בחורה לא יציבה: מה לעשות?

שלום רב
אורן,אני בן 26.5, פגשתי בכנס באוניברסיטת ת"א באמצע יוני בחורה בת 24.5 ומאותו הערב היינו שנינו במערבולת רגשות רצינית: הכל התחיל יפהפה, יומיים לאחר מכן היא הודיעה לי שהיא יוצאת בשאלה ושהוריה (עמם היא מתגוררת) לא רוצים שתהיה איתי בקשר, היא חסמה אותי בפייסבוק ובוואטסאפ, ולאחר כמה שעות חזרה (חיללה שבת אותה היא שומרת למראית עין) ואמרה לי שהיא לא יכולה בלעדיי וכו'.הקשר נמשך ולאחר ששה ימים היא התקשרה אליי בצהריים והודיעה לי שהיא נפרדת ממני כי לדעת חברותיה (הן מהשרון ומצפון ת"א) "לא יאה" שמישהי ברמתה תסתובב עם "מישהו כמוני" (אשדודי וממעמד הביניים, בדיוק הייתי בשבוע האחרון בתואר שלי באוניברסיטה העברית), הייתי עצוב נורא ופגוע אך המשכתי לי לדרכי. באותו הערב היא התקשרה להתנצל ולומר לי כמה אני טוב ושהיא כנראה הבעיה והודתה לי על זה שבזכותי הבינה שהיא לא צריכה פוץ בחייה. דיברתי אליה בנועם והסברתי לה שאני מאחל לה רק טוב. בערב שלמחרת היא סימסה לי שהיא חייבת לדבר איתי, התקשרתי אליה ודיברנו שעות שבהן היא אמרה לי שהיא חייבת להיות איתי ושהיא משתגעת בלעדיי.בשבוע לאחר מכן עברתי ניתוח קטן בלסת והיא דאגה לי והתקשרה מלא ורצתה לדעת איך אני מרגיש, היא המשיכה להיות איתי בקשר טלפוני בלבד וקבענו דייט רשמי לאמצע יולי, היה לשנינו את הערב הכי טוב בחיינו (היא אישרה לי שמעולם לא הרגישה ככה עם שום גבר איתו יצאה קודם), אך לאחר מכן טענה כי אמה רוצה שתפרד ממני כי היא חוששת שסוכרת הנעורים ממנה אני סובל תעבור בתורשה לצאצאינו אם נתחתן.הבחורה הסבירה לי שהיא לא מוכנה לוותר עליי בגלל זה ואפילו הציעה לי נישואין (!!) בעצמה לאחר כמה ימים, התחלנו להפגש אצלה באוני' ולצערי הרב כל הפגישות היו רק בנושא מין, היינו הולכים לפינות בקמפוס ומתמזמזים/מתחרמנים מבלי שאכפת לנו שאולי רואים. הזמן עבר היא נסעה לה לחודש להתנדבות עם נשים שעברו התעללות מינית מידי דאע"ש במדינה שגובלת בעיראק ובמהלך כל שהותה שם הייתי צמוד למחשב כדיי לדבר איתה בשיחות וידיאו, היא הייתה מדברת על שמות לילדים, מקום חתונה ותאריך כל הזמן ואף ציירה כמה פעמים ילדים עם מאפיינים של שנינו ואמרה שהיא כבר לא יכולה לחכות להיות איתי לנצח.היא שבה ארצה יום לפני ערב ראש השנה ולא רצתה שאחכה לה בשדה התעופה או שאבוא אל ביתה שבשרון כי "גם ככה אין תח"צ ותתקע", הוריה הזמינו אותי לחג אך היא לא רצתה שאבוא, בשביל להתקרב אליה השגתי עבודה די אפורה באוני' שלה ולא תמיד היה לה זמן להיפגש אחרי שסיימתי לעבוד (היא עצמה עבדה בשלוש עבודות בקרבת הקמפוס), היא הזמינה אותי ליום כיפור אליה וסירבתי בנימוס מכיוון שאפילו שאני חילוני גמור איני רוצה לפגוע ברגשות הוריה ומשפחתה שצמים שם, היא קצת נעלבה, אמה הזמינה אותי לסוכות אצלם והיא עצמה סירבה שאבוא משלל סיבות שהיו נראות לי תלושות אך נאלצתי לשתף פעולה כי אני אוהב אותה. מדי פעם היא נהגה לצפות בסרטים תיעודיים על רצח ועל תעלומות לא פתורות ולפגוע בעצמה אם העליבו אותה בעבודה, הייתי מבקש ממנה לראות דברים חיוביים (למרות שגם אני ברוב הקשר התעסקתי בויקיפדיה עם ערכים על פרשיות כאלה) ולעולם לא לשלוח את ידה בעצמה.הזמן עבר הגענו לסוף אוקטובר, היחסים שלנו עדיין נסובו סביב התחרמנויות בקמפוס (מעולם לא רצתה לצאת למוזיאון או מחזה אך כל הזמן דיברה על זה שהיא רוצה ללכת ושיצאו לה לפחות פעמיים לצאת מאחורי גבי עם חברתה הטובה ביותר שמנהלת אותה - היא אחת מאלו שסירבו שתצא איתי כנזכר לעיל), קבענו דייט של קפה בהפסקה והגעתי אך היא הגיעה מבואסת (וכאובה כי היה לה מחזור), היא סירבה להתנשק איתי או לאחוז בידי (עזבה אחרי כמה מטרים) וטענה כי עליה ללכת לכיתה ללמוד לבוחן אז שחררתי אותה והלכתי לי לעיסוקיי, הלכתי להציץ מבלי שתבחין בי שהיא מרגישה טוב בכיתה אך היא לא הייתה שם, לאחר רבע שעה היא התנצלה בפניי בהודעה ולאחר שאמרתי לה שאני דואג לבריאותה היא אמרה לי שלדעתה כדאי שלא נפגש יותר, היא שלחה לי הודעה בלילה שהיא מאחלת לי את החיים הכי טובים שיש ושלא אתקע עליה "או בגללה" וחסמה אותי.