בעיות בזוגיות: מיניות, חריגות והתמודדות

היי ד'ר אורן,לפני כחודשיים כתבתי לך כאן וצברנו שירשור קטן בנושא. אבל אני מרגישה שאני חייבת לכתוב שוב, איכשהו הנחתי לנושא הזה קצת בצד והוא חזר להיות מאוד מהותי עבורי ומטריד בעיקר.כתבתי לך שההיסטוריה שלי במערכות יחסים היא לא פשוטה, המון פגיעות ותקופות קשות. הכרתי לפני כ-5 חודשים בחור מקסים, שהפך להיות לבן זוגי עד עצם היום הזה. גם הוא עבר מערכת יחסים ארוכה של 6 שנים שהסתיימה לפני כשנה פלוס. בכל מקרה, אנחנו סהכ מאושרים, אוהבים ונמצאים יחד דיי הרבה. טוב לי איתו, הוא עושה אותי מאושרת.העניין הוא, שכתבתי לך בעבר שאנחנו לא מקיימים כמעט יחסי מין. התדירות היא של אחת לשבועיים ובמקרה הכי גרוע שהיה עד כה, אחת ל-5 שבועות. אחרי שכתבתי לך כאן, פתחתי איתו דיון בנושא בצורה עדינה, אמרתי לו שאני מאוד רוצה לדעת אם ישנה בעיה בי, אולי אני לא בסדר. הוא אמר לי במהלך השיחה שאני "לוחצת עליו לדבר על משהו שהוא חושב שלא צריך לדבר עליו" וגם שאני "דוחקת בו לדבר על משהו שכרגע הוא לא מעוניין בו". הוא לא אמר לי אם זה קשור בי או לא, הוא רק אמר שהוא לא חושב שבשלב הזה צריך לדבר על זה. הוא נראה מאוד כעוס מזה אז, היה לי חשוב להבין מה קורה שם, כי ברור שמשהו קורה...אבל איכשהו החלטתי לעזוב את זה בטענה שלו ש"הדבר הזה יגרום לריחוק רציני בינינו". אז פשוט הנחתי לזה.נתתי לזה זמן...כבר חודשיים, בינתים בחנתי את הנושא. בזמן הזה טסתי לחו"ל ל 3 שבועות וכשהייתי שם ניסיתי "לעורר" אותו. שלחתי לו מסרים מיניים ותמונות. הוא שיתף איתי פעולה מאוד. שלח לי גם הוא תמונות, מילים וגם חיכה כבר שאני אחזור כדי ש"נעשה סקס מטורף". ובאמת, חזרתי ובאותו לילה היה מדהים פעם אחת. מאז...כלום (עברו שבועיים). אני מאוד מבולבלת, הביטחון שלי ירד עוד קצת ואני כבר לא יודעת מה יכולה להיות הבעיה. הוא כן מתפקד מינית, אני מרגישה ורואה. יש זיקפה ועל פניו נראה תקין.דר אורן, תאיר את עיניי, ייעץ לי, תן לי טיפ או הסבר אפשרי.אני נואשת וחסרת אונים בנושא רגיש כמו זה. אין לי מושג איך לדון בזה איתו בשנית ואם בכלל, מה עליי לעשות?תודה מקרב לב.בר

דר אורן,אבן נוספת יושבת על ליבי. התלבטתי אם לכתוב על זה, אני חושבת שזה הכי טוב בשבילי שאני כן אעשה את זה כדי שאני לא אסתיר ממך אף פרט, שהעצות שלך וחוות הדעת שלך על המצב תהיה אופטימלית.אז כך:בהמשך לבן זוגי, ציינתי שהיה בקשר 6 שנים. אותה אקסית למעשה לא מניחה. מאז שאני בתמונה, שאנחנו במערכת יחסים (ולדבריו גם לפני כן) היא לא מפסיקה להתקשר אליו ולסמס לו. אני רואה גם במו עיניי כשהיא מתקשרת. כל החודשים האלה עד ליום שבת האחרון, ניסיתי באמת להיות מבינה ואמפטית למצב הזה. דיברנו על זה המון, הוא יודע שזה מאוד קשה לי ומפריע לי שהיא לא מרפה. הוא מהצד שלו טוען שהוא לא משתף עם זה פעולה. כשהוא עונה לה אז הוא כן מתוודה ואומר לי. הוא עונה כדי לבקש ממנה להפסיק את זה.