פערים בזוגיות: מה עושים?

שלום
דוקטור,אני נשואה בערך שנה ולפני חודש נולדה לנו תינוקת מקסימה. אני ובעלי יצאנו כ-שנתיים לפני שהתחתנו וכל הזמן הזה לחצתי אליו שהגיע זמן להתחתן והוא היה אומר לי שהוא לא מרגיש שיש בינינו מספיק קרבה, והיו גם הרבה תקופות שהוא לא דבר איתי במשך כמה ימים כי לדעתו אמרתי לו משהו שמראה שאני לא אוהבת אותו מספיק.בסוף הוא בכל זאת הציע לי נשואים והתחתנו.עכשיו כל כמה ימים אנחנו נמצאים על סף גירושים כי הוא אומר שאני מאוד קרה איתו והוא לא יכול לנמצא עם בן אדם שלא מפגין אהבה, ושהוא אפילו לא יכול להתמסר לתינוקת כי הוא פוחד שנתגרש ןהוא צריך להיות מוכן לזה שלא יחיה איתה. אני מנסה להשקיע יותר בקשר, ליזום סקס וכו, אבל זה מאוד קשה לי גם בגלל התינוקת וגם בגלל שאני באמת אדם די מופנם וסגור, וגם בגלל שהוא לא יכול להסתפק בקשר "ממוצע" לדבריו, כמו שיש לרוב האנשים, אלא הוא רוצה כל הזמן חיבוקים נשיקות ואהדה ותמיכה אינסופית וזה צריך להיות כל הזמן ולא רק כמה פעמים בשבוע.אני מיואשת ולא יודעת מה לעשות כי כל הניסיונות שלי נגמרים בזה שהוא אומר שהוא עדיין לא מרגיש חום ושהוא לא יכול ככה יותר.

לולי יקרה,
יש ביניכם ניגודים של אופי. לך זה הפריע פחות, כאשר הוא זה שרצה יותר מגע וליטופים, ואת רצית פחות והסתפקת בפחות. עכשיו אתם נמצאים בשלב שאת מבינה שזה חסר לו, מבינה את חומרת הפער שביניכם, ומנסה להשלים, אלא שאת לא מסוגלת.הוא, אגב, דרך הטענות שלו, ובעיקר כאשר את מסכימה איתן, יכול להצדיק כל התנהגות שלו, והוא אכן עושה זאת. השאלה היא מה עלייך לעשות בתנאים האלה.אם הוא מוכן להתאזר בסבלנות, כדי לראות מה יכול להשתנות, נסו לראות אם אתם מסוגלים לקחת פסק זמן מהמריבות, ולכי לפסיכולוג להבין איך מתגברים על המחסומים שלך בנגיעות. אם קשה לו להמתין, לכו ליעוץ זוגי, ונסו לראות לאן היועץ הזוגי יוכל לקחת אתכם במסע אל שותפות זוגית שוויונית יותר בכל מה שחשוב.אגב, בכל מקרה הוא אינו צריך להתכחש לבת שלו, כי הרי הוא היה ונשאר אב לתינוקת, וכאב מסור הוא יכול להמשיך לראות אותה, והרבה. ואם הוא אומר שהוא לא יוכל לראות אותה, נראה לי שיותר משהוא רוצה בזה, הוא מנסה להכאיב לך ולאיים עליך. ואבות רבים, רבים מדי, ניתקו מגע מילדיהם רק כדי להתנקם בגרושותיהם.