בחירות בזוגיות: מה לעשות?

היי ד"'ר יש לי בעיה או יותר נכון תיסכול ענק...יש לי חבר מזה חודשיים ושבועיים הכול הולך טוב בינינו האהבה ההדדיות ,אם זה מבחינת לשבת ולדבר על מה שכואב או על מה שמשמח!מהתחלת הקשר איתו ההורים שלי לא ממש אהבו את הבחור טענו שהוא לא מתאים לי שאני יכולה למצוא הרבה יותר טובים ממנו רבתי איתם אלפי פעמים אבל אתמול היה ריב שאנ'לא אשכח לעולם זה ממש היה פיצוץ ענקי..!בחיים לא ראיתי את אימי במצב בו היא הייתה אתמול!אמרה לי להיפרד ממנו סופית ושהיא לא רוצה לראות אותו יותר בבית!כאב לי נורא לשמוע את זה,כואב לי עכשיו ....אבל למרות הכול החלטתי שהדבר הכי טוב יהיה להיפרד ממנו אבל אנ'לא יודעת איך!!רק היום דיברתי איתו והוא הזכיר לי כמה שהוא אוהב אותי ואיך שהוא מוכן לעשות הכול בשבילי ולמעני ואני שתקתי לא ידעתי מה להגיד..אם פעם היה אומר לי "אני אוהב אותך" הייתי אומרת "גם אני ",היום שתקתי ,לא אמרתי כלום, ציחקקתי ולא יותר!אני לא יודעת אם אני נפרדת ממנו בשבילי או בשבילהם ((ההורים)) מצד אחד נמאס לי לריב עם ההורים נמאס לי גם ממנו כי הוא נהיה יותר מדי תלותי בי ויותר מדי דבק לי , כל מה שאני עושה הוא חוקר למה איך וכמה....וקצת נמאס לי מזה ,בא לי להרגיש קצת חופשייה ומשחוררת שאני אצא עם חברות ולעשות מה שבראש שלי, אבל מצד שני נורא כיף לי איתו אם זה לדבר איתו ,להיות איתו, להרגיש אותו, לצחוק איתו ,להשתגע איתו ,לעשות איתו דברים שעם בחורים אחרים לא עשיתי....אני יודעת שיהיה לי קשה אחרי הפרידה אני יודעת שיהיו חסרים לי הטלפונים שלו כול כמה שעות הביקורים שלו היציאות איתו ההודעות שהוא תמיד שלח לי אם זה להגיד בוקר טוב אם להגיד לילה טוב ואם זה סתם להגיד שהוא אוהב אותי...=/אני רוצה לסיים את זה או יותר נכון מרגישה חייבת לסיים את זה אם בגללי ואם בגלל הורים....אוהבת אותו?אני כבר לא יודעת שונאת?לא,לא שונאת...!יותר מדיי רגשות מעורבים אהבה,הרצון להרגיש אותו קרוב, לשמוע אותו להיות איתו, ומצד שני תסכול,בלבול,סלידה, שנאה, רוצה לרצות את ההורים, רוצה לרצות את עצמי....לא יודעת כבר מה אני רוצה מעצמי רק יודעת שצריכה לסיים את הקשר הזה ועבור הלאה,אז איך אני יכולה לסיים את זה?בלי שיהיה כואב מדיי....בלי שיהיה מתסכל וארוך בלי לפגוע בו יור מדיי בלי לפגוע בעצמי יותר מדיי?!תודה על כל עצה ועל כול תגובה! =[

נאנה יקרה,
את תמיד נפרדת ממנו בשבילך. שיהיה ברור. בין אם משום שאת חושבת שלא מתאים לך, ובין אם כי את לא עומדת בלחצים של אמך, את נפרדת בשבילך. לא כתבת בת כמה את, וחבל. ברור לי שאת גרה אצל ההורים ותלויה בהם. זה המחיר שאת משלמת של התלות בהורים, שאת לא יכולה לעשות את כל הבחירות שלך באופן עצמאי.הדרך לסיים היא להגיד לו שדי. שזה נגמר. ואם זו החלטה ברורה וסופית שלך, את רק צריכה לדאוג להעביר לו את זה שזו החלטה סופית שלך. הקושי הוא שיש גבריםשאם תגידי להם שזה בגלל ההורים שלך, זה יספק אותם לכמה ימים, ואחר-כך ישובו לנסות בכל זאת. כי הם יבינו שהיא רוצה, וינסו לתחמן אותה. מה שאומר שהם לא נותנים לה את הזכות ליצור החלטות משלה, לפי הצרכים שלה, במסגרת האילוצים הקיימים. אם את נפרדת בשבילך, כי לך בתנאים הנוכחיים הכי טוב כך, הוא יצטרך לכבד את זה. זה המסר שתצטרכי להעביר באופן חד וברור.ואחר-כך, בדקי את עצמך על הקצר שבינך לבין הורייך, ומדוע הם לא סומכים על הבחירות שאת עושה.