בתור הבת זוג שלו, אני חייבת לתת בו אמון, אחרת אני אמצא את עצמי אומללה. עוקבת אחר כל צעד שלו ומחטטת בכל דרך אפשרית בטלפון שלו. אני ממש לא רוצה להגיע למצב הזה.מקרה קיצוני (מבחינתי) שקרה במוצ"ש האחרון- היא חייגה שוב. ראיתי את השם שלה על הצג ונתקפתי חרדה. הלכתי אליו עם הטלפון ושאלתי "למה היא עדיין מחייגת אליך?" הוא ענה לי "לא יודע. את רוצה לענות לה אז תעני" כמובן בכעס. ואני... כמו טיפשה, הרסתי את האיפוק שלי ואת הסבלנות שלי ועניתי לה. היא אמרה לי דברים כמו "הוא מתקשר אליי ואנחנו בקשר", פשוט איבדתי את זה, נכנסתי הביתה, ארזתי את הדברים שלי, בכיתי בכי רציני, נשימות מהירות, הפה שלי התייבש, רעדתי. ואז הבנתי שאני עוברת התקף חרדה ככל הנראה. דר אורן...הרגשתי הכי רע שהרגשתי שנים.הוא ראה את המצב שלי וניסה להרגיע אותי. הושיב אותי ודיבר איתי. דרשתי ממנו לחייג אליה ולעשות לזה סוף בפניי! הוא כל כך נחמד כל הזמן, מדבר בנועם, הוא אף פעם לא תקף איתה ומרים את הקול. וכל מה שהייתי צריכה זה שיגן עליי. שיחזיר לי את הביטחון ויענה לה בתקיפות בפניי. הוא כעס ואמר לי "אני לא אוהב את זה שאת מצווה עליי מה לעשות, אני אעשה מה שנראה לי לנכון". קמתי בבכי, שוב הלכתי לחדר לקחת את הדברים והוא בא אחריי, ביקש ממני להניח לזה, חיבק אותי וניסה להרגיע אותי.במהלך הלילה ניסינו לשים את זה מאחור, אבל למעשה לא נרדמתי בכלל וגם הוא. רק לפנות בוקר הצלחנו קצת לישון ואני נרגעתי. ואז הגיע הבוקר...דפיקות חזקות מאוד בדלת, נבהלתי אז הערתי אותו שיקום לבדוק מי זה. ואז התחיל פרק ב של התקף החרדה שלי...האקסית, בשעה 6 וחצי בבוקר, מופיעה אצלנו.ואז אני שואלת את עצמי...מה מידת הנורמליות של הדבר הזה? אני אמורה להיות בסדר עם זה? פשוט לא ידעתי כיצד להגיב. ניסיתי לא לקחת בזה חלק כי זה לא שלי. הוא יצא איתה מחוץ לחצר כדי להבין מה קורה פה ואני ניסיתי להחזיק את עצמי בבית. לא יכולתי!!! פשוט לא!!! הרגשתי שאני רוצה לראות את זה, לנסות להבין מה יש שם!!! אז יצאתי. עמדתי מולה והכל נמחק לי. אני לא זוכרת כלום, אני רק זוכרת שהשתתקתי. זוכרת שהיא אמרה לי "הוא מתקשר אליי ושולח לי הודעות" אז ביקשתי ממנה שתראה לי בטלפון שלה ולא היה לה מה להראות בטענה שהכל מחוק.חזרתי הביתה כי הייתי על הפנים, פשוט השארתי אותם שם. הוא נכנס אחרי כמה דקות וישבנו לדבר. שאלתי אותו את כל השאלות...