בטחון עצמי בקשר: טיפים ופתרונות
ללא שם.
התנהגות אובססיבית בהתחלת קשר
⌄
שלום רב,
אני בת 30. הכרתי לפני שבוע מישהו (גדול ממני בכמה שנים), ובמהלך השבוע הזה נפגשנו הרבה פעמים, והעניינים בינינו מתקדמים יפה. היינו ביחד הרבה, נוח לנו אחד עם השניה, ואנחנו מדברים בטלפון לפחות פעם ביום.הבעיה היא אצלי. לא היה לי חבר 6 שנים, וגם כשהיה לי, מערכת היחסים בינינו לא היתה בריאה ואני פיתחתי אובססיביות כלפיו, שעברה רק אחרי שהלכתי לטיפול כשנפרדנו.בעייתי היא כזאת, שאני כל הזמן חושבת עליו, רוצה להיות איתו כל הזמן, לדבר איתו כל הזמן, ואם זה היה תלוי בי, היינו מתקדמים הרבה יותר מהר. חשוב לציין שהוא מצידו אמר לי שאני עושה לו טוב, ושהוא לא הרגיש ככה כבר הרבה זמן, אבל הוא מאוד זהיר בתגובות שלו, ונראה שהוא רוצה לקחת את זה בקצב איטי.גם בעבודה, אני מרגישה שאני מאבדת פוקוס, ושכל מה שמעסיק אותי זה הוא. זה מאוד מטריד אותי, כי אני מרגישה שאני יכולה להרוס את זה. כרגע אני מרגישה שאני "מחזיקה" את עצמי לא להתקשר אליו ולא ליזום פגישות אלא לתת לו לעשות את הצעדים האלו, כדי שאני לא אלחיץ אותו ולא אאבד אותו. לצערי זה לא בא לי בקלות, ואני מרגישה שאני ממש נלחמת בעצמי.זה מאוד מעציב אותי שאני ככה. סה"כ לפני שבוע לא הכרתי אותו בכלל, והיו לי חיים והיה לי מה לעשות, אז למה פתאום אני "מאבדת את עצמי" בכל זה, וכל מה שמעניין אותי זה רק להיות איתו?אני יודעת שזו התנהגות אובססיבית, מה שכן - אני ממש לא יודעת איך אני נפטרת מזה. האם האופציה היחידה היא טיפול? אני מאוד אשמח לעזרתך. תודה!
daphi_39
התנהגות אובססיבית בהתחלת קשר
⌄
אני מאמינה שמדובר בהחלטה שאת צריכה לקבל שאת לוקחת את זה בקצב איטי, גם אני כשהייתי מאוהבת רציתי כל הזמן להיות עם הגבר, זה החלק הטבעי בענין אולם את צריכה להנות מכל רגע כל עוד הוא שם ולתת לזמן לעשות את שלו. תזרמי, מדי פעם תתקשרי זה בסדר רק בלי לחץ. אפשר לעשות קצת מדיטציה ולקחת אויר. אחחח איזה כיף להיות מאוהבת. סתם עצה ידידותית מדעתי האישית.
ד"ר אורן חסון
אימון לבניית סבלנות ובטחון עצמי
⌄
ללא שם יקרה,
זה קורה לך כי אין לך בטחון בקשר, ולא בגללו, אלא באמת בגללך. זה מוקדם מכדי שזה יהיה בגללו. ציפית במשך זמן רב לקשר טוב, והוא לא הגיע, והנה כאשר משהו נראה טוב, את מנסה להחזיק אותו בצפורניים, ולזלול אותו בכל פה, וזה בהחלט עלול להלחיץ אותו.האופציה היחידה היא לא טיפול, אלא סבלנות ואורך רוח. ואם אין לך את זה (וכנראה שאין) חפשי להוציא את כל הקיטור עם חברה טובה או אמא או אחות, שלא תתן לך עצות אלא רק תקשיב. או בפעילות פיזית אינטנסיבית גם כאשר אין לך חשק להתחיל אותה. אם תוציאי את המיץ שם, זה יקל עליך להיות סבלנית יותר. ורק אם את לא מצליחה לעשות זאת בדרכים אחרות, ואת מכירה בכך שזו באמת בעייה שאת צריכה ללמוד להתמודד איתה, לכי לטיפול.אבל בואי ואציע לך, עוד לפני זה, דרך לאימון כושר העמידה שלך, וגם לבניית בטחון עצמי: כאשר הוא מטלפן אליך, אל תתנפלי על הטלפון, אלא תגידי לו באופן הכי יפה שאת יכולה, שאת כרגע לא יכולה לדבר, ושתחזרי אליו בדיוק בעוד חצי שעה או ארבעים דקות, ותחזרי אליו בדיוק בעוד חצי שעה או ארבעים דקות (ולהתנצל קצת, אם בכלל). (ואם הוא לא עונה לך כשאת מתקשרת, אל תכנסי לפאניקה – זה לא בגלל שלא ענית לו; הסתפקי בכך שתשאירי לו הודעה קצרה, במשיבון או ב-SMS, שחזרת אליו; באופן מפתיע תראי שהוא יחזור אליך, גם אם תצטרכי לטפס על הקירות עד שיעשה זאת). לא לעשות זאת בכל פעם, אבל מדי פעם. ובחצי שעה או ארבעים הדקות הללו, אם אין לך מה לעשות, לכי הליכה מהירה מסביב לשיכון, או תראי סרט, או תקראי עיתון. זה יכול להיות חשוב מאד ליצירת השלווה הנפשית שלך, שתדעי שאת יכולה להתמודד עם זה, ולמען הבראת הקשר, שלא יראה עד כמה את נזקקת. זה עלול להפחיד אותו.
ללא שם.
אימון לבניית סבלנות ובטחון עצמי
⌄
תודה רבה רבה רבה על התשובה. אני מאוד מעריכה את זה.קלעת בול לאיך שאני מרגישה, ולשמחתי, עוד לפני שראיתי את התשובה שלך, התחלתי ליישם חלק מהדברים שייעצת לי לעשות. וזה עוזר! אני מרגישה שקיבלתי "אותי" בחזרה.בינתיים, הקשר באמת איבד קצת מהעוצמה שלו (נפגשים פחות), אבל אני לא לחוצה בקשר לזה, וכמו שאמרת, עובדת על פיתוח הסבלנות. לא יקרה לי כלום.שוב, תודה רבה על תשומת הלב. אני חושבת שהפורום הזה מדהים, וזה פשוט יוצא מהכלל שאתה עונה באריכות רבה על כל נושא ונושא. לי זה מאוד עזר, ואני בטוחה שזה עוזר לכל אחד ואחד. אין כמו לקבל תשובה רצינית לבעייות שלנו, מאיש מקצוע עם אוזן קשבת ורגישות רבה. תודה!