בן זוג שתלטן - מה לעשות?

אני בת 20, יוצאת עם גבר- חשוב לציין שאנחנו בתחילת הקשר (מס חודשים בנני זוג)! ומאוד אוהבת אותו, הוא לוקח אותי ברצינות והכיר אותי למשפחתו המורחבת. כשאנחנו לא רבים יש לנו קשר מאוד אוהב, חם, כנה פתוח עם המון מכנים משותפים-הוא מזכיר לי אותי בהמון תחומי עניין דומים,תחבובים ותכונות אופי מסוימות ויש לנו כימיה טובה.קיימים מספר דברים מפריעים לי בקשר, חשבתי שיש לו בעיית עצבים קלה, אך לאחרונה קראתי גיליתי שדפוסי אופי שלו מאפיינים גבר מכה- שתלטנות (ומניעת חופש בחירה ממני בבחירה של דברים שאנו עושים יחד לדוגמא בחירת שירים באוטו,תכניות צפייה) , קנאות (לא רוצה שאדבר עם ידידים בכלל) ורכושניות- חרדתי לגבי כך שאבגוד בו, העלבה והשפלה כאשר אנו רבים ואני מביעה את דעתי בכעס (קורא לי משוגעת, חולת נפש, אומר לי שהוא יכול להשיג מלא בחורות ולהסתדר מצוין בלעדיי ) פעם אחת הוא החזיק אותי באגרסיביות ופעמיים ניסה לגרש אותי מהבית שלו בעת מריבה שלנו, יוצא שהוא מדבר בזלזול לאימו הרבה פעמים אך הוא אוהב אותה מאוד, יש לו שינויי מצבי רוח לפי דברים יום יומיים שיש לו(לדוגמא כאשר קורה לו דבר שמבאס אותו- זה ישפיע על יחסו בקשר שלנו)כאשר אנו בוויכוח הוא פשוט מנפנף אותי ומתעלם ממני או מנתק לי אם זה בטלפון-בורח כאשר אני אומרת דברים שלא מוצאי חן בעינייו.ברוב הריבים שלנו גם אם אני צודקת- בסופו של דבר אני מוצאת את עצמי מתנצלת או חושבת שהגזמתי או שאני משוגעת מדברים שהוא אומר לי ואנו חוזרים בידיעה שכאש אנו לא רבים כן טוב לנו ביחד!מה שיותר מטריד אותי הוא הקשר שלו עם האקסית - יצר לה הגבלות רבות אחרי זמן ממושך שהיו יחד- פעם אחת הרים עליה יד (סטירה) בעת כעס, והיה מגביל אותה בבגדים חשופים לטעמו, הרחיק אותה מחברות שנראו לו "זולות" או "לא לרמה שלה"אני והוא מבלים המון זמן ביחד, אך כאשר אנו רבים אני מרגישה שאיני מכירה אותו. כשאני בקשר טוב אני רואה אותו כבן אדם טוב, אוהבת את חכמתו, יש בינינו משיכה, סקס טוב. הוא מפנק אותי ודואג לי ולפעמים אני מרגישה שהוא ממש אוהב אותי ורוצה סך הכל בטובתי!איני יודעת האם לראות את כל הדברים האלה שקרו כנורת הזהרה או להמשיך ולראות האם דברים ישתפרו? אולי אני קצת מנפחת את הדברים ושמה יותר מדי דגש על דברים שקורים בהרבה מערכות יחסים ?האם עלי לעזוב באמצע הקשר (אנחנו כרגע בתקופה טובה ואוהבת והדפוסי התנהגות שציינתי קורים רק במהלך ריבים-שקורים פעם בשבוע או שבועיים)אשמח לייעוץ מה לעשות...

מאיה יקרה,
לא כתבת בן כמה הוא, ויכולה להיות לזה משמעות (למשל, כל מה שכתבתי להלן, נכון עוד יותר ככל שהפרש הגילים ביניכם גדול יותר). אני מבין מדבריך שהוא מבוגר יותר, אבל לא בכמה שנים.את כותבת שלמדת עליו כמה דברים חשובים הנוגעים לשתלטנות ולקנאות. לפי תאורך, סביר להניח שזה יחריף ולא יירגע. כדאי שתקחי את זה בחשבון. שאלת על אלימות פיזית, ולא ברור לי למה רק אלימות פיזית היא הסיכון שיגרום לך להיפרד ממנו. כל יתר הדברים שכתבת, רעים לא פחות. מריבה קשה שבה הדברים צפים אחת לשבועיים לפחות, ובאופן חריף כפי שאת מתארת, היא תדירות גבוהה בשביל תחילת קשר. גם זה נוטה להחריף עם הזמן, ולא להרגע.ואני חייב שוב להדגיש, בתגובה למה שכתבת: "אני מרגישה שהוא ממש אוהב אותי ורוצה סך הכל בטובתי!", שהנטייה לזהות אהבה באה בקלות רבה מדי מאלמנט אחד בלבד שלה: הרצון להיות ביחד. שתלטנות וטוטליות נראים ממבט ראשון כאהבה עצומה, ומסנוורת כי נראה לפעמים שאף אחד לא יאהב אותך כך. אבל נוטים לשכוח את האלמנט האחר של האהבה, זה שאינו נמדד בנתינה חומרית או השקעה רומנטית מדי פעם, תהא זו גדולה ככל שתהא. האלמנט האחר הוא הרצון הפשוט שלאחר יהיה טוב באופן תמידי, גם ברגעים הקטנים. שירגיש טוב, שלא ייפגע, לכבד אותו ואת רצונותיו, ולהעריך אותו ואת דעותיו. באנשים טוטליים ואגוצנטריים ואגואיסטיים יותר, שקשה להם לקבל אחרים או דעות אחרות, כאשר רצונך מתנגש ברצונו, כל האלמנט הזה נמחק, או כמעט כך, ואז עכבות מוסרות, ולכן אמירות פוגעות, השפלות, ובהמשך גם קללות ואלימות הופכים לגיטימיים בהדרגה. עד כמה? תלוי באישיות שלו ובמידת העכבות שנשארות לו בזמן לחץ וכעס. נדמה לי שזה מה שקורה לך, כאשר בעיניו אהבה (שלו!) זה נתינה גדולה בלבד, כי אז אחת לזמן מה, בין אם זה אחת ליום או שבוע, הוא מוכיח לך שהוא משקיע, אבל הוא מצפה שבתמורה את תאהבי אותו ביומיום ושעה שעה, בדברים הקטנים שביניהם גם נטילת החופש שלך והחברים והבחירה, כדי לתת לו את השקט הנפשי שהוא מקבל בשליטה הקבועה על הצד השני. לפי תאורך, זה הצורך שלו, וקחי בחשבון שהצורך הזה לא ישתנה. הנתינה הגדולה והרומנטית שלו, עם הזמן, אולי כן תשתנה (תרד, כלומר). תלוי כמה הוא יכעס עליך אם לא תספקי לו את מה שהוא רוצה.