בעיות תקשורת בזוגיות

היי,אני בת 25 ובזוגיות מתחת לשנתיים.אנחנו מתגוררים ביחד, לפחות עד לפני שבוע (שעזבתי את הדירה).קשה לי לעלות את הסיפור על הכתב, בעיקר כי קשה לי להודות שראיתי את הנורות האדומות עוד קודם. אני מרגישה שאני כבר לא מכירה אותו וכל מה שחווינו עד עכשיו היה ניסיון "להאניש" את הפנטזיה שלי.אני מרגישה שהוא לא יודע לקרוא אותי בלי מילים והסברים, שהוא לא באמת-באמת מבין אותי כשאני מסבירה את עצמי, אני מרגישה שאני תמיד מתנגחת בו, והוא בי. (כן, לא. שחור, לבן) אני מרגישה שאני כבר לא מכירה אותי.האמת העצובה היא, שאני נקרעת בין הצורך לנסות להתמודד עם הזוגיות ולקחת אותה לטיפול (הנושא כבר עלה, עדיין לא היתה תגובה). לבין הצורך לא לחצות את הגבולות האדומים שלי.פעם חשבתי שאם מישהו אהוב וקרוב יאמר לי מילה מעליבה על רמת התפיסה והקוגניציה שלי אני כנראה אסביר לו שהוא לא יודע מי אני. אני אסתובב ואלך.איך זה הגיוני שהאהבה (לאדם שעד לפני פחות משנתיים לא הכרתי בקיומו) גורמת לסיבות עצמיות שיתרצו את ההתנהגות / אמירות ?אני מרגישה ויודעת, שיש הרבה מעבר למילים שכתבתי כאן. שזה קצה הקרחון ובסיומו אצטרך להגיע להחלטה, כזאת שאני מסוגלת לחיות איתה.

נטעלולה יקרה,
את כותבת באופן מפוכח ואינטליגנטי, ואת לא "מסתובבת והולכת" בדיוקמשוםשהוא אהוב וקרוב לך. את לא רוצה להפסיד את הדברים הטובים שישנם, או לנפץ את החלומות שהיו לך. עוד לא.הצעת ללכת לטיפול – ממשו את האופציה הזו. יש לכם בעיה של תקשורת, שכנראה נובעת מפגיעות ומאגו. אי הבנה כפי שתארת יכולה להיות משום שאתם באמת מדברים בשפות שונות, וזה קורה – בין אם זו השפה הרגשית לעומת הלוגית השוקלת רווח והפסד במטבעות אחרים, ובין אם משום שההקשרים של מושגים שלך והמשמעויות שלהם שונים מאלו שלו. כך או כך, אלו דברים שאם אתם מחליטים לטפל בהם, ומאד רוצים להיות ביחד, אפשר לטפל בהם.