בטחון עצמי נמוך: טיפים והתמודדות

אני נחשבת לאישה יפה ומושכת עד מאד. אני רגישה מאד מאד בפן החברתי. יש לי מכסימום 3 חברות ואני מסתפקת בהן. יש לי פחד בזמן שאני נמצאת בחברה. א. אם ילגלגו על מה שאמרתי. ב. ותמיד חשוב לי דעתם של אחרים. ג. אני משתדלת כמה שפחות להביע דיעה בכדי שלא יהיה לאחרים/ות חומר לצחוק עלי. כנראה יש לי רגשי נחיתות. דווקא אני עובדת בעבודה מסודרת ומרוצה מאד ואחרים מפרגנים לי. אין לי שפה משותפת עם אנשים בעלי השכלה גבוהה. אני נכנסת ללחץ כשאני נמצאת בחברה. בעבר, נכוותי, כי תפשתי על חם בבחורה אחת או שניים שצחקו עלי, ונפגעתי עד מאד. לאחרונה, התחלתי לעבוד על עצמי שאני : שווה, איכותית ונשים פשוט צרי עין... . כשאני נמצאת בחברה "גבוהה", משתדלת לחייך ולהראות להם כעין גאווה למרות שבתוכי אני כלל לא כזאת, הולכת עם ראש מורם ומחייכת לכל עבר, בכדי להראות להם שאני לא נפגעת ומאושרת בחיים. וזה הכל הסוואה. קרה לי לא פעם שאנשים מסויימים חייכו אחד לשני עלי, והרגשתי בוודאות שזה עלי, אני הפסקתי להראות לאנשים אלו שנפגעתי, מחייכת להם, ומראה לאנשים שאוהבים לפגוע בי מכל סיבה שהיא שאני מצפצפת, מבסוטית מהחיים ולא מראה שאיכפת לי החיוכים שלכם עלי. שאלתי: האם ע"י זה אנשים אלו יעריכו אותי יותר? , יתנו לי הרגשה של מקובלת יותר בחברה? ברגע שאדם פגע בי ואראה לו שלא מזיז לי כלל וכלל, האם זה שיטה שהוא יתנהג ויתייחס אלי אחרת? . אנסה לחדד את שאלתי בכדי שתבין אותי יותר טוב. האם בחורה שהיא מעט חריגה בחברה מסויימת של אנשים, מראה לאנשים אלו שהיא על הגובה ולא איכפת לה ומגלה שחצנות כלפיהם, האם הם יעצימו ויחריפו את הפגיעה בבחורה, או ברגע שיראו שלא איכפת לה- הם יפסיקו לזלזל ולצחוק ויגלו הערכה כלפיה. בקיצור: איך להתנהג בחיצוניות שארגיש שמספר בחורות צחקקו עלי: האם להתעלם מהם ולא לאגיב שהתפוצצו? האם להוכיח אותם, מה עדיף לעשות בחברה? מצטערת על האריכות, אך המקרה שכתבתי לך אני סובלת ממנו שנים רבות. אני מנסה לעבוד על עצמי, על הביטחון העצמי שלי ולתת הרגשה של מוערכת, משקיעה במראה החיצוני שלי גם לפעמים זה עובד לפעמים קשה לי. מעולם לא קיבלתי עזרה מקצועית, אני יודעת שזוהי בעייה גנטית גם הורי הרגישו ומרגישים כך עד היום, ומספר החברים שלהם ושלי מצומצם מאד. יש לנו במשפחה כנראה פחד חברתי, אולי פוביה חברתית, ואני לא יודעת אם יש טיפול לזה. אשמח לקבל טיפים ואם מה שכתבתי לך לאיך שאני מתנהגת הוא חיובי לגביך. תודה רבה רבה - שני.

שני יקרה,
ההסוואה זה מה שאחרים רואים. יותר מזה, ההסוואה שבנית היא בהכרח חלק מהאמת, אחרת לא היית מצליחה לבנות אותה. ולפי מה שאת מתארת, אני די בטוח שאחרים בטוחים שאת אשה מאד בטוחה בעצמה, ואולי אפילו יהירה.כל אחד מקבל, מדי פעם, קצת לגלוגים מהחברה. ראי כדוגמא את הפוליטיקאים שלנו. ובכל זאת הם נראים מלאי בטחון. מדוע? כי הם פתחו להם "עור של פיל". כלומר, נדרשות הרבה מאד השפלות כדי להרגיש רע, וגם ההסוואה שלהם עובדת לא רע. יכול להיות שני, שהקושי שלך אינו אובייקטיבי (כלומר, שהוא מנוגד לתדמית שלך), אלא סובייקטיבי, ושאת מפריזה, ואולי אפילו מפריזה מאד במה שאת רואה לגלוג או חיוכים של התנשאות כלפיך. ולכן את צודקת בכך שהקושי נעוץ בבטחון העצמי הנמוך שלך, ושזה הדבר שאותו את צריכה לשפר. בודאי שיש לזה טיפול, ועזרה מקצועית יכולה לעזור לך בהחלט.

