בחינת זוגיות: מחשבות ורגשות

שלום רב
!לפני מספר חודשים כתבתי את בעיתי (השם הבדוי "רינה")בעלי עצור בגין עברות כלכליות עד תום ההליכים המשפטיים כבר כ 4 חודשים. אני מגדלת את בני בן 3וחצי חודשים לבד.(הורי מסיעים לי). עם מעצרו של בעלי חוויתי טראומה עצומה בהיותי בחודש 9 להריוני וסבלתי מדיכאון מתמשך!לא פניתי לעזרה מקצועית והתגברתי על התסכול והדכאון ללא התערבות מצד פסיכולוגים.ההמלצות והעידוד שלך מאוד עזרו לי להתגבר... תרמת חלק גדול בשיקומי!אבל העניין הוא שבזמן האחרון החלו לרוץ בראשי מחשבות מוזרות כגון: אולי כדאי לי לסיים את הקשר הזה.... אולי כדאי לי לנהל קשר קשר מהצד... אני זקוקה לאהבה....חסר לי חום ואהבה של גבר! אני מאוד אוהבת את בעלי אבל בזמן האחרון אני מרגישה שהרגשות שלי נחלשות...האש נכבעת... אני חוזרת לשיגרת חיים רגילה בלעדיו ולכן עולות המחשבות הללו. אני מתחילה להסתכל על גברים אחרים.. לפנטז את חיי עם גבר אחר...(זה לא משהו שמאפיין אותי בד"כ) בסך הכל אני מאוד אוהבת את בעלי אבל האם יכול להיות שהמרחק הפיזי בינינו מפריד אותנו מבחינה ריגשית? יכול להיות שהביטוי "רחוק מן העין רחוק מן הלב" נכון במצבי? האם זה נורמאלי להרגיש כך במצבי? צריכה עזרה...חשוב לציין שעדיין אנו נמצאים במצב של חוסר וודאות מה יהיה גזר הדין... אבל ככול הנראה בעלי יורשע בעבירות וישאר בכלא עוד כמה שנים!

רינה יקרה,
המחשבות שלך הן הדבר הטבעי ביותר שיכול לקרות לך. אני עורך במשך שנים סקרים בין מאות סטודנטים וקהלים אחרים, והדבר החשוב ביותר בחיים לתשעים אחוזים מהמשיבים הוא אהבה אחת טובה לכל החיים. לפני קריירה, לפני כסף, לפני הבאת ילדים. דבר זה תואם גם סקרים דומים שנעשו בחברות ובמדינות אחרות בעולם.לכאורה, ברגע שמתחתנים, השגנו את האהבה שלנו, ואת המטרה החשובה הזו. אלא שזה לא באמת עובד כך. אחרי שהשגנו אותה, אנחנו ממשיכים לשקלל את מה שיש לנו, ולראות אם זה הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים להשיג, אם הזוגיות טובה לנו או לא, אם היא יציבה או עלולה להתמוטט מתישהו בעתיד, ואם היא נותנת לנו את מה שציפינו ממנה. ואם לא, אנחנו מתחילים לבדוק אפשרויות אחרות. מושג ה"אהבה אחת טובה לכל החיים" הוא אוטופיה שאליה אנחנו שואפים, אבל אנחנו בוחנים כל הזמן אם אנחנו שם, גם לאחר שהשגנו אהבה. וזה מה שקורה לך, ולכן זה טבעי כל כך.אלא שהמציאות שלך, והבחינה מחדש של מה שאת מרוויחה או מפסידה מהזוגיות השבורה שלך, שלא באשמתך, עומדת מול הקוד המוסרי שלך ושל הסובבים אותך, שיש להיות עם בן הזוג שלך באש ובמים, בעוני ובעושר, באושר ובסבל, ולהמשיך להיות איתו גם כאשר הוא במצוקה, וגם אם המצוקה הזו משפיעה עליך. הבחינה שלך את מצבך טבעית, וגם המצפון שלך שעובד שעות נוספות כשאת עושה את הבחינה הזו הוא טבעי. את נמצאת היום בקונפליקט שבין הצרכים שלך, לבין ההערכה העצמית שלך, וההערכה שיש כלפייך מהסביבה, וגם אלו צרכים שלך. כך שזה לא עניין של רחוק מהעין רחוק מהלב, כמו שככל שתחיו זמן רב יותר בנפרד, תקבלי פחות מהזוגיות את מה שאת זקוקה לו, והכעסים שלך על המקום שאליו הוא הביא אותך יגדלו. זה מתחיל לגרום לך, ואולי ימשיך לגרום לך לתחושת הריחוק ממנו. הריחוק מגיע מכעסים שלך כלפיו, ואלה נובעים מהצדקות שאת מביאה לתחושות שלך, וההצדקות האלו הן שבאות להשקיט את המצפון. את בתהליך, שאולי יוביל אותך ליציאה מהמסגרת הזוגית כי היא בגדה בך, והשאירה אותך לבדך, בניגוד לציפיות שהיו לך מהזוגיות, ובניגוד להבטחות של "יחד לתמיד". אולי יקל עלייך לקבל את התהליך הזה אם תביני את התהליך, גם אם הוא יישאר להיות תהליך קשה ולא פשוט. עזרה מקצועית שתעזור לך להבין את התהליכים שאת עוברת תועיל לך, בעיקר כדי שתהיי מוכנה להשלים ולקבל את ההחלטות שלך, כי כל החלטה שתקבלי תהיה החלטה קשה.