כמובן ששנינו היינו בשוק מוחלט. שאלתי אם הוא רוצה אותי, אם יש להם משהו, אם הוא בקשר איתה, ממש הכל!!!הוא אמר שהוא כן עונה לה לפעמים כדי לבקש ממנה להפסיק! זהו. אני גם קצת לא זוכרת מה היה בשיחה שלנו.האירוע הזה טראומתי מבחינתי. אני כל הזמן רואה אותה מול העיניים שלי. החלטתי לנסות לשים את זה מאחור ולהתקדם הלאה יחד איתו, אבל זה כבד. אני מפחדת שאני סומכת עליו מידיי, שאולי הוא לא כנה איתי במאה אחוז. גם כך אני מוצפת טראומות מהעבר, זוה רק נעורר אותם אצלי עוד ועוד.הוא הבין את חומרת המצב, לאן שזה הביא אותי...הוא בעצמו נראה בהלם מוחלט. הוא אמר לי שהיא בחורה רעה וכו. אבל האם זה בסדר לקבל זאת? מה כבר ניתן לעשות?משטרה?אני אובדת עצות. מהורהרת ובעיקר סקפטית.אין לי מושג אם שני הנושאים קשורים, אבל היה לי חשוב להיות כנה איתך כדי שתראה את כל התמונה.זקוקה נואשות לדעתך גם בנושא הזה.תודה!

בר יקרה,
כמה דברים בקשר הזה נראים ממש לא טוב. וכשאני אומר לא טוב, אני אומר חריגים ולא נורמטיביים, ומכאן שסביר שיהיה לך קשה להתמודד איתם בעתיד.ראשית, עניין המיניות ביניכם. העובדה שהוא תפקד בפעם היחידה שהייתם ביחד בחמישה חודשים האלה, אני אמורה להרגיע מספיק ביחס לעובדה הפשוטה שבמשך החמישה החודשים האלה הוא לא מעוניין. לא רק זאת, הוא גם לא מוכן להסביר, ובולם כל דרך לדבר על זה בטענה שלא מקובל לדבר על זה. יש שם בעיה, ואני לא יודע מה היא. האם הוא א-מיני? - יש אנשים כאלה שהמיניות לא מעניינת אותם. יש אפילו אגודה של א-מיניים בארצות הברית, בדומה להתאגדות של הומסקסואלים, והטענה היא שבערך אחוז אחד מכלל האנשים הם א-מיניים (כלומר, לא אנשים עם עכבות או בעיות מיניות, אלא שכך הם נולדים). אני לא מתמצא מספיק כדי לדעת עד כמה זה באמת כך, אבל זו אפשרות אחת. אפשרות אחרת היא שהוא מיני, אבל במינון מאד נמוך. זה כבר נפוץ הרבה יותר, שבהתפלגות של גברים ונשים יש מי שיותר מיני ויש מי שפחות, בין אם הסיבות הן גנטיות/הורמונליות, ובין אם הן נגרמו כתוצאה של השפעות סביבתיות. גם זו אפשרות. ואפשרות נוספת היא שנטייתו היא הומוסקסואלית, ושהוא לא מוכן להודות בכך כלפי חוץ - מסיבותיו שלו. העובדה שהוא בולם אותך מלדבר בכלל על המיניות שלו מעידה, ככל הנראה, על כך שהוא מבין שהוא חריג, אבל לא מוכן להודות בכך כלפי חוץ. קחי בחשבון שזה כנראה לא ישתנה.