בלבול לגבי מיניות: ניתוח מעמיק

היי,
אני בן 30 נשוי לאישה פלוס 3, מזה 10 שנים.
מאז ומתמיד נמשכתי גם לגברים, בתקופה האחרונה הרגשתי צורך לבדוק יותר את המשיכה לגברים כמובן ללא ידיעת האישה, יצרתי קשרים מזדמנים שכללו גם רגש ומגע אינטימי.
אשתי היא אישה מדהימה טובה אליי ולילדים שלי אוהבת אותי מאוד, יש לי אליה משיכה אבל לא כמו המשיכה שחשתי בקשרים המזדמנים. אני יודע שזה משהו לא מוסרי אבל הרגשתי שזה משהו שאני חייב לעשות כדי להבין מי אני ומה אני מרגיש.
אני מבולבל מאוד כי מצד אחד הכי מוסרי זה לפרק בית טוב שבניתי לעומת משהו שהוא לא נודע, מצד שני אני שואל האם לדעתך ניתן להציל את המצב? טיפול פסיכולוגי יכול לגרום לי לחזור למוטב? אני מרגיש מצפונית ומוסרית רע מאוד. מיותר לציין שבתקופה הזו אני מרוחק מאוד מאשתי אבל היא לא יודעת את הסיבה.
עוד נקודה שחשוב לי לציין בילדותי (בגיל 5)הוטרדתי מינית מספר פעמים על ידי נער שגדול ממני. האם יש קשר בין כל הדברים?
מתוסכל ועצוב אל התהום שהובלתי את עצמי.

מבולבל יקר,
בוא וננסה להפריד את הפלונטר המורכב לכמה צירים, מה שאולי ייקל על החשיבה. יחד עם זאת – אף ציר אינו ידוע ומוחלט, כך שעדיין נישאר עם אי בהירות מסויימת, אבל אולי זה בכל זאת יסייע במשהו לחשוב הלאה.נתחיל מהסוף, שהוא אולי ההתחלה – האם העובדה שהוטרדת מינית בילדותך קשורה לעניין? – מקובל להאמין שנטייה הומוסקסואלית אצל גברים היא מוקדמת לכך, ופחות תלוייה בהשפעות סביבתיות וביחסים בגילאים מאוחרים מאשר אצל נשים. האם הקשר הזה השפיע בכל זאת? – לא יודע. כך או כך, אתה לא "לא נמשך" לנשים. העובדה שקשרים מזדמנים מרגשים יותר, יתכן שהיא משום שהם קשרים מזדמנים ולא משום שמדובר בגברים. כך שכאן יש לנו ציר אחד של אי ודאות. האם זה משנה משהו? – לא יודע. תלוי מה ההבנה הזו עושה לך.לגבי הצד המוסרי – הצד הזה מאד תלוי במה שמקובל בסביבה שבה גדלת, שזה אומר החינוך שקיבלת מההורים, והמסרים שקיבלת מהחברים ומהמורים שלך (או מהתקשורת הכללית והחברתית, במידה שאלו השפיעו עליך יותר). וכאן – ישנם שני צירים שונים – האם משיכה לגברים היא לא מוסרית? – מאד תלוי בחברה שבה גדלת. זו השמרנית יותר תגיד לך שזה לא מוסרי. העולם המערבי המודרני מעביר מסרים של: זה לא קשור כלל למוסר, אלא למי שאתה (וכפי שאתה מכיר את עצמך, אתה יכול להימשך גם לגברים וגם לנשים, אם וכאשר הם אטרקטיביים מספיק בשבילך, התנהגותית, אינטלקטואלית, רגשית או חיצונית). התרבות המערבית של היום אומרת: אין לזה שום קשר לערכים ולמוסר.בצד זה קיים משהו שגם התרבות הזו אומרת: הממ... כאן יכולה להיות בעייה ערכית ומוסרית, וזה הנאמנות לבן או לבת הזוג שלך. כאן הרבה יותר מקובל לומר שזה לא מוסרי לבגוד רגשית ומינית בבני הזוג, ולא משנה עם מי (המקום שבו האמירה הזו זוכה להקלות היא כאשר אתה נשוי למין שאתה באמת לא נמשך אליו). כאן, כאשר החיפוש שלך של ההבנה המינית וההגדרה המינית שלך הוביל אותך לריחוק מאשתך, כי אתה מסתיר ממנה, כי אתה מפתח עולם נפרד שאתה לא משתף אותה בו, וכי אתה מקיים יחסי אישות ורגשות כלפי אדם אחד, ייסורי המצפון שלך נראים יותר מוצדקים.טיפול פסיכולוגי לא "יחזיר אותך למוטב" במובן הזה שתפסיק להימשך לגברים. אני גם לא רואה בזה בעייה ערכית או מוסרית. אבל אם אתה רוצה לחזור "הביתה", כלומר, לבית שלך, לאשה ולילדים, ולשמור עליהם כי אתה אוהב אותם והם חשובים לך, אז יתכן מאד שטיפול כן יכול לעזור לך. אם אתה נמשך גם לגברים וגם לנשים, אזי בגידה באשתך עם גברים הריהי זהה לבגידה בה עם נשים, וכאן הבחירה שלך היא בין היכולת שלך להחליט להימנע מריגושים זמניים, למען קשר יציב שהוא תחושה טובה בפני עצמה, אבל ללא העליות והמורדות שמגיעות מהחידוש, מהמרדף ומההצלחות החדשות, כלומר, עם פחות התפרצות של שיאים, אבל עם הרבה יותר יציבות. בטיפול תצטרך להחליט אם זה מה שאתה באמת רוצה, בנתון כל מה שאתה מרוויח או מפסיד, ולהשלים עם הדרך שבה אתה בוחר ללכת.