בן זוג מרצה: מה עומד מאחורי התחושה?

יש לי חבר שהוא מאוד טיפוס מרצה כזה וכל הזמן התחושה היא שהוא צריך לצאת בסדר, אנחנו ביחד כבר חצי שנה אני בת 25 . כל הזמן הוא כאילו מנסה להיות נחמד, אליי, לחברים שלי, אבל לפעמים זה נראה שהוא עושה את זה באופן מאולץ והוא לא אמיתי איתי ומספר לי באמת את התחושות שלו ואז כאילו לפעמים יוצא לו הלא נחמד והוא מאבד סבלנות אחרי שאגר הרבה זמן וניסה להיות נחמד הרבה זמן. הוא מתקשר אליי לפעמים במהלך היום וכאילו שואל מה שלומי ואיך אני מרגישה אבל אני מרגישה שהוא שואל את זה רק כי הוא צריך לשאול כאילו כדי להיות נחמד אליי וכי אני חברה שלו אבל לא באמת מתעניין במה שיש לי לומר וממש קשה לי עם זה וכבר הערתי לו כמה פעמים אבל זה נראה שזה פשוט האופי שלו. להיפרד על דבר כזה? אולי הוא לא אוהב אותי בכלל? אם מישהו היה אוהב אותי לא הייתי אמורה להרגיש שאני באמת מעניינת אותו? הוא מרגיש לי לא אותנטי.. איך אני יכולה לשנות את זה אצלו?

מיכאלה יקרה,
הייתי רוצה להבין ממך מה לא טוב לך בזה שהוא מנסה לרצות.לכאורה – הרי כל אחד היה רוצה שבן או בת הזוג שלו יהיו טיפוסים מרצים, כי הרי זה עושה להם את החיים מולם הרבה יותר קלים, נכון?אז האם זה משום שהוא לא יהיה מספיק אסרטיבי כלפי החברים, ההורים, הקולגות שלו כאשר את חושבת שהוא יצטרך להיות כזה, למענך ולמען התא המשפחתי שלכם?או אולי זה משום שאת חושבת שזה דווקא טוב לך, אבל את חרדה מכך ש"זה לא אותנטי", ולכן מתישהו זה יתהפך, ואולי מאוחר מדי?כי להסיק שהוא לא אוהב אותך רק כי חשוב לו להיות נחמד אליך, זה אולי מוקדם מדי. מה שאת רוצה לוודא זה שגם איכפת לו ממך. כך שאולי, אני חושב, את רוצה לוודא שגם העולם הרגשי שלו שם, איתך, ושהוא יידע להביע רגשות, כי זה בעצם מה שנותן לך ביטחון, לא העשייה בלבד. זה לא אומר בהכרח שזה לא אותנטי ואמין, אלא שהוא מתקשה להביע רגשות, אולי גם שימת לב לפרטים שרלוונטים לך, בודאי שלא במנעד הרגשי שלך, מה שיתכן שנכון לא רק כלפייך, אלא נכון כלפי אחרים בכלל, ואולי אפילו כלפי עצמו. זה אומר שיש לו מה ללמוד ממך, אבל זה אף פעם לא פשוט ללמד את זה. כי כאשר הדרך ארוכה, היא עוברת פחות דרך תלונות והערות על מה שחסר, ויותר דרך חיזוקים חיוביים על מה שמפציע או שמופיע, כאשר זה קורה בכל זאת.