בושה ומיניות: מה המקור?

אני בן 43 ותקוע הרבה שנים עם דחף אכצבציוניסטי חשפני. אני לא מבצע מעשים בלתי חוקיים. הבעיה החמורה היא בתחום הפנטזיה, זאת אומרת שבכל קשר ארוטי עם אשה אני בטוח שמה שמגרה אותה זה שהיא "רואה לי" ומרגישה אשמה ומשיכה בבת אחת. בסופו של דבר אחרי המין אני מרגיש מושפל עד מתחת לאדמה ובטוח שהאשה לא מסוגלת לכבד אותי(אני בעצם מייחס לה אובססיביות של מחשבות מיניות כאלה), ולכן היחסים חייבים להיות קצרים. אני שואל אותך 1. מה מסתובב במוח של אשה, מה מגרה אותה? אני יודע מתחת להכרה שאני טועה אבל לא מצליח לצערי שחזר רעיון אלטרנטיבי. 2. האם יש מקרים מקרים של נשים עם דחף "להציץ". נדמה לי ששידוך כזה יכול לשחרר את הצד המפריע בדחף הזה ושני הצדדים ירוויחו לאורך זמן.אגב פסיכולגים(גם מפורסמים!) שפגשתי לצורך טיפול היו מטומטמים בחסד עליון או סתם אטומים. אתה מפתיע אותי לטובה בדרך הדיון וביסודיות שלך. תודה מראש.

יוסי יקר,
אני אמנם לא פסיכותרפיסט, אבל יכול להיות שאוכל לתת לך קצת כיוון לפתרון.עקרונית, מה שנשים מרגישות כלפי העירום שלהן ושלך, אינו שונה באופן מהותי ממה שאתה מרגיש. כשם שאתה נהנה לראות ומתעורר מגוף נשי בעירום, כך גם נשים מתעוררות מגוף גברי בערום. ולכן אהפוך את השאלה שלך, ואבקש ממך לשאול את עצמך אם כשאתה נמצא במצב אינטימי עם אשה, האם אתה מרגיש שאתה אשם, ושאתה משפיל אותה כאשר אתה מביט בה? אני בטוח שרוב הנשים שהיו אתך לא חשבו כך, וכן שגם רוב הגברים אינם חשים מושפלים כאשר נשים מביטות בגופם, בודאי כך כאשר מדובר במצב אינטימי, שבו העירום הוא לגיטימי ומקובל. אך טבעי הוא שנשים ירצו "לראות" אותך. הבעיה לכן היא בעיקרה שלך, שמשום מה אתה מרגיש שהדבר משפיל אותך. יש גברים ונשים שמרגישים טוב מכך שמביטים בהם במצב זה, וללא רגשי אשמה כלל.השאלה שדרושה לטיפול בעניינך היא, לדעתי, כפולה: הראשונה היא מדוע אתה מרגיש בעירום שלך, ואולי במיניות בכלל, השפלה? והשניה, מדוע אתה נמשך לתהליך של השפלה (מוצדקת או לא), למרות התחושה הנפשית הקשה שלך בסיום המגע האינטימי שלך (ואולי דווקא למרות זה)?לא ברור לי מה בדיוק יפתור לך את הקושי שלך. יכול להיות ששחרור מבושה ועכבות יפתור לך את שתי השאלות גם יחד. אני מציע, לכן, שתלך, במקום לפסיכולוג, דווקא למטפל מיני, שמיומן יותר בהקנייה של חרות מינית, תסביר שאתה רואה בזה השפלה, תסביר שזה מפריע לך, ושאל איך משתחררים מזה.

שלום
ד"ר אורן. תודה על התשובה הנבונה. בקשר לבושה והאשמה שלי, הסיפור המיני שלי התחיל אחרי שלאמא שלי קרה אסון ומאז משום מה אני רואה בראיית עירום דבר שגורם להתמוטטות ואפילו למוות. אני לא מבין איך זה יכול להיות שאמהות לא מתגרות מהבנים שלהם(ועוד יותר בגיל ההתבגרות) , והם לפי ההרגשה שלי צריכות להתגרות ולהרגיש אשמה ולמות. זהו. אני לא מבין איך אשה יכולה לעבוד בתור אחות ולטפל באנשים ערומים ואחר כך להתעניין בנושאים אחרים כאילו שלא קרה כלום. אני מכוער ומזוויע במחשבות שלי וחבל שלא שחטו אותי שהייתי קטן.אבל אני חי וגם מצליח לעשות כמה דברים טובים בחיים שלי. אז אודה לך אם תוסיף כמה מילים גם בקשר למחשבות של אמהות ואחיות, כי אני לא מצליח להבין איך הם מתגרות מהבעלים שלהם. וגם בקשר להשערה אפשרית על מקור בעיה שלי.(שאלת איך אני מרגיש לגבי עירום של אשה . אני מרגיש שהיא מושפלת ואני בכל זאת אוהב אותה ומכבד אותה וכאילו מרגיע אותה ומקבל אותה).

אל הנהלת הפורום. בתגובה שלי כתבתי בטעות דוד. בבקשה לתקן ליוסי.