שלום רב.
בהמשך לתגובתך ברצוני להוסיף. יש לי את הקומפלקס הזה מגיל5 ואני היום מספיק מבוגרת, ומאז ועד היום הנושא הזה של חיוכים עלי או מישהי או מישהו יעשה לי פרצוף חמוץ או יעשה טובה שאומר לי שלום, אני משום מה לוקחת את זה מאד מאד קשה, כאילו חרב עולמי. אני טיפוס מאד מאד חם, פתוח ולבבי, אני אלרגית מאד לצביעות, בכלל בכל נושא של יחסים: אם לגלוג עלי או שלא נותנים לי חום או צביעות, אני יכולה לשקוע בדיכאון זמן רב. לכן, אני נמנעת מלהרחיב את חוג החברים, ומעדיפה ומרגישה הכי טוב בבית. מהעבודה לבית ומהבית עבודה. אני זוכרת את זה כאילו שזה היה אתמול. בגיל5 שיצאתי לחצר בגן הילדים, פתאום ראיתי את הגננת שצחקה עלי עם גננת אחרת, ומאז (אולי זה ישמע מצחיק ומוזר בעינך..) אני כל הזמן במצב של דריכות, אם מישהו צוחק עלי, אם מישהי מרכלת עלי, וכלפי חוץ משחקת אותה: עדישה, מתנשאת, והולכת כמו דוגמנות על מסלול, אך אני מרגישה בפנים שזה לא אני. נכון שאני מודעת שאני בחורה יפה ואפילו מאד יפה, אך אני לא יודעת איך הפוליטיקאים ואנשים אחרים שכה משפילים אותם , מפתחים עור של פיל. איך אפשר להתעלם מזלזול וכל התנהגות שלילית כלפי?.השאלה הכי חשובה שאשמח לקבל תשובה ממך: אם אני רואה בחברה שפתאום מחייכים בזלזול עלי, האם טוב אני עושה שאני מתנהגת כאילו לא קרה כלום, לא מראה שנפגעתי, מחייכת אליהם חזרה, כי מצד שני יש בתוכי רצון עז להוכיח אותם שידעו שאני לא טפשה ושאני רואה הכל ואולי בפעם הבא זה ילמד אותן לקח והם יפסיקו, אני מתהלכת לידן כאילו אני הכי מאושרת בחיים בכדי שהתפוצצו ולא מזיז לי כלום, כך אולי יפסיקו ויעריכו אותי יותר? כי בחברה, מי שרואה שאדם נפגע, וזה נקודת החולשה שלי, הם ימשיכו רק אם תהיה להן הזדמנות, לא?, בקיצור: איך אני אמורה לנהוג, ברגע שתפשתי על חם בחורות שצחקו עלי: להתעלם או להוכיח אותם, איך הפוליטיקאים מתעלמים, האם הם לא בני אדם? האם אין להם רגשות? אני אם הייתי פוליטקאית או בכנסת, מזמן הייתי פורשת או מתאבדת, אני טיפוס רגשן בצורה לא נורמלית, ולכן אני מנסה להיות בחברה מאד מאד חמה ולבבית בכדי להיות מקובלת ושיאהבו אותי. האם לא מספיק בחיים 3 חברות טובות , האם זה מראה שאני לא חברותית???, אני מסתפקת ב-3 בחורות חמות ולא צבועות מאשר להרבות בחברות ופתאום לסבול מהן, למה לקחת סיכון, אני מעט חברות ובלי סבל מאשר הרבה.

רציתי לומר לך שכל מה שאת עוברת זה בדיוק מה שאני עוברתאבל דעי לך שאני לא מתעצבנת להיפך אני שמה פס ואם מרכלים זה רק מקינאה

שני יקרה,
שלוש חברות טובות זה נפלא. יש הרבה שאין להן את זה. אם תפגיני רגישות יתר, זה יכול להצטייר כחולשה. נראה לי שאת צריכה לעזוב את העניין. זה למטה מכבודך. ואם קשה לך, אולי כדאי שתלכי לטיפול.