ביקורת, רשעות ויחסים: ניתוח מכתב

יש לי חבר שאוהב אותי מאוד ולוקח אותי איך שאני מבלי לרצות לשנות בי כלוםבעבר השכרנו דירה ביחד והוא תמיד עזר לי בניקיון הבית ובישול והכלהוא מעניק לי שפע של חום ותומת לב יתר על המידה וממש מוכן למעני לעשות הכלנשמע אולי חלומה של כל אישה... אבל אני מנצלת את האהבה שלווהצורך שלו בי ובמקום להעריך ולהוקיר אני מזלזלת...אני יודעת שהוא פשוט לא יכול בלעדיי ומתייחסת אליו כמובן מאליוולא מתייחסת למה ואיך שהוא מרגיש.אני יודעת שגם הוא אשם שהרגיל אותי למצב הזה ונתן לי בכלל את ההזדמנות הזואני מדברת אליו איך שאני רוצה אני הרי יודעת שהוא יסלח....מתייחסת אליו לפי המצבי רוח שלי.הוא הכי בסדר בעולם ואני פשוט מחפשתאת כל הדברים השליילים ויש לציין שזה קורה לי רק איתו.אני בדרך כלל לא טיפוס שולט ולא נשלט ורע לי עם המצב הזהאני מאמינה שכל אדם צריך לקבל יחס שווה(ואני מטבעי אוהבת מאוד להקשיב ולעזור )ואני מקבלת מעל המצופה בכל תחום אפשריועדיין לא טוב לי איתו...אני ממש מתוסכלת.אני יודעת שאני עושה דברים שבחיים לא חשבתי לעשות וההתנהגות שלילא מוצדקת ואם מוצדקת אז דורשת הסברים כדי שאוכל עבוד עליה.אני כבר מרגישה שאני לא אוהבת אותו ויכולה להמשיך בלעדיו אבל מצד אחדאני לא מבינה מה עוד אני צריכה לחפש הרי זה תמיד היה כל מבוקשישיהיה לי גבר טוב בידיים שיתן לי אהבה וחום ויהיה אמין כלפיי...לא ידעתי שזה יגרור אחריו גם יחס מגעיל כזה כמו שנוצר.הוא מאוד סבלני וסלחן כנראה עבודתה וכוחה של האהבה בכבודהובעצמה.אני רוצה להמשיך איתו ולא לחפש הרפתקאות וריגוושים במקום אחרכי אני מרגישה שעם עבודה וכוח רצון יכולה להיות לנו אהבה וזוגיות פורחתויש עוד משהו שמפריע ואף מציק לי...הוא מאוד דואג לי ולפעמים מביע דאגה בצורותלא מפרגנות שעושות לי חשק לפעמים פשוט לא לספר לו כלום יותראני מתגעגעת לימים שהייתי מחכה לטלפונים שלו..רואה אותו וקורנת מאושרלאיכפתיות ולכל מה שאבד בי! אני מרגישה הרוסה רגשית ושהפכתי לדבר שהכי שנאתי כל חיי..(הפכתי חסרת סבלנות ועצבנית במיוחד כלפיו ,פעם הייתי לוחמת אמיצההיום אני מתייאשת ונכנעת מהר ).אני כל הזמן מוטרדת מחשבות ונסיונות לפתור את הבעיה הזו אבל כלום לא הולךהוא באמת חשוב לי ואני רוצה באמת לראות אותי מולי תחת החופה בעתיד.לאן ממשיכים מכאן?

עדי יקרה,
שלושה דברים בולטים במכתב שלך. האחד הוא שכאשר הוא עוזר לך, את מרגישה ביקורת בדאגה שלו, כי את מרגישה שהוא לא סומך עליך שתצליחי לנהל את העניינים לבד. אולי מרוב דאגה. השני הוא שחסרה לך האסרטיביות שאיננה לו, ושישים לך גבולות, והשלישי הוא שאת שוב ושוב בוחנת את גבולות האסרטיביות שלו, והוא שוב ושוב נכשל. התוצאה היא שהגבול שאותו את מחפשת, הולך לאיבוד עד שהמבחן שלך היום כולל אלמנטים של רשעות. כדי שיהיה אסרטיבי. וזה עדיין לא עובד. ושני הדברים לא מוצאים חן בעינייך. לא זה שהוא לא אסרטיבי מספיק לטעמך, ולא זה שאת הפכת להיות מרשעת וחסרת רגש ורגישות.אם את עדיין רוצה אותו, לכו ליעוץ זוגי. אתם צריכים ללמוד לייצב את שיווי המשקל שביניכם בנקודה אחרת לגמרי, ולבדכם הלכתם לאיבוד. בעיקר את הלכת לאיבוד, כי לא קבלת ממנו את מה שאת מצפה שיהיה לך מבן זוג. לא את הכל, אבל חלק. את החלק החזק שבו.