הדבר השני הוא האקסית שלו. עקרונית - יתכן שהיא זו שלא בסדר, ורודפת אחריו גם כשהוא החליט לצאת מהקשר הזה. אבל אז נשאלת השאלה - אם זה נגד רצונו, למה הוא לא חוסם את מספר הטלפון שלה? מה מונע ממנו? האם הדאגה לה? האם הרצון להיות אדם טוב שלא פוגע באחרים? האם קשר אחר שיש ביניכם שסיבתו לא ברורה? אם זה מציק לו מאד, או אם הוא מבין שזה מציק לך מאד והוא מנסה לנתק את הקשר ולא מצליח, כך שהיא הופכת בקשר הזה איתו להיות מטרידנית - יש דרכים לעצור את זה. לכן נשאלת שוב השאלה: מה הוא יודע, והוא לא אומר לך? - יתכן שהוא אחד מל"ו צדיקים שמוכן להקריב דברים מעצמו, אולי אפילו כולל הקשר איתך, ובלבד שלא להסגיר משהו שעלול להזיק לה או לפגוע בה, גם אם אין לו רצון להיות איתה בקשר. אבל מכיוון שאת נפגעת מאד מכך, ובאופן נפשי משמעותי כל כך, הרי הוא צריך לקחת אחריות גם עליך, ולהגן גם עליך. זה לא קורה. ולכן, כל עוד את לא יודעת מה קורה באמת בקשר ההוא, יתכן מאד שגם זה יימשך כך, מבלי שתהיה לך שליטה.ואז את צריכה לשאול את עצמך: "האם אני מוכנה להיות בקשר עם גבר שאינו זקוק לאינטימיות מינית, ואסתפק רק באותם מקרים נדירים שבהם אצליח להיות מניפולטיבית מספיק כדי לעורר אותו, ובנוסף לכך להמשיך ולשאת את הקשרים המסועפים והלא ברורים שיש לו עם האקסית שלו, רק כי הוא בחור טוב, ואולי מוצלח בהרבה דברים אחרים? האם הדברים האלה יהיו מספיק טובים בשבילי כדי לשאת את שני החסרונות האלה? ובעיקר: האם אוכל להיות שלמה עם המאזן הזה, בין הטוב , לפחות טוב, כדי שאפסיק להיפגע, ואלמד לחיות בשלום עם זה? - כי בלי השלווה הזו וההשלמה עם המציאות, תמשיכי להילחם במציאות שאולי היא גדולה ממך. במציאות שכזו, יתכן מאד שבסך הכל הוא לא בן זוג מוצלח עבורך, כי הוא מכניס אותך למעגלים קשים של אי סיפוק, של חוסר ביטחון וחוסר הערכה עצמית - הן כי את לא מקבלת ממנו סימנים ברורים מספיק שהוא באמת נמשך אליך, והן כי את מוכנה להסתפק במשהו שהוא הרבה פחות ממה שהיית מאחלת לעצמך.אני לא אומר בזה שאת חייבת להיפרד ממנו מיידית, אבל אם זה לא מתאים לך, את צריכה להמשיך לנסות ולהבין מה באמת קורה, ולדעת, וגם שהוא יידע גם אם זה יכעיס אותו (כי בעזרת הכעס הזה הוא בולם אותך), שאם לא תקבלי תשובות, אז הוא לא מתאים לך.

דר אורן- תודה!!!אמרת את כל מה שעובר לי בראש בצורה הכי טובה שיכולתי לבקש.ומכאן מתחיל הבלבול שלי- מה עליי לעשות וכיצד? בדרך כזו שהוא יבין שאני לא באה לבקר אותו, אלא באה להגן על עצמי. איך אני גורמת לו להבין שאני רוצה להישאר איתו אך אני חייבת לקבל תשובות כדי שאוכל להמשיך לתפקד בצורה טובה?אני פוחדת מהרגע הזה שאולי זה הסוף, שאולי אני שוב הולכת לעבור שברון לב, שלמען האמת, הפעם לא צפיתי. כל כך קשה לי כבר להתמודד עם אי הצלחות בזוגיות. באמת שאני אדם טוב, יפה ומוצלח, אני לא מבינה איך אני נקלעת לסיטואציות כל כך קשות בכל פעם... אני כן רוצה אותו, אני כן אוהבת אותו, אני פשוט מחפשת תשובות.עיקר החשש שלי נעוץ ב- מתי לנהל שיחה, מה הטיימינג הטוב בדרכ? וכיצד?תודה רבה רבה.

