בן זוג לא מצליח - מה עושים?

רוב שלומותאני בת 25 ובעלי בן 30אני לוקחת אויר לפני שאני מתחילה ,אני ובעלי נשואים כשלוש וחצי שנים ויש לנו ילדה משותפת בת שנתים וחציעברנו לגור לבד כחצי שנה בבית חדש ולפני גרנו אצל הורי, אחרי לידת הילדה התרחקנו מאוד גם מבחינה מינית וגם מבחינה רגשית הוא הפסיק להיות יוזם והפסיביות שבו השטלתה על כל המערכת הזוגיות שלנו הוא לא מרשה לי לעשות דברים שאני אוהבת עם חברות כמו לרקוד סלסה וללכת לימי כיף עם חברות וכו גם הוא בעצמו לא מוכן לבוא איתי לכל מיני מקומות ממש צריך להתחנן כדי שהוא יבוא או יזום וגם התקשורת בינינו ממש לא טובה אנחנו כמעט ולא מדברים בטלפון חוץ מדברים יוםיומיים ושטחיים לגבי הבית והילדה וחשוב לציין כי יש בינינו פערים מקצועים אני עם מקצוע בתפקיד בכיר והוא בתפקיד יחסית בינוני של נערים בגיל 18 ללא עתיד והתקדמות וגם עובד שעות מטורפות הוא מתחיל לעבוד בשעה 12 בצהרים כאשר אני כבר נמצאת באמצע היום וחוזר ב12 בלילה כאשר אני והילדה ישנות כך שאין מאמץ מיצידו לשיפור מערך הזוגי או עם הילדה שלוהוא לא ממש מתקשר עם הילדה הוא כל הזמן מחפש לחנך אותה ולשלוט בה במקום להיות אבא חביב ונחמד אליה כל הזמן צועק ומתעלם ממנה כאשר היא נמצאת לידו הוא מרבה להסתגר לבד בחדר עם המחשב ולשמוע מוזיקהואני והוא על כל דבר קטן כמעט רבים ומתווכחיםויש בינינו חילוקי דעות רבות עם בנושא חינוך ועם בנוגע לחיים עצמם ודרך ניהולם לפעמים אנחנו מרגישים זרים לחלוטיןלפני שבועים התפוצץ הענין בינינו ובעלי הגיע למסקנה כי עדיף שנפרד והתחיל להגיד לי כי ברצונו לשנות את חיו ולהשתפר וללמוד ולהשתדל לקום מוקדם יותר בעצם הוא רוצה להשתנות לכל הדברים שאני במהלך השנים דחפתי אותו לשפר רק שהוא רוצה לעשות את זה בלעדי וזה ממש כאב לי שאחרי כל כך הרבה עבודה מבחינתי הוא יפרד ממני ומישהי אחרת תהנה מהתוצאה העתידית שלה הוא מיחל!ואיך שהוא ניסינו לגשר והחלטנו שננסה שוב והוא ינסה להשתפר במסגרת שהוא נמצא בה איתי ואחרי שובעים של השתדלות מבחינתו אני מרגישה שזה לא זה ממש וחסר בנו עוד הרבה אני כל הזמן מנסה לדחוף אותו שנלך ליעוץ זוגי והוא ממש ממש שלילי בנוגע לזה וזה ממש מאכזב אותי כי לא נראה לי שנצליח לבדנו לשרוד את הקשר הזה עם כל הרצון הטוב וחשוב לציין שאני מנסה לרצות אותו מינית וזה גם מה שמקרב אותו אלי אבל לי זה לא מספיק נפשית ואני ממש מתוסכלת גם עבורי וגם עבור הילדה שלי כי היא לא ממש יודעת מה זה חום של אבא וזה כואב לי ממשאני מפחדת להגרש ולהשאר לבד עם ילדה ויש לי הרבה פחדים בנוגע לגירושין ולא ממש רוצה לעשות את זה אבל אני כבר לא יודעת מה לעשות!תעזור לנו בבקשה תדריך אותי מה לעשות אני מסתובבת בלי מצב רוח כבר תקופה ארוכה ושמנתי כ10 קילו כתוצאה מחסך ריגשי מה לעשות?אשמח לתשובתך חווה

חווה יקרה,
לפי מה שאת מתארת, בן זוגך אינו מוצלח כבן זוג, אינו מוצלח כאב, ואינו מוצלח לעצמו. יכול להיות שאולי הפרידה ממך תדרבן אותו באמת לעשות את השינוי. למרות העידוד שלך, יכול להיות שהעובדה שאת מצליחה לעצמך, די מסרסת אותו. וכדי שלא תקחי זאת אישית, אומר שזה מאיים עליו, בשל החשש הנורמלי שלו (וזה חשש נורמלי!) שיום אחד, כשתהיה לך הזדמנות, תעזבי אותו בשל גבר מוצלח ממנו. ולא בגלל משהו שאת עושה, אלא רק משום שגברים כאלה קיימים ויכולים להיות זמינים לך, כי את מוצלחת יותר. וכשהפער גדול, יכול להיות שהוא מרגיש שגם אם הוא יעבוד קשה, הפער לא יקטן באופן משמעותי לפחות בטווח הזמן שהוא יכול לראות, ולכן זה לא משנה והוא מתייאש. כך שיכול להיות שהוא צודק שכאשר חושב על חיים בלעדייך, יותר קל לו לראות את עצמו עושה מתקדם מקצועית וכלכלית.תתחילי מלתת לו את החופשהמוחלט, בלהחליט אם ואיך הוא רוצה להתקדם. כי יכול להיות שעצם העובדה שאת מעלה את הנושא, גורמת לכך שהוא מרגיש שאת לא מרוצה ממצבו הנוכחי, והפרשנות המיידית שלו, בצדק או לא, שאת חושבת שהוא לא מוצלח. ולא משנה גם אם את אומרת לו אלף פעם ביום שהוא מוצלח. כי הוא מאמין יותר למסר האחר, שאם את אומרת לו שיש לו מקום לשיפור, משמע שאת חושבת שהוא לא מוצלח. המסרים היחידים שכדאי לך להעביר אליו זה עידוד מעשי, כמעט לא מילולי, ועזרה בכל דבר שהוא צריך. תמיכה מילולית ברורה, עלולה להתפרש אצלו כהתנשאות ופטרוניות, ולדכא אותו שוב.כל זה צד אחד של התמונה. יש לזה עוד שניים:השני, הוא השאלה אם הוא יכול בכלל לעבוד על עצמו, ומתי. אולי הוא יגיע לזה רק בעוד 10 שנים, ואולי לעולם לא.הצד השלישי של התמונה, הוא החרדות שלך מפני ההשארות. את בחורה מאד מצליחה, ומעבר לסטיגמה שאת חוששת ממנה, של מעמד הגרושה עם ילדה, אין סיבה שלא תצליחי לשקם את עצמך, וביחס למצב הנוכחי, כנראה כל מצב טוב יותר. אני מציע לכן שאם הוא לא רוצה להגיע ליעוץ זוגי, כדאי שתלכי לטיפול פרטי, כי החרדות שלך אינן במקום, ואת צריכה להבין שגם לך מגיע יותר ממה שיש לך, ושאת מסוגלת להגיע לזה, בין אם איתו (ואני כן חושב שאת צריכה לנסות את מה שהצעתי למעלה), ובין אם בלעדיו אם זה לא מצליח.