ביקורת על בן זוג לאחר הלידה

שלום
ומקווה שתוכל להאיר את עיני,אני בת 28 נשואה מזה כמעט 5 שנים (לפני שהתחתחנו הכרנו עוד כ 4 שנים)לפני 8 חודשים נולד לנו ילד מקסים מקסים!!!!ופתאום תחושתי כלפי בעלי השתנו - אני לא נמשכת אליו, אין לי כוח לכלום אפילו כמעט לשוחח איתו.כשהוא טס לחו"ל או יש לו מילואים אני אפילו מרגישה הקלה באיזה שהוא מקום.הוא בן אדם מאוד טוב ומאוד אוהב את שנינו תמיד מוכן לעזור אבל לפעמים אני מרגישה שהוא לא אומר את המילה הנכונה...יש לו לעיתים הערות על משפחתי שמרגיזים אותי מאוד.בנוסף אני מרגישה (שלא בצדק) מועקה ללכת למשפחתו (להוריו) הם מרגיזים אותי בדרך התנגותם כלפי בני ...אין לי סבלנות לא אליהם ולא אליו!!!מדוע זה קורה לי? כיצד אוכל לפתור בעיה זו? האם הפסקתי לאהוב אותו?נורא עצב לי בעיניין זה.אודה לך!!!

ע יקרה,
את נמצאת עם בן זוגך 9 שנים, מגיל 19. יכול להיות שגם קודם לא היית לגמרי מרוצה, אלא שבעבר הוא היה העניין העיקרי בחייך, וגם המקור לתחושת ההצלחה שלך. אלא שפתאום הפכת לאמא, לבן מקסים מקסים, ותחושת ההצלחה שלך הפכה להיות אימהית בעיקרה. את בעיקר גאה על השגך ביצירת הבן שלך, ובאמהות שלך (אני מנחש את התהליך, ע', כי הוא שיכול להוביל לתחושה שתארת – הייתי מודה לך אם היית מרחיבה בתגובה).אם זה נכון, הביקורת שיש לך על בן זוגך מתעצמת כיום באופן יחסי, כי הוא כבר לא המקור הראשוני לתחושת ההשגיות שלך. עכשיו את יכולה "להרשות לעצמך" לבקר אותו, לראות את חולשותיו, ולרצות השגים טובים יותרמעצמך, דרך הקשר הזוגי שלך. כל זה לא אומר שהפסקת לאהוב אותו, או שהיחס שלך אליו השתנה באופן מהותי. הוא השתנה באופן יחסי לדברים אחרים.הדרך לעשות, ע, היא לעבוד על עצמך ולנסות ולקבל את מה שהוא לא יכול לשנות, ולעבוד עליו, ולנסות בהדרגה ובהרבה סבלנות לשנות את מה שמפריע לך בו ושהוא כן יכול לשנות, כמו למשל הערות על משפחתך (הסבירי לו שזה בסדר שיש לו ביקורת, שגם את לא חושבת שכולם טלית שכולה תכלת, אבל גם שמאד מפריע ומכאיב לך האופן שבו הוא אומר את הדברים – למשל, משום שזה נשמע כאילו מכוון לפגוע בך או בקשרים שלך איתם, או מכל סיבה אחרת שבגללה זה מפריע לך).