בר יקרה,
שאלת שאלה טובה: איך מבררים את העובדות אצל מי שמגונן עליהן בקנאות. האם הוא באמת לא מבין שאת רוצה קצת יותר ביטחון בהבנת המציאות? - אני לא בטוח. אני חושב שהוא מגן על עצמו, כדי שלא תדעי דברים מסויימים. אולי כי אז לא תרצי לתת לו את מה שהוא רוצה, שאני עדיין לא בטוח מה זה, ואני חושב שגם את לא. ומה שמקשה עליך הוא בדיוק העובדה את אוהבת אותו, וכן רואה איתו עתיד - ורוצה ומנסה להבטיח את זה למרות הסימנים הלא טובים. כי דברים אחרים הם טובים בעינייך.יודעת מה? - אולי, בתוך כל העניין הזה. האם תוכלי לכתוב לי בבקשה למה כן? כי הרי למה לא, אנחנו כבר יודעים, או חושבים שיודעים. אבל למה כל כך כן?

אני מקווה שהבנתי נכון את כוונתך ל "למה כן"...אני מניחה שהתכוונת למה כן להיות שם.ואם לא...אז מקסימום כתבתי ואז תתקן אותי.אז למה כן...כן- כי הצלחתי לפתח רגש לאדם הזה. דבר שמאוד קשה לי לעשות, הייתי בטוחה שאחרי האקס שלי ששבר אותי, שאין עתיד יותר ללב שלי. עברתי קשר מאוד לא טוב ולא הצלחתי במשך שנה וחצי להרגיש כלום לאף אחד.כן- כי הוא נותן לי את החופש המוחלט להיות מי שאני בלי הסברים ומקבל אותי בדיוק כמו שאני מבלי רצון לשנות אותי.כן- כי הוא גורם לי להרגיש שלימה על הבחירה שלי, שהוא "הדבר הנכון".כן- כי הוא נותן לי ביטחון. אני מרגישה מוגנת.כן- כי הוא אדיב וטוב לב. הוא קשוב ואף פעם לא מרים את הקול. הוא איש שיחה שחשוב לו שכל דבר ייאמר ושלא אשמור בבטן דבר.כן- כי הבסיס שלו טוב, ערכים כמעט זהים לשלי, הוא בא ממשפחה טובה והוא משכיל ושאפתן כמוני.כן- כי הוא יפה בעיניים שלי. מכל אדם אחר בעולם. אני רואה אותו ומתמלאת באושר. אני אוהבת להיות לידו ובסביבתו.כן- הוא מלמד אותי את כל מה שאין לי. למשל, רוגע, שלווה, להינות מהכי קטן ולעשות כל מה שרק אני חולמת עליו.זה מספיק ד"ר אורן? אני מרגישה שהוא הפך להיות בזמן קצר יחסית החלק השני שלי. אף פעם לא הרגשתי שיש עוד אדם בעולם שהוא קשור אליי,חלק בלתי נפרד ממני. אני כן יכולה לחיות בלעדיו, אני פשוט לא רוצה. אני יודעת שהוא טוב לי.אז מה עכשיו.?

