בניית אמון מחדש בקשר

אורן שלום,אני ובן זוגי (32 ו-33) נמצאים במערכת יחסים למעלה מ-3 שנים. במהלכן, היו פרידות חפוזות של יום יומיים, ושתי פרידות ארוכות של חודש +.יש המון משקעים בקשר, שנינו רוצים שינויים שאנחנו לא כל כך יודעים להגדיר. עקרונית, אנחנו מסתדרים היטב ולא רבים הרבה. יחד עם זאת, כבר מהפרידה הראשונה יש מתח ופחד תמידי. כשאנחנו ביחד אנו מרגישים שהכל בסדר, אבל כשכל אחד הולך לעבודתו יש ריחוק (לפחות כך אני מרגישה).אציין כי הפרידה הראשונה הייתה ביוזמתו, והפתיעה אותי מאוד. אומנם היה לא טוב, אבל הוא תמיד נלחם על הקשר, והפרידה תפסה אותי בהפתעה. חזרנו, והרגשתי שנתתי את כולי ממש. הלכנו לטיפול שלא ממש התקדם כי לא הרגשתי שהוא נפתח, ניסיתי הכל, הרגשתי שהזוגיות שואבת ממני הכל. הייתי בלחץ כל הזמן כי הנושא של התמסדות עלה, והוא ציין שהוא מאוד חרד מכך. תחילה נתתי אלטימטום, ובכל זאת נשארתי, ונתתי עוד זמן, והצעתי שהוא ילך לטיפול. לבסוף, הרגשתי שאני לא יכולה יותר, קמתי והלכתי. תקופה ממושכת לא דיברנו, והוא שוב יצר קשר, רצה לדבר. תחילה התנגדתי, אבל עם הזמן, הגעגוע גבר, נפגשנו וחזרנו עכשיו שבועיים.החתונה זה בהחלט אישו, אבל יותר מהחתונה יש את עניין הפחד שחוזר לזוגיות. אני שוב לא מצליחה לתפקד. שנינו קצת חסרי כוחות. הוא מבקש שאשתנה ואתן דברים מסוימים, כגון בישולים, הפתעות, ויוזמה של בילויים. אני מוכנה אבל מרגישה שהוא מחכה כבר עם סטופר, ושאני נמצאת במבחן.אני רוצה לדעת איך להפיג את המתח הזה, להחזיר לקשר ביטחון. בעבר לא חששתי להתקשר אליו, ואפילו להציק עם ממתינות. היום אני לא מסוגלת - מחכה שהוא יתקשר... ביקשתי שיעזור לי על ידי זאת שיתקשר יותר במהלך היום, ציינתי שאני מרגישה ריחוק. הוא טוען שגם אני יכולה להתקשר, ולסמס. הבעיה שאני מרגישה משותקת - מפחדת פחד מוות לחוות שוב את העבר. כל הזמן לחשוש (אציין שהיה לי בסיס , היה לו מעגל חברים אותו לא הכרתי, והוא הסתיר זאת ממני. אומנם לא בגידה אבל פלירטוטים וכד', ולמעשה עולם שהייתי מנותקת ממנו). אני כבר לא יודעת אם זה בראש שלי. אני מרגישה שאני אוהבת יותר ממנו, נדבקת אליו במגע ואומרת לו אלף פעם ביום שאני אוהבת. אני מפחדת לאבד שוב - אני באמת אבודה - לא יודעת איך שבתי למעגל הזה. אשמח אם תדריך אותי איך להפיג את הלחץ.

לילי יקרה,
לא קל להחזיר ביטחון לאחר שקשר נותק, ועוד בהפתעה. זה אפשרי, אבל זה לא קל, כי פעמים רבות זה נשאר מרחף באויר כענן של אי ודאות. מצד שני, זה אפשרי.הלכתם לטיפול, ולא ברור לי כמה זמן הלכתם, ומדוע הפסקתם. כתבת שלא הרגשת שהוא נפתח, וזה אולי מרמז לי שלא היתה לך מספיק סבלנות. אולי גם בזה צריך היה לטפל, כי חוסר הסבלנות הזה הוא ביטוי של חוסר האמון שלך. ולכן, לא נכון רק לשלוח אותו לטיפול "כדי שיתאפס על עצמו". הרצון להיות ביחד, ומה שמרוויחים ומפסידים מזה, והחששות והפחדים הם של שניים, וקשורים ליחסים ולתקשורת שביניכם. ברור שהיה בסיס לחששות ולחוסר האמון, אבל זה דבר שצריך להתגבר עליו.קראי בבקשה הן את המאמר שלי על יעוץ זוגי בתחילת הזוגיות, והן את המאמר שלי על הפחדים והחרדות של תחילת קשר - לכאורה אתם כבר לא ממש בהתחלה, ובכל זאת הפחדים וחוסר הביטחון משאירים אתכם שם. אם אתם רוצים להיות ביחד, בדברים האלה צריך לטפל. קראי את המאמרים, וראי אם ומה את יכולה להפנים מתוך זה כדי להתמודד עם זה לבד. ואם לא - אז ללכת מחדש לטיפול ועם תובנה טובה יותר של מה שאתם מחפשים בטיפול. ו... עם הרבה יותר סבלנות, כי בניית אמון היא תהליך שדורש זמן.