומדת בפניה, כפי שהיא. ראי איך נוח לך להתנהל בתוכה.

הוא יודע הכי טוב בכל התחומים כולל גידול ילדים, כאשר אני המטפלת היחידה בתינוק שלנו. הוא לא מטפל ועוד מבקר את הטיפול שלי וכשאני אומרת לו שקודם יעזור בטיפול ורק אח'כ יעז לבקר אותי הוא אומר שהעיקר הוא איכות הטיפול ולא הכמות. הוא גם טועה בבסיס שיטת החינוך שלו שגובלת לדעתי בהתרפסות כלפי הילד במקום הצבת גבולות ברורים.קלעת בול לגבי ההרגשה של בעל ערך, אך אני מרגישה שהוא נהנה להוכיח אותי, לעקוץ אותי ולשפוט אותי. כמובן שאני מסתייגת מהדעה שלו בד'כ.אמנם אני אתאיסטית והוא היה אתאיסט עד לפני שנה, אבל אני מפרגנת ללימודי הקבלה, כי הם עושים לו טוב. רק צר לי שהוא מתחיל לשמור חלב-בשר, להניח תפילין, לחבוש כיפה בעת הלימודים, להצהיר שהוא רוצה להיות מקובל גדול, שהוא רוצה לרפא אנשים כמו הרב הרנטגן, שאנשים יבואו לקבל ממנו ברכה כמו הרב כדורי ושהוא רוצה לכתוב ספר (הבנאדם בקושי יודע לקרוא).אני אוהבת אנשים שבטוחים בעצמם אבל זה חייב להיות במקביל לאינטליגנציה גבוהה.מה דעתך ?ניקיטה

ניקיטה יקרה,
יש פער בין מה שאת רוצה לבין מה שאת בוחרת.את "אוהבת אנשים שבטוחים בעצמם אבל זה חייב להיות במקביל לאינטליגנציה גבוהה", אבל בחרת לעצמך בן זוג ש"בקושי יודע לקרוא".זו היתה הבחירה שלך. אולי בחרת בו דווקא כי היה לך קל לנהל את החיים לידו כרצונך, כשהוא לא בטוח בעצמו, ועכשיו, כשהוא יותר בטוח בעצמו, לך קשה יותר. את צריכה להחליט אם הבחירה שבחרת עדיין מתאימה לך, ואם בעל שבטוח יותר בעצמו, ומרוצה יותר מעצמו, כולל הבחירות שהוא עושה והיכולת שלו החדשה לעמוד עליהן, מתאימים לך.וכאפשרות אחרת - ללכת ליעוץ זוגי, אם לא מתאים לך, במקום או לפני המחשבה על פרוק.

ניקיטה,אני יכול לתת לך עצה קטנה,זה נחמד מאוד שהוא פתאום גילה את אמריקה,,,אבל זה גם מסוכן לאדם בגילו(אני משער שאתם צעירים), ללמוד קבלה,אם הוא נמצא כעת בשלבים הראשונים של חזרה למקורות, או גילוי שיש מנהיג לבירה, אז קודם שיילך ללמוד א' ב', אח"כ שילמד חומש עם פרוש רש"י, ולאט לאט ימשיך לקנות יידע בסיסי, כמו הלכות פשוטות, משניות, גמרא וכו', ורק אחריי שהוא יהיה בקיא בכל אלו, ויגיע לגיל 40 ! אז יש אפשרות להתעניין בקבלה, וגם אז רק בתנאי שהוא לומד בחברותא עם אדם שמבין, ושכל המטרה היא להתבונן במעשה הבריאה מקרוב, ובכך לזכך את הנשמה שלו בלבד !אחד הכללים הראשונים ביהדות הן בנגלה והן בנסתר > לכבד את אשתו יותר מגופו, ולהעריץ אותה ולהחשיב אותה כמלכה ממש,"ואהבת לרעך כמוך" מתחיל בבית עם האשה, אם לך לא נוח עם זה מאיזה שהוא סיבה, כבר יצא שכרו בהפסדו,אלא שקשה לדבר עם אנשים כאלו שמבינים יותר טוב מכולם, ולכן תאמרי לו בפשטות, שאת רוצה לגשת ליועץ חיצוני שמקובל עליו כאדם ירא שמיים אמיתי, שישמע את שניכם,אני בטוח שהוא יאיר את עיניו וידריך אותו כיצד יש להתייחס לאשה, שע"פ הקבלה היא החצי הנשמתי שלו עצמו, זאת אומרת אם הבנת אותי, שכל זמן שאת לא מרוצה אז הוא עושה עבירה והוא לא יגיע לכלום,