בר יקרה,
אני מאמין לך בחלק מתשובותייך.אני באמת מאמין לך שהצלחת לפתח אליו רגש. אני באמת מאמין לך ש"הבסיס שלו" טוב (ערכים, משפחה טובה, משכיל ושאפתן). אני באמת מאמין לך שהוא יפה בעינייך יותר מכל אדם אחר בעולם.כל היתר, אני לוקח בערבון מוגבל, כאשר חלקו לפחות נראה כמו משאלת לב, בשל סתירות פנימיות. והרשי לי להסביר בבקשה:את כותבת שהוא מקבל אותך בלי הסברים ובדיוק כמו שאת, אבל הוא לא רוצה שתשאלי אותו שאלות קשות. זו הגבלה, ואת השאלות שלך, והחרדות או החששות שלך הוא לא מקבל. הוא אולי מקבל את כל היתר, אבל גם זה חלק ממך.את כותבת שחשוב לו שכל דבר ייאמר, ושלא תשמרי שום דבר בבטן, אבל גם זה, רק בתנאי שזה לא שאלות קשות (קשות לו) שעליהן אסור לדבר.הוא נותן לך שלווה. אבל זה נכון רק רוב הזמן, עד שאת חושבת על מה שחסר לך בקשר איתו, ועד אשר הביטחון שלך בו מתערער בגלל זה.הוא גורם לך להרגיש שהוא הדבר הנכון, פרט לכך שישנם דברים שהוא לא מדבר עליהם כי הוא טוען שהדבר הזה יגרום לריחוק רציני ביניכם. מה בדיוק יגרום לריחוק? המידע שתקבלי? הכעס שיתעורר אצלו אם תתעקשי?יתכן שהעניין הוא לא יותר מאשר העובדה שהצורך המיני שלו נמוך, ושהוא מבין את זה. זה יכול לקרות בגלל עניינים נפשיים, כמו עכבות שנוצרו בגלל עניינים טרואמטיים, או חינוך שמרני מאד או משהו אחר, וזה יכול לקרות בגלל סיבות פיזיולוגיות-הורמונליות. יתכן שהוא לא מבין למה זה כך (מה שנפוץ במקרים שכאלה), ויתכן שהוא כן מבין. אבל אם יש לו עכבות בתחום הזה או צורך מיני נמוך, סביר שהוא גם מבין שזה כך כי הגיוני שהנושא הזה עלה כבר בעבר ביחסים קודמים שלו. ויתכן שלכן הוא לא רוצה לדבר על זה, כי הוא לא רוצה שתדעי, מתוך החשש שלא תביני אותו או שלא תקבלי אותו כפי שהוא בנושא הזה, או שהוא נבוך לכן מלדבר על מה שהוא חושב שהוא חולשה שלו או שאת תחשבי שהוא חולשה שלו. זו אפשרות.העניין הוא שאת רוצה בו בגלל כל הדברים האחרים: שרוב הזמן הוא נותן לך שלווה, שהוא מאד יפה בעינייך, ושהוא מוצלח מאד במה שיכול להבטיח זוגיות טובה, שכולל התאמה בהשכלה, באמביציה, ובערכים, ואולי גם בתחומי העניין ובידע, ואולי הוא גם מצליח מאד בכל מעשיו החברתיים והמקצועיים, ושתוכלי להתגאות בו. אבל נשארה תעלומה גדולה אצלו, שאת לא רגילה אליה, והיא משפיעה עליך ומפריעה לך, ואשר בגללה את מאבדת ביטחון.נניח לרגע שמה שיש הוא מה שיש. כלומר, שבקשר איתו צפוי שתהיה ביניכם אינטימיות מינית רק פעם בחודש, וגם זה בעיקר לאחר משהו שייצור געגוע או ריגוש מיוחדים (שאופייני למי שיש לו דחף מיני נמוך). ונניח שהוא יסביר לך שכך הוא, ושתאמיני להסבר הזה. האם תהיי מוכנה לקבל? - אם כן, יכול להיות שהוא צריך לדעת את זה ולהאמין לך, כדי שיהיה מוכן לפתוח את הנושא הזה איתך. ואולי זה ייקח לו זמן.ואם זה באמת זה, את צריכה לשאול את עצמך: האם תוכלי לקבל זאת גם לאורך זמן? כלומר, כאשר תכנסו לשיגרת חיים שבה פה ושם יהיו חיכוכים קטנים ואי הסכמות קטנות וכעסים קטנטנים שיכולים לקרות ביומיום, אבל בלי הקירבה והאינטימיות שתגיע יום או כמה ימים אחר כך, שתוכל להרגיע אותך שהכל בסדר ביניכם. יתכן שזה חיסרון קטן ביחס לכל הדברים האחרים, אבל יתכן שלא. ולכן אלו שאלות שאת צריכה קודם כל לשאול את עצמך, ולאחר שתבהירי עם עצמך מה יכול ומה לא יכול להתאים לך, תצטרכי לבדוק איתו שוב מה בדיוק נכון. כי אחרת תישארי בחוסר בהירות, ולכן עם בן זוג שחלק מיתרונותיו אמיתיים, וחלק הם משאלת לב. לפחות עד שתוכלו באמת להיפתח ולדבר על זה.

