בלבול רגשי בזוגיות: מה עושים?

אני בר, 23. עד לא מזמן לא היה לי אף פעם חבר.לפני שנה בערך ראיתי בעבודה מישהו שנראה ממש טוב, ורציתי להכיר אותו.. לא הכרנו כמעט בכלל, דיברנו איזה חמש דקות אבל היה בו משהו שקסם לי, ואיכשהו לא הצלחתי להתחיל איתו, וגם הוא לא ממש התחיל איתי (חשבתי שאולי יש לו חברה... ובגלל זה...)בכל מקרה, לא ראינו אחד את השניה שנה. (שנינו עזבנו את העבודה וחזרנו עכשיו) לא היה שום דבר ביננו, אני רוצה להבהיר.בכל מקרה, בינתיים הכרתי מישהו ואנחנו בזוגיות מדהימה כבר חודש פלוס. הוא מדהים ואני לא יכולה לחשוב על אף אחד אחר מלבדו, הוא יחיד ומיוחד ויש הרבה מאוד אהבה ביננו.עם זאת, נפגשתי היום עם הבחור הזה ש"רציתי" לפני שנה, ועדיין הוא ממש ריתק אותי, הוא עניין אותי, הוא עדיין נראה לי טוב וממש הייתי רוצה שנכיר.היום הוא גם התחיל איתי... וכן היה נראה כאילו שהוא מעוניין.מעניין אותי לדעת מה קורה מבחינה פסיכולוגית. ברור לי שאני לא מעוניינת ליצור עם הבחור הזה קשר רומנטי, אבל מצד שני עדיין יש בו משהו שמושך אותי.אז מעניינים אותי שני דברים:1. ברמה הפרקטית, נראה לך שאנחנו יכולים להיות בקשר ידידותי, לדבר וכו' בלי שיהיה ביננו משהו רומנטי, למרות שיש בו משהו שמושך אותי, ואני מניחה שכאשר הוא יכיר אותי קצת יותר, הוא ירצה אותי כי יש מתח כבר עכשיו...? או לחתוך את זה לפני שזה מתחיל, לומר יש לי חבר ולא לדבר איתו...?2. האם כשנמצאים בזוגיות ייתכן מצב כזה של משיכה לעוד אנשים מלבד בן הזוג? של רצון לחוות דברים עם עוד אנשים? חבר שלי מדהים, הוא מספק לי כל מה שאני צריכה מכל הבחינות, הזוגיות שלנו טובה ובריאה ואנחנו מדברים על הכל הכי פתוח שיש. מצד שני, האם זה "נורמלי" שיהיה לי רצון לחוות דברים גם עם עוד מישהו?... שאני אביע התעניינות בעוד מישהו?.... (הכוונה לא לדברים מיניים. אלא לחוות למשל חיבור עם עוד מישהו, עניין, שיחה...)הבעיה שהשיחה ביננו יכולה קצת לגרום לי להתאהב גם בו, לא?אפשר "להתאהב" בשני אנשים או בכמה אנשים בו זמנית?מה אנשים עושים כשזה קורה להם? אם יש להם זוגיות נפלאה, אבל יש עוד גבר\אשה שקצת מעניין אותם ומושך אותם, הם פשוט נמנעים מאינטרקציה עם אותו אדם?? הם מתעלמים??תודה רבהבר

בר יקרה,
אני מקבל את הרושם שאת לא כנה עם עצמך. את מגיבה למה שאת צריכה להרגיש, ולא למה שאת מרגישה באמת. את כותבת על חברך "אני לא יכולה לחשוב על אף אחד אחר מלבדו", ובצד זה את כותבת על הבחור האחר "ממש הייתי רוצה שנכיר".לכן, מה שקורה לך הוא שעוד לא התאהבת בבן זוגך, את רק רואה את הפוטנציאל ורוצה בו. את חושבת שכן התאהבת בו, אבל העובדה היא שאת מסוגלת, ודי בקלות, לחשוב על מישהו אחר שמוצא חן בעינייך, וזה אומר שרגשותייך עדיין אינם ברורים. לפעמים זה דורש יותר זמן להיות שלמים עם ההחלטה על בן זוג, וזה נורמלי ובסדר. ועוד: את כותבת שאת לא מעוניינת ליצור איתו קשר רומנטי, אבל יש בו משהו שמושך אותך. אז מה את כן רוצה לעשות איתו? יכול להיות שאת מעוניינת בסטוץ שלפני זוגיות קבועה?את מבולבלת, אולי גם כי את לא מנוסה מספיק. אולי כי לא חווית מספיק קשרים שיראו לך שלוקח זמן להתאהב, ושלוקח עוד יותר זמן כדי להבין מי האדם שאת איתו בקשר. חודש זה לא מספיק, אבל חודש זה הרבה יותר מהכלום שאת מכירה את הבחור האחר, ואם תעשי משהו עם האחר, אז בין אם החבר שלך יידע או לא, את מאבדת אותו - גם אם זה יהיה לא מתוך כך שהוא יגלה, אלא כי תאבדי אותו רגשית, וכי יכולות להיות לזה השפעות מאוחר יותר על רגשותייך אליו בהמשך.את בתחילת הדרך, עוד לא מנוסה מספיק, ובודקת. זה טבעי, זה קורה, וזה אולי גם ביש מזל שלכאורה פתאום יש לך לא אחד, אלא שניים. את עלולה להפסיד בכך את שניהם גם יחד, ואם זה מה שיקרה, גם זה יהיה לך לקח לעתיד. כך לומדים.

