בחירת בן זוג: להתחתן איתו, לא עם המשפחה

ד"ר חסון, שלום רב.אני ובן זוגי עומדים להינשא. שנינו בסוף שנות ה 20 שלנו.אנחנו זוג מעורב- הוא בחור דתי שומר מסורת (כיפה סרוגה) ואני בחורה חילונית. למרות השוני הברור ביננו אנחנו מאוד אוהבים זה את זה.בן זוגי הוא אדם ערכי והמשפחה מאוד חשובה לו. לקח הרבה זמן עד שהמשפחה של בן זוגי קיבלה אותי ו"השלימה" עם העובדה שאנחנו זוג (אם כי המצב עדיין עדין עם המשפחה..). לצערי עם אחיו הצעיר (בן 18) עדיין יש בעיה- הוא מתעלם מנוכחותי לחלוטין, מצב רוחו תמיד הופך לכעוס כשאני מגיעה לבקר ונוכחותי מפריעה לו עד כדי כך שהיו מקרים שבהם לא הוזמנתי לאירועים משפחתיים רק בגלל שנוכחותי בסביבה "לא נעימה לו".בן זוגי העיר לו על כך מספר פעמים, אבל בגלל שהוא אדם ששונא להיכנס לעימותים הוא נמנע מכך ומנסה לתקן את המצב בצורה יפה- אך עם זאת, בעיניי, לא מועילה..אחיו טוען שהוא לא מחבב אותי משום שלא עשיתי עליו רושם חיובי בפגישה הראשונה שהיתה לנו, אבל כאמור- הרבה מים עברו בנהר מאז, אנחנו יחד כבר תקופה ארוכה מאוד ועומדים להינשא ואני מתקשה להאמין שהרושם הראשוני המוטעה שהוא קיבל ממני גורם לו לשנאה כ"כ גדולה אליי.המצב הנוכחי מאוד מכאיב לי, אני לא אדם רע, מעולם לא ניתקלתי בהתנהגות כזו מאחים של בני זוג קודמים שהיו לי בעבר.- אלא להיפך: תמיד היו לי יחסים מאוד טובים וקרובים עם המשפחות של בני הזוג שלי, ואני מרגישה שפשוט רומסים את כבודי ושבן הזוג שלי לא מגבה אותי.הסיטואציה הזו מפריעה לי עד כדי כך שאני שוקלת לבטל את האירוסים שלנו כי אני חוששת שכל החיים שלנו אני אהפוך ל"מטרה" מצד המשפחה, ובייחוד מהאח, ובן זוגי לא יגן עליי.יש לי המון שיחות עם בן זוגי על הנושא הזה ולמרות שעל פניו הוא תומך בי ומצדיק אותי ואת הכעס שלי והפגיעות שאני חשה אני לא מרגישה שהוא עושה מספיק בשביל לתקן את המצב.מה אפשר לעשות?..

אורית יקרה,
אחיו לא רלוונטי. הכי כדאי לך זה לרדת מעניין אחיו. הוא צעיר, מוקצן יותר מן הסתם, העולם בשבילו עדיין צבוע בשחור ולבן, והוא מושפע אולי, עדיין, ממה ששמע בעבר מבני המשפחה האחרים. הוא ישתנה לאט, אבל הוא גם משפיע מעט, ולכן גם לא לכבודך לחשוש ממנו. הניחי לו, ותני לו לקבל את תחושותיו הטובות של אחיו המבוגר לאיטו.יתכן שבני המשפחה לא מאושרים מהקשר שלכם בשל החילוניות שלך. אבל לא תהיה להם ברירה. למעשה, כבר אין להם ברירה. את לא מתחתנת איתם, אלא איתו. הוא עשה את הבחירה שלו למרות ההתנגדות של משפחתו, וזה מבחן רצון ואהבה משמעותי. אם כך, האמיני לו. הוא עמד בזה גם כאשר היה צעיר יותר ונתון יותר להשפעות, ובכל זאת רוצה להתחתן איתך. ככל שתאמיני לו שהוא לא יהיה מושפע על ידם, וככל שהיחסים ביניכם יהיו טובים יותר, כך לא תהיה ברירה למשפחתו אלא לקבל אותם לחיקם, וללמוד לחיות איתך בשלום, אם לא לאהוב אותך בהמשך, ולו רק כי התרגלו אליך. ככל שתכעסי פחות ותפחדי פחות, כך תקלי עליו לאהוב אותך, וכך תחזקי אותו בבחירתו.

אני מודה לך על התגובה המהירה והמחזקת.אמנם קשה לי לחוש כזו דחייה מצד המשפחה ובפרט מהאח, בייחוד כשאני מאוד משתדלת להתחבב, לעזור ולתרום לכולם וגם לו. אני בחורה משכילה, שמתפרנסת יפה ואני פשוט לא מצליחה למצוא סיבה מספיק משמעותית שבגינה אני זוכה ליחס כזה מהמשפחה, ומאחר וזה משהו שלא קרה לי בקשרים קודמים שהיו לי בעבר, אני כנראה גם לא יודעת איך להתמודד עם זה כמו שצריך..בתחילת הקשר שלנו המצב היה חמור יותר ומצאתי את עצמי נעלבת לעיתים תכופות מהעוינות כלפיי. עם הזמן התחלתי "להחליק" דברים מתוך תקווה שהמצב פשוט ישתנה ועליי לתת לזמן לעשות את שלו, ומתוך האהבה שלי לבן זוגי שהוא נפגע מהמצב הזה לא פחות ממני.כנראה שכעת לפני ה"צעד הגדול" החששות הרימו ראש שוב, אבל הצלחת לשפוך לי אור על הסיטואציה ולתת לי כלים להמשיך בדרך.

אורית יקרה,
אני מאחל לך בהצלחה. הסתכלי על בן זוגך ועל האושר שלכם, כתא המשפחתי החדש, ואל תעלבי מדי בשבילו ביחסיו עם המשפחה שלו. הוא גדל איתם, הם לבטח אוהבים אותו בדרכם, והוא יודע להתמודד איתם הרבה יותר טוב מכפי שאת תדעי בזמן הקרוב.