בן זוג סגור: פתרון לבעיית חוסר שיתוף

ד"ר חסון שלום,
אני מבקשת את עצתך בנושא שקשה לי לפתור לבד.אני בת 34 ונשואה מזה 5 שנים עם ילדה.בעלי די סגור מטבעו ולא מוכן לדבר על דברים אישיים, אבל לאחרונה גיליתי שהוא מסתיר ממני דברים.כך למשל יש לו ידידה מאד קרובה שהוא נפגש איתה לעתים רחוקות, הקשר עצמו לא מפריע לי, אבל מפריעה שאני מגלה על הפגישות ביניהם בדיעבד ולעתים הוא מסתיר מני שנפגש איתה.בפגישה האחרונה גיליתי במקרה שהיא רשמה לו צ'ק של 500 שקל, כאשר ניסיתי לברר למה היא מביאה לו כסף הוא לא היה מוכן לגלות ורק לאחר שאלות חוזרות אמר שזו מתנה עבור יום הולדת של הבת שלנו.ציפיתי שאם הכסף מיועד לילדה שהוא יקנה לה מתנה,אך הוא לא קנה כלום.אני משתדלת להיות איתו גלויה בכל דבר, לכן קשה לי עם הגישה שלו. האם אני מגזימה עם החשדנות שלי או שאכן קיימת בעיה לדעתך?תודה

נועה יקרה,
הבעיה אכן קיימת, מעצם זה שבן זוגך הוא אדם סגור ושאינו משתף אותך. ובעייה זו קיימת גם אם אינו בוגד בך, וגם אם אין לו כוונות לעשות זאת, כי הבעיה היא של חוסר שיתוף, ושל אולי חשדנות טבעיים שישנם אצלו, או הימנעות מהתייעצות בשל צורך בשליטה מוחלטת במעשיו ללא שיעמדו בפני ביקורת או מאבק מולך אם תרצי לשנות את ההחלטה שלו, וזה עוד לפני אפשרויות אחרות. וכן, כאשר זה כך, זה יוצר בעיית תקשורת שגורמת לך לחשוד, כי יש סביבו ענן של אי ודאות. לא קל לחיות כך.איך מפסיקים את זה? - קשה לי לענות לך כי אני לא יודע מה גרם לכך. סביר להניח שהוא הגיע כך אל הקשר איתך. אבל לא ברור לי אם זה התעצם או לא בקשר איתך. זה עלול לקרות אם את מתווכחת איתו הרבה ותובעת לדעת הרבה יותר ממה שאת יודעת, ובאופן שמקשה עליו את התקשורת איתך וגורמת לו להעדיף להסתגר ולא לשתף ולהימנע מביקורת. מצד שני, אני לא רוצה לגלגל את זה עליך, ולעורר בך מיליון רגשי אשמה, שאולי את לא זכאית להם, כי אני לא יודע איך מתנהלת התקשורת ביניכם. אולי בכלל את מקבלת אותו בדרכו, ומניחה לו לנהוג בדרכו מבלי להגיד דבר. וכאן, אם את מגזימה לצד הזה, הוא, אם הוא מסוגר גם כך, יכול להתרגל לכך שאת מניחה לו להיות מרוחק, ושומר על עצמו כזה.אמרתי, זה עניינים של תקשורת, ובמינון הנכון - כן לומר שחסרה לך התקשורת, כן לומר שאת רוצה הסבר לדבר כזה או אחר, אבל גם - לא להגיע למריבות. כן לומר שזה פוגע בך, כדי שיידע שיש השלכות למעשים או אי המעשים שלו, ולהניח לו, כדי לאפשר לו לומר לך בהמשך. לא תקבלי הכל, אבל תקבלי יותר, ובהדרגה, אולי עוד הרבה יותר. ואם נהגת לא לומר דבר, אז לעשות את ההיפך - כלומר, כן ללחוץ קצת. ויותר ממה שאת רגילה.