מדהים כמה שזה נכון ומשקף את המחשבות שלי.הדבר שאני רוצה להתמקד בו שנייה, זה נושא "הלפתוח את זה". האם הנושא עד כדי כך רגיש לשיחה מבחינת הראש הגברי? כלומר, זה גורם אולי לסוג של מבוכה או בושה או חוסר גבריות אתה חושב?אני מנסה להבין מדוע הוא אמר שלדבר על זה ייצור בינינו ריחוק...אני לא יודעת איך להתייחס לאמירה הזאת. כי אם אני מחליטה שאני כן רוצה לדעת, אז אני יודעת מראש מה ההשלכות של זה. כאילו קיבלתי ממנו אזהרה לגבי אם נדבר על זה. ואם החלטתי לפתוח את זה וכן לדעת מה קורה שם, אתה חושב שאני צריכה להשלים עם זה שיהיה ריחוק בינינו וזהו? הרי זה לא פייר. אני כאן כי אני רוצה להצליח איתו, יש לי מטרה טובה, רוצה להיות שם ולהבין ולדעת הכל על בן הזוג שלי. איך אני נותנת לו להרגיש ביטחון להיפתח אליי בנושא הזה?

בר יקרה,
המקצוע שלי מחייב כישורים לנתח את האפשרויות הנגזרות מתוך המוטיבציות והמבנה הנפשי של אנשים בקשרים החברתיים שלהם, כך שאוכל בעזרת התובנות הללו לעזור לפונים אלי לסיוע. לכן משמח אותי מאד שאת מרגישה שהצלחתי לעשות נכון את החלק הראשון (ההבנה והניתוח).ואת שואלת נכון את השאלה הבאה שלך: טוב, אז מה אני עושה עם זה? ואת צודקת. כאן את נכנסת לשדה שיש בו חוסר ודאות. גם לגביו ולגבי היכולות שלו ללכת עם הצורך שלך להבין יותר, וגם לגבייך והיכולות שלך - להתמודד הן עם המצבים שאולי יתבררו לך בהמשך, והן עם חוסר הודאות: זה שקיים עכשיו, וזה שאולי ייווצר אצלך בין אם הוא יגיד לך את כל מה שהוא חושב ויודע, ובין אם הוא יגיד רק חלק. וכן, גם להתמודד עם תחושת חוסר האונים שלך, שביטאת עכשיו באמירה שזה לא פייר.אני חושב שבמסגרת הפורום, הגעתי אתך עד לאן שאפשר. היתר דורש, אני חושב, עבודה מעמיקה יותר.אני מציע, אם תרצי, שתפני אלי לייעוץ טלפוני חד פעמי (של שעה, בתשלום מוזל), ונוכל להרחיב בנושא. אם תרצי, פני אלי ונקבע מועד לשיחה. זה כמובן לא יפתור את הכל, אבל אני אוכל גם לדעת יותר ובאופן מדוייק יותר את המחשבות שלך ועוד דברים עליו, ונוכל ביחד לחשוב מהן הדרכים האפשריות, בנתון מי שאת ובנתון מי שהוא.פני אלי למייל (oh.tipul@gmail.com) או לטלפון (050-6000083). אפשר גם במסרון במידה שאת לא תופסת אותי.באתר שלי יש הסבר על האפשרות הזו שלייעוץ טלפוני חד פעמי(לחצי על הקישור).