בעיות תדמית בזוגיות

תודה על התשובה המהירה הנה כמה פרטים :עם התינוקת אין לי שום בעיה היא הדבר הכי הכי מבורך ומתוק שקיבלתי :)את בעלי אני יודעת שאני אוהבת כרגע זה מודחק משום מה אני התאהבתי בו והתארסנו כשנה וחצי אחרכך נישאנו מלפני תקופה אנחנו לא באותו כיווןהמצב הכלכלי בעייתי כי אנחנו עדיין בשלב של ריהוט הבית וזה לא קל וגם מתכננינים להתקין מזגן בקרובאז כשאני רוצה לעשות קניות ואני עושה מינימום בגלל שאני בהרזייה ולא קונה הרבה כרגע אז הוא טוען שאני אנוכית וזה פוגע בי כי אני נמצאת במינימום השקעה עצמית בגלל המצביש עוד משהו שמאוד מציק לי יש לי רישיון נהיגה מזה 9 שנים אני לא נהגתי כי היה פחד כרגע אני רוצה כי החיים שלי מאוד לחוצים אני זקוקה לטרמפ כל יום עם חברה שלי כי אני יוצאת מהעיר ולפעמים היא מאחרת עכשיו היא בחופשת לידה כל זה מוסיף ללחצים שלנו ואני כל הזמן מקטרת שאם הייתי נוהגת זה לא היה קורה וזה נכון כי הייתי חוסכת שעות המתנה אצל אמו ואמי עד שהוא בא כל יום לאסוף אותי

ליליאן יקרה,
אני שב ואומר, משהו מציק לך, ועדיין לא הבנתי מהו. אני יכול עכשיו אולי לנחש, אבל לא לדעת. אמנם המצב הכלכלי לא משהו, אבל זה לא זה כשלעצמו. אני יכול לנחש שכרגע אתם או את נמצאים בבעיות של תדמית. את חוששת לתדמית שלך כאשה, כנראה בשל איבוד הגיזרה לאחר הלידה. לכן אולי יש לך צורך לבדוק אותו בשבע עיניים, שהוא באמת רוצה בך, כי את כבר לא אותה חתיכה שאיתה הוא התחתן, ואת חוששת וחושדת בכל אי הסכמה שביניכם שהנה אולי זה סימן שהוא לא אוהב אותך יותר. ובנוסף לזה, אולי יש לך גם קושי בהערכה שלך אותו בשל המצב הכלכלי הקשה, ואולי את נוטה להאשים אותו בזה, ואולי לבעלך יש בעיה עם התדמית העצמית שלו משום שהוא אינו מצליח יותר. כך או כך, נדמה לי שבעיות התדמית, וחוסר הבטחון, אצלך או אצל שניכם, יוצרות תסכולים שגורמים להתלקחות על כל דבר קטן גם אם אינו שייך לעניין. כפי שאמרתי, סיפרת מעט מכדי להגיע ליותר, וגם את המעט הזה אני כרגע רק מעלה כאפשרות שאת צריכה לבחון אותה.ובתוך כל זה, לא הבנתי למה כשאת עושה מינימום קניות הוא אומר שאת אנוכית. האם בגלל שאת רואה בזה מינימום והוא לא?ואגב, את יכולה להמשיך ולשרשר את התשובות שלך בהמשך למכתב זה, ואין צורך לפתוח מכתב חדש.

אני חושבת שהבעיה באמת ובתמים היא אצלי ולא אצלו .כי אני זאת שעברתי שינויים ילדתי השמנתי עכשיו אני אמא רעיה מורה עקרת בית ונאבקת לחזור לגיזרה זה מאוד מלחיץ אני מצליחה להסתדר והכול אצלי מאורגן חוץ מהקשר הזוגי שכנראה את כל הלחצים שלי אני מפילה על בעלי הוא לא אשם אני ידעתי מההתחלה למה אני נכנסת ונכנסתי ואני לא מחפשת דרך מוצא מהנישואים חס וחלילה אני מעוניינת לשקם אותם למען כולנו הבעיה שהוא מיואש וכבר ויתר וניתק איתי קשר הוא לא מדבר איתי אני מבינה אותו הוא פגוע ממני מה אני יכולה לעשות ?????????אני יודעת שהוא אוהב אותי אבל הכעס שלו עליי מתגבר עם הזמן וגם שלי . הוא דווקא מפרגן לי שרזיתי ועוד קצת תחסלי העודף לא נשאר לי הרבה לחסל אבל בפנים מתחולל משהו בתוכי שאני לא מצליחה לפענח אני רק יודעת שיש אוסף של סיבות שגורמות לי להיות במצב הזה , מאז שילדתי אני מרגישה שמשהו השתבש אבל אני לא מרגישה שאני בדיכאון אחרי לידהמה אתה אומרתודה לך אתה מאוד עוזר לי אין לי עם מי לדבר אני לא חושפת חיי לפני זרים אפילו אמא שלי לא יודעת מה קורה איתי אתה היחיד שמקשיב לי כרגע באמת תודה

ליליאן יקרה,
ראי, גם אם אצא מתוך ההנחה הלא נכונה שאת לא מסתירה דבר, ושכל האשמה היא עלייך, ועלייך בלבד, הרי מעצם העובדה שהוא ניתק ממך מגע, ברור שהעבודה איתכם צריכה להיות משותפת. גם אם אין עליו אשמה כלשהי, והוא טהור וצח כמי מעיין, את צריכה ללמוד איך להתמודד עם התסכולים שלך (ויש לזהות אותם במדוייק יותר, הבעיה התדמיתית שלך היא רק חלק מהעניין, ואני גם לא יודע עדיין מה חלקו של בעלך בעניין זה), ובעלך צריך ללמוד איך להתמודד איתך, ולהקל עלייך (ועליו!) כאשר את מתוסכלת.אם את רוצה לשנות משהו, את חייבת לעשות מעשה. ואם את לא מצליחה להתגבר על התסכולים ועל הקושי של התקשורת ביניכם בעצמך, בקשי עזרה, ורצוי עזרה מקצועית, כי האלנטרנטיבה לא נראית מבטיחה. אני מבין, מתוך דברייך, שעצם הבקשה לעזרה קשה לך, וגם זה, נדמה לי, מתוך החשש מה יגידו על זה בני-משפחתך או בעלך, אבל מעשה זה יצטרך להיות המאמץ הראשון שלך על-מנת לשנות משהו. זה קצת כמו לקפוץ לבריכה בפעם הראשונה בחיים, או, לחילופין, כמו גירושים. זה לא כל כך נורא לאחר הקפיצה, ובתנאי שהמים אינם עמוקים מדי, ויש על מה לעמוד. את נראית כאילו שאת בדרך לנפילה להיכן שהוא. במקום ליפול, בחרי בעצמך לאן את רוצה לקפוץ, ועל מה את רוצה לעמוד, כדי להתייצב מחדש ולבחון אם מה ולאן הלאה.