בן זוג שמצפה שמגיע לו

שלום
הכרתי את בעלי כשהיינו סטודנטים חופשיים, חיינו חיים מלאי הנאות וכיף. היתה לנו אהבה מאוד מאוד גדולה, והסתדרנו מצויין. ואז סיימנו ללמוד, אני נשארתי לעבוד באוניברסיטה ובעלי התחיל לעבוד בעבודה במפעל. עבודה מאוד לוחצת ודוחקת שדורשת ממנו להישאר בעבודה שעות רבות (ולדעתי מוגזמות). במקביל נולד לנו ילד לפני 4 חודשים. הבעיה היא שכבר בערך שנה היחסים בינינו כבר לא כמו מקודם. יש לציין שאנו נשואים 3 שנים והיינו חברים לפני זה 3 שנים. הלחץ של העבודה, הילד החדש, ולחצים כספיים מאוד מעכירים את האווירה בבית. זה הגיע למצב של מריבות קשות שלא היו לפני כן. בעלי מקלל לפעמים, צעק פעמיים על הורי, משתמש במילים כמו "אני לא מאשר לך", מחליט דברים מהותיים על דעת עצמו, לא מסייע הרבה בבית ובטיפול בילד, פחות מעורב בחיים שלי ושל הילד, מעיר לי שאינני מביאה משכורת גבוהה הביתה (למרות שהמשכורת שלי לא רעה בכלל-אך ביחס לשלו היא נמוכה )לפעמים אינו מקשיב לבקשות שלי, ולא מבין אותי. לפעמים אני מרגישה שהפסקתי לאהוב אותו כי הוא לא אותו האדם שאותו הכרתי. אני חושבת הרבה על גירושין אבל לא בטוחה ומאוד חוששת. פעם חייתי עם אדם עדין, מתחשב, מבין, משעשע, ולפתע אני מרגישה שלמשל בכל מריבה גם אם אני צודקת הוא מאוד מאוד מתקיף אותי וחושב שרק הוא צודק. בנוסף אני חשה שאני כבר פחות נמשכת אליו, וחיי המין שלנו די משעממים. מה לעשות אני מאוד מבולבלת וזה מאוד מעציב אותי?

מירי יקרה,
את מתארת במכתב שלך בן זוג שלא עומד בלחצים. הוא מאבד סבלנות, ומצפה שדברים יתנהלו, אם לא בעבודה אז לפחות בבית, בדיוק כמו שהוא רוצה, כי "מגיע לו". למה מגיע לו לדעתו? כי קשה לו. ובגלל שהוא לא עומד בלחצים, הוא רואה את עצמו בלבד. כי אם הוא יראה גם אותך, הוא יצטרך, "חס וחלילה", לגלות אמפתיה ולעזור לך. וכרגע הוא לא מסוגל. ויש לו תרוץ טוב: הוא מרויח יותר כסף, אז "מגיע לו".ולא פלא שאת פחות נמשכת אליו – כי כשאת כועסת עליו את לא יכולה לאהוב אותו. אלו תחושות שמפריעות זו לזו. את צריכה להפסיק לכעוס עליו כדי לאהוב אותו שוב, והוא צריך את העזרה שלך כדי לצאת מהלחץ אלא שאת כועסת עליו וקשה לך, ויש כאן תנועה סיבובית של מילכוד.זה מצב שבו רצוי מאד סיוע מקצועי כדי להוציא אתכם מהמחזוריות הקשה הזו. אפילו שסיוע מקצועי עולה כסף, מה שכשלעצמו עלול להגדיל את הלחץ. אלא שהסיוע הזה יכול לסייע לכך בתוך מספר שבועות להתחיל ולהקטין את הלחץ, ולהתחיל לסובב את גלגל השיניים בכיוון ההפוך. אם התהליך יצליח, הרווח הכולל, ואפילו הכספי נטו, יהיה גדול יותר.ומכיוון שאני מדבר איתך בלבד, ומכיוון שאינך מגיעה, בינתיים לפחות, ליעוץ, הריני להמליץ לך על שינוי אפשרי בעזרת הרבה אורך רוח וגדלות רוח, אם את מסוגלת לזה. להעלים את הכעסים שלך, אם את יכולה, ולהיות הכי נחמדה שאפשר אליו, למרות הכל. יש דרכים להכניס את עצמך למצב הצבירה הזה, שיכול לשנות את אופן ההתנהלות שלו בבית, עד שבמשך הזמן יתחיל לראות בך מישהי שאינה מטיחה בו ביקורת על הכשלונות שלו או משקפת אותם בפניו, ושאינה מאיימת עליו בצדק שלה. אפשר לעשות זאת לבד, אלא שזה מאד קשה. קל יותר לעשות זאת בסיוע של הדרכה אישית, ועוד יותר קל בהדרכה זוגית, בייעוץ מסודר.