זו טעות.העניין הוא אחר לגמרי.העניין הוא שלא התחילו איתי ולא "שמו עליי" ולא היה לי את העניין הזה של "בנים" עד גיל 21 (אחרי הצבא) וזה היה חסר וזה פתאום בא בבום אז זה מחמיא וזה כיף.מה שיש לי עם בן הזוג הנוכחי והראשון שלי זה אהבה (למרות שאתה לעולם לא תוכל לדעת, אבל זה מה שזה). אני חושבת שהרצון הזה להתנסות גם וגם הוא טבעי במיוחד לאחת שפתאום מגלה את עצמה, בגיל 23, לראשונה.אין אף אדם שהוא דומה לשני. עצם זה שאתה בזוגיות מקסימה, לא אומר שאתה לא יכול להיתרם גם מאדם אחר, שגם הוא יהיה מקסים ומעניין.זו אחת מהתופעות שהן לגמרי נורמליות. הרי איך גברים יכולים לבגוד בנשים שלהן עם אשה אחרת...? זה טבעי לגמרי שזה יקרה.אבל מה...? יש דברים שאמנם טבעי שתחווה אותם פסיכולוגית, אך לעולם לא תעשה דבר על מנת לממש אותם, אצלי וגם בפסיכולוגיה זה נקרא "פנטזיה".אתה יכול להיות עם האשה שלך, ולראות בעבודה מישהי ממש חמודה חכמה נראית טוב, ותחשוב "מממ. היה מעניין להכיר אותה. אבל את אשתי אני כל כך אוהב, שאין סיבה שיקרה ביני לבינה משהו...".יש פה עניין של הקרבה, כי ברגע שאתה בזוגיות, אתה לא יכול להיות עם מישהו אחר במקביל, אבל זה לא אומר שפסיכולוגית כשאתה עם מישהו הלב והגוף שלך נאטמים לאנשים אחרים.ברור שלא אנקוף באף צעד על מנת לממש קשר עם הבחור השני, במיוחד שאינני מכירה אותו, וליבי שייך לבחור אחר, ביג טיים. זה לא אומר שאני לא סקרנית, שאני לא מצליחה להתעניין גם בעוד אנשים, ושוב, הכל בגדר "פנטזיה".לא ביקשתי שתנתח לי את הזוגיות ותסביר לי מה עלי לעשות ומה ההשלכות, כי זה ברור לי.שאלתי האם התופעה ידועה בפסיכולוגיה...זה כמו ילד שלא אכל אף פעם, ופתאום מתחיל לאכול. אף פעם לא היה לו תאבון אבל פתאום הוא אוכל תפוח אדמה וזה דווקא טעים לו... ואז יש לו כבר תאבון אז הוא מנסה גם בטטה. אז אני לא מנסה בטטה, כי טוב לי עם התפוח אדמה שלי (ותבין רגע, עד גיל 23 הייתי בתולה, וסטוצים זה משהו שמאוד לא מוערך בעיניי, במיוחד לנשים ועוד בגילי וזה לא אומר שלא הציעו לי כמה פעמים..), אך אין זה אומר שלא אוכל לתהות ולחשוב "איך זה בטטה, זה כמוו תפוח אדמה?" במיוחד למישהי שלא חוותה עוד טעמים, זה פשוט מעניין.זה מה שנקרא כהלב נפתח הוא נפתח. הוא נפתח לבן זוג שלך, אבל לעוד אנשים, וזו התופעה לדעתי. כשהתיאבון נפתח הוא נפתח ולא רק למה שאתה מכיר, פתאום בא לך להתנסות גם באוכל תאילנדי. זה לא אומר שאתה כבר לא אוהב הכי הרבה תפו"א, כי זה האהבה הגדולה שלך, פשוט יש לך תשוקה לנסות עוד דברים.אבל שוב, יש פנטזיה ויש מציאות. מעניין אותי העניין של הפנטזיה, כי מציאות לא תהיה, מבטיחה לך. יש לי אושר גדול בידיים, גבר מדהים שאני מתגעגעת אליו כל דקה שאנחנו לא ביחד... כך שאין מה לדאוג.