המשכתי לשלוח לה הודעות במייל כי רציתי להבין מה קרה, היא הציגה לי מציאות מסולפת שלפיה אני מעולם לא רציתי להיפגש איתה לאחר שחזרה מחו"ל ושההומור שחלקנו יחדיו (ראינו סאות' פארק וסדרות מהסוג הזה יחדיו) "שינה אותה בכ"כ הרבה רמות שזה חדר לאישיות שלה", היא בשלב מסוים הפסיקה לענות למיילים שלי (ממוצע של מייל בשבוע, מעולם לא השתמשתי בהאשמות אלא בלשון מפייסת ובהבעת אהבתי כלפיה) והשבוע שלחה לי ולאמי סמסים בהם אמרה כי פנתה לעו"ד (היא עצמה משפטנית) וכי הכינה כתב בקשה לצו הרחקה מהמשטרה.אני עדיין אוהב אותה, מה אני עושה במצב שכזה? אני לא רוצה שתהיה עם מישהו אחר אבל זה בלתי נמנע...

זאב יקר,
מבחינתך, הבחורה בלתי יציבה לחלוטין. ברור שזה לא טוב לך. קיימות לפחות ארבע אפשרויות ברורות לחוסר היציבות שלה. או שהיא מתלבטת ביחס אליך ולא בטוחה בקשר בניגוד לך, או שהיא מושפעת מאד על ידי הוריה ולא חזקה מספיק להתמודד עם זה, או שהיא לא יציבה נפשית, או שהיא עדיין חושבת על איזה קשר קודם ומקווה שהוא יחזור. אני מניח שאתה מקווה שזו האפשרות השניה, ושאולי תוכל לעזור לה להתמודד עם הוריה, אבל א. אתה לא יכול לדעת אם תצליח, כי אתה לא יכול לדעת את מידת התלות ואת הסיבות לה, וב. יתכן שזה אחד מהדברים האחרים או שילוב של כולן ביחד. כך או כך, היא לא יציבה מספיק, ואין לה הכוח הנפשי להתמודד עם הוריה, או אם התנודות במצב הרוח שלה. כך או כך, העובדה שהיא בין לבין כן מצליחה להיות כל כך חיובית כלפיך, ואחר כך כל כך שלילית, מרמזת על כך שיש לה קושי נפשי להתמודד עם תנודות בלחצים או ברגשות. סביר להניח שגם אם תצליח לשכנע אותה להתמודד מול הוריה, היא תמשיך להיות ברכבת הרים רגשית, ולכן גם תגרור אותך לזה. כך שיכול להיות שהיא בחורה מופלאה מהמון בחינות, נראית נפלא, מצליחה להביע את עצמה רגשית באופן שלא חווית בעבר ברגעים הטובים שלה, הסקס נהדר והיא בחורה מבריקה מבחינה אינטלקטואלית, אבל היא לא תצליח להיות לך בת זוג טובה. לפעמים, מה שצפוי לך בעתיד הוא מה שחווית בעבר. הפגיעות שהיא פוגעת בעצמה הם אינדיקציה מאד רלוונטית להפרעת אישיות. היא יכולה להיות מקסימה לרגעים, והאדם הכי נדיב ומתחשב בעולם, אבל לברוח אחר כך למקומות אחרים לגמרי. זה מה שחווית.האם תוכל "להציל" אותה? - אם אני קורא נכון את התמונה, אז לא תצליח לבד, ולא בלי טיפול משמעותי וארוך שהיא צריכה לעבור (ואולי כבר עוברת), ושהיא צריכה להתמיד בו. אם אתה מחפש חיים שלווים, זה לא היא. אני רק אומר. ההחלטה בסופו של דבר היא שלך.אבל שים לב: מתוך הכותרת שלך - "סיפור האהבה היחיד שלי", אני שומע ממך עוד משהו. וזה שלא קל לך להתאהב, או שאתה חושש שלא קל לך שיתאהבו בך. אולי לכן אתה נתלה דווקא בה, למרות חוסר היציבות שלה. היא נתנה לך המון ביטחון ברגעים הטובים שלה, ואת זה אתה מחפש. אני חושב שיש לך מה לעשות עם עצמך כדי להגיע למקומות טובים יותר. אני לא יודע אם דרך תמיכה של חברים, או דרך תמיכה משפחתית שאני לא יודע עד כמה אלה יכולים להיות קרובים מספיק אליך כדי לעזור לך לעבוד על זה. אם לא, אולי נכון יותר ללכת לטיפול, כדי להקנות לעצמך את הביטחון במי שאתה. אני שומע ורואה אותך כאדם טוב, רהוט ואינליגנטי (אני קורא את הסאבטקסט של מה שכתבת). אבל חסר ביטחון. זה משהו שיש ללמוד להתמודד איתו ולחזק.