בן חורג ואב: איך לפתור בעיה

בעלי ואני נשואים כבר 4 שנים, כרגע אני באמצע בחודש תשיעי מצפה לילד ראשון. בעלי גרוש ויש לו ילד מנישואין קודמים בן 16 , שעד היום היה גר אצל אמו ולומד בבי"ס בעיר אחרת והיה מגיע לסופי שבוע ובחופשים אלינו. בחודש האחרון שמתי לב לכמות הביקורים המרובה של הילד אצלנו - הוא היה מופיע אצלנו בבית כבר מיום רביעי ומבלה את כל הסופ"ש ולפעמים אף יותר מכך , מה שגרם לי לחשוד שהילד פשוט מרגיש מאויים מהתינוק שעומד להגיע.הילד אף הלך ויצר סכסוך ביני לבין שכניי , וכל זאת על מנת לערער כנראה את מערכת היחסים שלי ושל אביו. באותו היום שהתגלה הסכסוך הוא האשים אותי בצעקות שאני מנסה להפריד בינו לבין אביו וכך הבנתי כי חשדותי היו נכונים. הילד פשוט מאויים.לפני יומיים הילד שוב חזר והפעם עם מזוודה מלאה בגדים ללא הודעה מראש, תלה מגנט של התמונה שלו על המקרר (!!!) ופשוט הבנו מכך שהוא החליט לעבור לגור אצלנו.אני התחלתי לחוש מאוד מאויימת מהעניין, מה גם שאני והילד כרגע לא מדברים ומאוד לא נוח לי שהוא ישן פה (יש לנו דירה מאוד קטנה והוא צריך לישון בסלון)הסיפור התנפח כשאני ובעלי התחלנו להתווכח על העניין ומצאתי את עצמי עומדת חסרת אונים מול המניפולציות של הילד ומול חוסר האונים של בעלי כלפיו.כרגע מאוד לא נוח לי בבית שלי מערכת היחסים ביני ובין בעלי שהייתה מאוד מבינה ומאוד מתחשבת התערערה מאוד , וגרוע מכך אני לא רואה את עצמי מגדלת תינוק עם נער מתבגר שאין לי שליטה עליו...מה לעשות ?

רציתי לציין את הצד של בעלי בעניין - הקשר בינו לבין הילד לא ממש חזק אבל בעלי מאוד מנסה לכפר על העניין כי הוא מרגיש קצת אשם על התסביכים של הילד , על כן מבחינתו אין שום בעיה עם הילד איתנו מה גם שבעלי עובד רוב היום ולא נמצא בבית אז הוא לא צריך להתמודד עם העניין , ואילו אני מוצאת עצמי מתמודדת כל היום עם הנוכחות של הילד . זה מאוד מפריע לי עד למצבים של חוסר שינה ובכי ללא הפסק .אודה לך על תשובתך

שאן-שאן יקרה,
את מתארת בעיה לא פשוטה, בעיקר כי בן זוגך מרגיש מחוייב לבנו, ובמידה רבה של צדק. ילד בן 16 לא צריך להיות מאויים על-ידי אח חורג, כי הוא כבר אמור להיות מספיק בוגר. אם הוא מאויים בכל זאת (וכנראה זה המצב), זה אומר שהוא חושש לחלוקת ההשקעה של אביו לא רק בינו לבין אחיו החורג, אלא בינו לבין היחידה שלכם, את ואחיו החורג ביחד.אלא שלא סיפרת על עוד צד שנפגע בכל הסיפור הזה, וזה גרושתו של בן זוגך. מן הסתם היא לא מרגישה בנוח כאשר בנה נוטש את הבית. ואולי תמצאי בה בת ברית בלתי צפויה. נסי לדבר עם בן זוגך על סידור שירגיע את הבן. שידברו ביחד הוא ואימו של הילד (אם יש עם מי לשתף פעולה), יתאמו ביניהם אם אפשר, ויעשו שיחה עם הילד, להבהיר לו שהוא (האב) לא מתכוון לראות אותו פחות או להשקיע בו פחות. שירגיע אותו על-ידי כך שיאמר לו שכאשר הוא מגיע, הוא יהיה לרשותו יותר, כי הוא מבין שהוא (האב) חסר לו. שיתכננו דברים נוספים לעשות ביחד. אבל גם שהוא צריך לתפקד כרגיל בבית-הספר, ושאמא שלו גם רוצה להיות איתו. כלומר, אמנם הבן ישיג משהו נוסף באמירה שלו, אבל יכול להיות שהוא באמת זקוק לזה ושזו זעקה לעזרה. בפשרה הנכונה, שתתן לו עוד ממה שהוא צריך, אבל גם תדע לשים גבולות, גם את תרוויחי שקט, גם אם יהיה בזה קצת פחות זמן עם בן זוגך. וחשוב מאד שבן זוגך יידע גם לתת לו, וגם לתת גיבוי לך בפני בנו, כי בלי זה לא תוכלי את ליצור קשר איתו (עם הבן). ורצוי מאד שגם זה יהיה.