לחץ חברתי ובגרות: מה עושים?

שלום
אני בת 21מעולם לא היה לי קשר זוגימעולם לא קיימתי יחסי מיןקשה לי מאד להרגיש נוח או ולהפתח רגשית בפני המין השני קשה לי אפילו ליצור ידידויות עם בחורים ואני בחורה מאד חברותית מאד חמה פשוט לא מצליחה להתקרב.אני ממש מבוהלת ממגע.. מלחיץ אותי נוראאני מקשרת כל בחור לצד המיני והמגדרי שלו ז"א לא משנה איזה קשר יש לי עם הבחור (עבודה ידידות וכו) עולות בי מחשבות שקשורות בהערכה העצמית שלי כמו למשל אם אני מושכת בעיניו אולי הוא נגעל ממני מיד "המשחקים" בלבחון מתעוררים אבל אני לא אמיתי אף פעם ז"א לא מגיע לרגש של שיתןף, כנות.. לא מסוגלת להיות כנה לגבי עצמי עם המין השני.מלבד זאת אני חייבת לציין שגובהי 1.72 ואני בעלת משקל עודף, משקל של 97 ק"ג כך שכנראה תדמית הגוף שלי פגועה לגבי עצמי גם כן (אני זוכרת בילדותי הייתי גם כן שמנה, אבא שלי היה מעיר לי הערות שונות על המראה שלי ועל כך שהייתי מגושמת וגסת מראה ולא הראה לי קרבה גופנית כמעט כי הוא לא ידע להביע את הרגשות שלו אני מאמינה שזה קשור מאד לתחושותיי הנוכחיות. היום הוא מפרגן הרבה אבל זה כבר לא משנה את הרגשות שכבר נוצרו וקיימים ואת התפיסה שלי עכשיו כנראה זה תלוי בי וזה לא קל בכלל) מבחינת אהבה עצמית אני מאד אוהבת את עצמי אני חושבת שיש לי אוצר בלום של רגש ואהבה להעניק, מה עושים? אני מאד בודדה מהבחינה הזו, מאד עצובה..

אורלי יקרה,
אמנם קשרים בדור שלך מתחילים מוקדם, אבל להיות בגיל 21 ללא קשר זוגי ובתולה אינו יוצא דופן. אולי ירגיע אותך לחשוב שזה היה מצב נפוץ הרבה יותר לפני 30 שנה, ושזה מצב נורמלי בחברות מסורתיות יותר בארץ, וגם שזה מצב נורמלי בחברות אחרות בעולם. כלומר, הגיל שלך אינו בעיה, אלא הלחץ החברתי שאת מרגישה שמופעל עלייך הוא הבעיה. לכן את מרגיש לחוצה.בנוסף, יש לך קושי עם תדמית הגוף שלך בעיני עצמך, מה שרק מגדיר את החרדות שלך. וחבל שאבא שלך לא ממש תרם לבטחון העצמי שלך כילדה וכנערה, אבל כרגע העבר הזה הוא עובדה, ואת צריכה ללמוד להתמודד עם זה ולשנות. את יכולה לשנות את התדמית העצמית שלך, את יכולה לנסות לשנות את הגוף שלך (הרזייה, אם תרצי לעשות זאת) – אבל קחי בחשבון שבהחלט יכול להיות שבעיית התדמית תישאר, גם לאחר הרזייה, כלומר, שבעייה זו בראש שלך ולא בגוף שלך. לכן, למרות ההרגעה שלי בפיסקה הראשונה, כדאי להגיע לטיפול פסיכולוגי, כדי לעבוד על התדמית העצמית שלך, ובצד זה גם על היחסים שלך עם בחורים.

קודם כל תודה רבה על התגובה.אני מאד מעריכה את זה.דבר שני רציתי לומר שזה בכלל לא מרגיע אותי כי אני לא חיה בתרבויות אחרות בתרבויות מסורתיות או כלפני 30 שנהאני חיה כעת ואני ממש לא מתקדמת באמת בקצב שסביבי ושל החיים המודרנים קיוםמלבד זאת זו לא הבעיה היחידה הלחץ החברתיאני מרגישה שהגעתי לשלב שאני צריכה, מתוך צרכי אהבה, מערכת יחסים אוהבת, קשר בריא ותומך ולהפחית את תחושבת הבדידות הזו שאני חשה וגם את הצורך שלי להניק מעצמי ולקבל.לגבי משקל הגוף אני מאד אוהבת את הגוף שליתמיד אהבתימעטות היו הפעמים שהסתכלתי במראה ונגעלתי ממראה גופימה שנוכחתי לשמוע שקורה להרבה בחורות צעירות שאף אין להן סיבה כביכול לכך וגופן בריא במשקל אידיאלי.אצלי הבעיה מתעוררת כאשר אני צופה על עצמי מעיניים של אחר..לא של עצמי..אני בהחלט שוקלת לפנות לייעוץ פסיכולוגיאני כעת מחפשת פסיכולוגית טובה ומומלצת באיזור הצפון, עדיף מהכלליתאולי תוכל להמליץ לי על אחת כזו?!מודה מאדבהוקרהאורלי.

אורלי יקרה,
הסיבה שאמרתי שזה יכול להרגיע אותך (אולי) היא משום שהבעיה היא לא בגיל שלך ובקצב ההתפתחות שלך, אלא בפער בינו לבין מה שאת מרגישה סביבך. על כך את באמת צריכה לעבוד, ובעיקר על הבטחון העצמי, ואולי אפילו על ה"סקס אפיל" שלך, מושג קצת ערטילאי, אבל קשור מאד לאופן שבו את רואה את עצמך. לצערי לא אוכל להמליץ לך על מטפל/ת ספציפי/ית.

תודה רבה לךהיית לי לעזר.