(הודעה ללא תוכן)

הוא לומד מול ערוץ 66 לבד בחדר.אפילו אני אמרתי לו - לך לשיעורים, תתחכך עם אנשים אחרים, דבר איתם, שתף אותם, קבל חיזוקים שאתה בכיוון הנכון, אבל זה לא עוזר. הוא ממשיך ללמוד מול הטלויזיה (הרב לייטמן).אני מקווה באמת שהוא בכיוון הנכון כי היתה איזו פעם שהוא בכה בפניי עם דמעות ויבבות שהוא מפחד ממה שקורה לו.ובלי קשר, נראה לי מאוד תמוה שאדם שעד לפני שנה אכל שרימפס ובשר-חלב ביחד, פתאום רוצה להיות מקובל גדול שמרפא אנשים כמו הרנטגן, חושב שיבואו אליו מכל הארץ לקבל ברכה כמו הרב כדורי ורוצה לכתוב ספר של פירוש הזוהר.אבל, כפי שכבר התלוננתי, אני יכולה לדבר אל הקיר - ואולי הקיר יקשיב לי יותר מאשר בעלי. פעם זה לא היה כך, אבל נגמרו הימים שדעתי היא תורה מסיני בישבילו.תודה על התגובה שלך. אנסה להעביר את המסר.

אני שמח בשבילך שנרגעת קצת,,,אבל אל תוותרי לו,תקבעי איתו שיחה נעימה, תוודאי שהוא נינוח וזמין להקשיב, אני סומך עלייך שתמצאי את הזמן המתאים,,,ותאמרי לו שגם אם הוא צודק במאה אחוז, עדיין את אשתו, ומכיוון שכך הוא חייב להתחשב בדעה שלך, וכל מה שאת מבקשת זה, שהקשר שלכם לא ייפגע,דברי בשפת האני, אני מבקשת, אני צריכה, קשה לי לראות אותך במצב הזה,תנסי להוציא ממנו התחייבות לגשת לאיש מקצוע, או בתחום הפסיכולוגיה, או בתחום הקבלה שהוא כביכול מדבר בשמה,התנאי הזה חייב להתבצע כמה שיותר מהר, לפניי שהוא מאבד את שפיות דעתו לגמריי,מה זה אומר לגבייך ?תעשי חושבים , תתיעצי ואח"כ תחליטי,שיהיה בהצלחה

(הודעה ללא תוכן)

ניקיטה יקרה,
תודה. ואגב, עצתו של 'קבליסט חובב', להגיע ליועץ חיצוני ירא שמיים היא טובה, אבל רק בדקי שאותו יועץ חיצוני הוא כזה אשר ערך המשפחה והאדם, ושלום בית הם בעלי חשיבות גדולה לגביו.

ד"ר אורן חסוןתודה רבה על התייחסותך, אני מעריך מאוד את העובדה שבחרת להשאיר את תגובותיי,לדעתי כל יועץ עם הסמכה יזהה את הבעיה, וימליץ לו ברוח הדברים שכתבתי, כי זה לא קשור לקבלה או לדת, יש כאן עניין של אדם שלומד חומר מסווג וקשה באופן עצמאי ללא כל ידע וכישורים מוקדמים, ואם יורשה לי,,, הוא צריך טיפול פסיכיאטרי, רק שלא רציתי לכתוב לה את זה כאן,כוונתי א"כ הייתה שתזרום בדרך שלו, שיש סיכוי שהוא יאות לגשת ליעוץ אצל אדם כזה,אתם עושים עבודת קודש, אני מעיין קבוע בתשובות שלכם שהם בכמה רמות מעל כל הפורומים שאני מכיר,

קבליסט חובב יקר,
רציתי רק להוסיף (וכאן אחת הבעיות של פתיחת האפשרות לתגובות - הצורך לתקן כאשר דברים עלולם להתקבל אצל הפונים שלא כראוי) - טיפול פסיכיאטרי (קרי: תרופתי) יהיה מוגזם בהקשר הזה. מדובר בצורך בבטחון עצמי רב יותר, ובהכרת ערך עצמית.בוא נסיים את זה כאן. תודה לך.