בר יקרה,
עשית ניתוח יפה מאד של מה שאת מרגישה, וזה באמת ראוי לציון. אלא שמכיוון שהקשר בינך לבין חברך קצר כל כל, ורק בתחילתו, כתבתי את מה שכתבתי. בדרך כלל פנטזיות מסוג זה שאת מתארת הייתי מצפה מקשרים שהם כבר מבוססים, ואשר הקשר הזוגי עצמו כבר מתקיים לאורך זמן - וגם אז זה עלול לבלבל. את יכולה לראות דוגמאות לתשובות שלי למשיכה פתאומית (או לא) למישהו אחרכאןוכאן, ואיך זה נראה או עלול להיראות מהצד השני -כאן, וגם כשהיא קצת יוצאת משליטה (ויש כמה דרכים שבהן היא יכולה לצאת משליטה),כאן.אני חושב שתשובותי לקישור השני הכי קולעות למה שאת מנסה לומר. בקישור הראשון יש גם הפניה למאמר - קראי אותו. ובכך אני מחזיר אותך גם למה שכתבתי בראש התשובה - הקשר שלכם קצר, והוא קולע למה שאת רוצה - קוגניטיבית. רגשית, את מתלהבת ממנו, ואולי גם מעצם העובדה שיש לך בן זוג. אלא שהמחוייבות והאהבה נבנים לאט יותר, כי זה טיבם. מכיוון שכך, התלהבות ומחשבות על אחר, בשלב הראשוני הזה, שבו את אמורה להיות כל כולך מרוכזת בבחור החדש, עלולים לפגוע בבניית קשר האהבה.

לא יודעת לתאר במילים את איכות הקשר ביני לבין חבר שלי. אבל זה לא "התאהבות" וזה לא היה כך אף פעם. זה נפשות תאומות שמאוד נמשכות אחת לשניה מכל המובנים, ועברנו משהו מאוד גדול ביחד שגרם להתקרבות גדולה ביננו, כך שהקשר מבחינת איך שאנחנו מעריכים אותו, הוא קשר מיוחד, כזה שיש כבר לזוגות שהם ביחד כבר שנה. רמת הפתיחות ביננו והתקשורת האישית היא ברמה גבוהה, שאין גם לזוגות נשואים. רק אני והוא יודעים את הקשר המיוחד שלנו, שנינו מרגישים שאף אחד לעולם לא יוכל להבין את הדבר הזה, כי זה אחר. יש גם רמה גבוהה מאוד של נתינה אחד לשני, עזרה, ויתור...קראתי את מה שכתבת, וכתבת לאחת הנשים שם:"הריגוש הזה נותן לך טעם חשוב לחיים, ואולי מוטב להשאיר אותו שם, לקבל אותו ולאמץ אותו אל לבך, ויחד עם זאת, להשאיר את הגבולות המעשיים שלך כפי שהם"אני חושבת שזה זה. אתה יכול לראות לפי תגובתי הקודמת לך, שאני "מנתחת" את עצמי ואת החיים בכלל סביבי. אני בחורה חוקרת. מעניין אותי פסיכולוגיה וחקר המוח לאין שיעור, ומכאן באה השאלה. לא ייעוץ זוגי. מה קורה במוח וגוף האדם... אם זה קורה לי- זה קורה לכולם. לא ראיתי במחשבה על גבר אחר סטייה או משהו שהוא לא תקין, להפך, אמרתי לעצמי "ברוכה הבאה לבריאות תקינה" עד גיל 23 גברים כמעט לא עניינו אותי בכלל, שכבר חשבתי שאני לא נמשכת לאף אחד מהמינים. פנטזיות הן חלק מהחיים וטוב שהן קיימות אם יודעים לקחת אותן כפנטזיות בלבד.ועכשיו, פעם הבאה שמישהו\מישהי ישאלו על הנושא הזה, תדע להפנות אותם גם לשיח שלנו :)תודה לך,כולם פה כותבים על בעיות בחיים שלהם, ואני עסוקה בלחקור ולהעשיר את עצמי, סתם כבונוס לחיים טובים יותר.

בר יקרה,
כפי שכתבתי לך קודם, שוב התרשמתי מניתוח העניינים שלך. מה שהטעה אותי בתגובתי הראשונה הוא הזמן הקצר שבו אתם בקשר. אני מקווה שבאמת הגעתם להכרה והבנה ובעיקר להשלמה ואמון הדדי בחודש הזה כאילו אתם כבר לפחות חצי שנה ביחד. ואני מאחל לך הצלחה בקשר שלך, ושהיכולת הקבלה שלך, הרגשית והקוגניטיבית, תהיה לך בונוס לחיים מסופקים ושלמים.