בעיות בזוגיות: גניקולוג וייעוץ זוגי

שלום
לךבחודשיים האחרוניים אני סובלת מירידה עזה בחשק המיני.אני בחורה מינית ופתוחה בראש ויש לי בן זוג נהדר ואוהבחוסר החשק המיני שלי נובע ממתחים רבים שאני עוברת שגורמים בן השאר למתיחות ביני לבין בן זוגי ואח"כ מגיעות המריבות . בן זוגי הוא גבר אוהב ונפלא, הוא מאוד נפגע מהבעיה הזאת הוא מאוד רוצה שנעשה יותר אהבה וזה מפריע לו ויוצר אצלו פחדים.אני אוהבת אותו מאוד- אבל יש לי קצת בעיה עם המשיכה המינית כלפיו, בעבר היו לנו יחסי מין מדהימים כרגע אני בקושי מצליחה לשכב איתו אחת לשבוע וגם זה כי הוא יוצר את ההתחלה.אני כל הזמן טרודה במחשבות גם במהלך הסקס עצמו הראש שלי שקוע במחשבות שליליות וביקרותיות ואיני מצליחה להשתחרר.אודה לכל עצה

דפנה יקרה,
קודם כל, כדאי לשלול בעיות פיזיולוגיות. לכי לגניקולוג שלך, ועברו על מה שהשתנה בזמן האחרון (אולי אמצעי מניעה חדש, גלולות חדשות או משהו אחר), ועל אפשרויות שונות בתחום הזה.אם זה לא זה, לכו ליעוץ זוגי, ומוטב לעשות זאת בתחילת הבעיה מאשר לאחר שתיתקבע ושתשאיר משקעים. והיעוץ יהיה לא בשל הצורך המיני, אלא כדי לפתור את המתחים שביניכם. זו בעיה של תאום ציפיות ביניכם, ובעיה תקשורתית, ויש לטפל בה.

שלום,
יש לי בעייה מורכבת ואני אשמח למענה. אני ובעלי נשואים מזה שנתיים ללא ילדים. בשבועות האחרונים הקרש נמצא בטלטלה שעוד לא הייתה כדוגמתה. אני בעיקר החלטתי שאני רוצה להיפרד ממנו. ההקשר שלנו בשנתיים האחרונים עבר קשיים מרובים: תדירות נמוכה של יחסי מין, העדר קרבה בקשר ובעיקר המון מלחמות כוח. לאורך כל הזמן הייתי בספק הן לגבי אהבתי כלפיו והן לגבי קיומו של הקשר עצמו. לאורך הזמן חשתי אפילו שאני עוברת מעין התעללות נפשית. בעלי הוא פריק של שליטה וכל מה שסוטה ממנה מלווה אצלו במן חוסר סובלנות, כעס, ירידות על הצד השני והקנטות. עם זאת, החלק המרכזי שלי בעניין היה ששידרתי שאני לא בטוח מעוניינת ורוצה בו, והוא זה שתמיד צריך להזיז את הקשר (אפילו את החתונה) אני הפאסיבית שבמובן מסוים עושה "טובה" שאני איתו. כמבן שנכנסנו לסחרור שבגלל היחס הרע שלו אליי רציתי אותו פחות ופחות. לאורך הקשר עברנו טיפול זוגי, אך הטיפול לא היה יציב גם מסיבות אובייקטיביות (ניתוח לפתע). נכון לחודשיים האחרונים התחלנו טיפול חדש. תוך כדי הטיפול אני הייתי מאוד לא שלמה כבר עם הקשר עד שהגענו לפרדה של ממש לפני שבוע. מה שמוזר זה שקרה לי משהו לא צפוי:בדיוק שבעלי החל להרפות ולהשלים עם זה שהקשר נגמר, התעוררו בי תחושות שאני לא רוצה ויכולה לחיות בלעדיו. מאז שחזרנו (כמה ימים) חזרה תשוקה לקשר וכן שיחות נפש שלא היו כמעט לכל אורכו. עם זאת, אני מאוד מבולבלת. לא ברור לי אם רגשותיי כלפיו קשורים לתלות או אהבה או פחד לאבד, או שיעור שיש עוד לעבור. אני בצומת כל כך חשובה בחיי מלווה לכל אורך הדרך בטיפולים זוגיים וכן בטיפול נפשי שלי פרטני ואע"פ אני לא מגיעה לשלמות כבר יותר מדי זמן. מה דעתך?

שלום,
יש לי בעייה מורכבת ואני אשמח למענה. אני ובעלי נשואים מזה שנתיים ללא ילדים. בשבועות האחרונים הקרש נמצא בטלטלה שעוד לא הייתה כדוגמתה. אני בעיקר החלטתי שאני רוצה להיפרד ממנו. ההקשר שלנו בשנתיים האחרונים עבר קשיים מרובים: תדירות נמוכה של יחסי מין, העדר קרבה בקשר ובעיקר המון מלחמות כוח. לאורך כל הזמן הייתי בספק הן לגבי אהבתי כלפיו והן לגבי קיומו של הקשר עצמו. לאורך הזמן חשתי אפילו שאני עוברת מעין התעללות נפשית. בעלי הוא פריק של שליטה וכל מה שסוטה ממנה מלווה אצלו במן חוסר סובלנות, כעס, ירידות על הצד השני והקנטות. עם זאת, החלק המרכזי שלי בעניין היה ששידרתי שאני לא בטוח מעוניינת ורוצה בו, והוא זה שתמיד צריך להזיז את הקשר (אפילו את החתונה) אני הפאסיבית שבמובן מסוים עושה "טובה" שאני איתו. כמבן שנכנסנו לסחרור שבגלל היחס הרע שלו אליי רציתי אותו פחות ופחות. לאורך הקשר עברנו טיפול זוגי, אך הטיפול לא היה יציב גם מסיבות אובייקטיביות (ניתוח לפתע). נכון לחודשיים האחרונים התחלנו טיפול חדש. תוך כדי הטיפול אני הייתי מאוד לא שלמה כבר עם הקשר עד שהגענו לפרדה של ממש לפני שבוע. מה שמוזר זה שקרה לי משהו לא צפוי:בדיוק שבעלי החל להרפות ולהשלים עם זה שהקשר נגמר, התעוררו בי תחושות שאני לא רוצה ויכולה לחיות בלעדיו. מאז שחזרנו (כמה ימים) חזרה תשוקה לקשר וכן שיחות נפש שלא היו כמעט לכל אורכו. עם זאת, אני מאוד מבולבלת. לא ברור לי אם רגשותיי כלפיו קשורים לתלות או אהבה או פחד לאבד, או שיעור שיש עוד לעבור. אני בצומת כל כך חשובה בחיי מלווה לכל אורך הדרך בטיפולים זוגיים וכן בטיפול נפשי שלי פרטני ואע"פ אני לא מגיעה לשלמות כבר יותר מדי זמן. מה דעתך?