גבולות במערכת יחסים: מה לעשות

בזוגיות איפה עובר תמרור הגבול בין הפעלת כוח בצחוק ובחיבה כמו צביטה לבין הפעלת כוח שמראה על בעייתיות ואלימות?
שתי סיטואציות :
חבר שלי אמר לי שכשאני עושה מסאז׳ אני צובטת ואז הדגמתי לו שאני קצת חופרת עם האצבע, ואז הוא אמר ״את צובטת״ וכזה קצת תפס לי את העור ברגל ותפס כמה פעמים בצביטה כדי להדגים איך אני עושה וגם בצוואר. זה היה בתור הקנטה ולא הפריע לי, אבל לא יודעת אם זה חריג ולא מקובל.
סיטואציה שניה: מישהו שפעם יצאתי איתו צבט אותי כי נרדמתי והוא רצה להעיר אותי (וזה לא היה בצחוק). מבין שתי הסיטואציות- שתיהן מדאיגות? שתיהן לא מדאיגות? באחת זה היה כהקנטה, בשניה לא כהקנטה אלא כדי שאקום.
גם אם זה נראה לך מוזר ההודעה הזאת, אני באמת רוצה לדעת איך לנתח מצבים כאלה.
ברור לי שזה יכול להיות אינדיוידואלי ולפי מה שהאדם מרגיש וכל אחד יתפוס זאת אחרת, אבל מה הנורמה המקובלת בדברים האלה?

גילי יקרה,
אם הדברים הללו מפריעים לך, שימי להם גבולות ברורים. זו ההגדרה של "יכול להיות אינדיווידואלי". אני חושב שזה מה שצריך לעשות בכל מקרה שמשהו מפריע לך באופן ברור, בעיקר כאשר אין "חוקים ברורים" הנוגעים לזה. במילים אחרות, במקרים כאלה את צריכה להחליט מה מתאים לך ומה לא, ולהיות ברורה ומפורשת בגבולות שלך.

תודה אבל לא הבנתי מתגובתך האם זה נראה לך חמור, זה שצבט אותי כמה צביטות בצחוק, האם זה נראה כמו אלימות, אבקש לדעת מה דעתך המקצועית בנושא.

גילי יקרה,
אני חושב שהייתי ברור. אני חושב שאת מתעקשת על תשובה שאת צריכה לקבל מעצמך בלבד. אם תשובה חדה וברורה שלי חשובה לך לצורך מיקוח וויכוח עם בן זוגך, אני לא הכתובת. אחרי הכל, העניין פשוט - את לא צריכה להרשות לו לעשות משהו שמפריע לך, בין אם הוא מקובל על אחרים ובין אם לאו. ואם זה יוצר בעיה בינך לבין בין זוגך (ויכולים להיות דברים כאלה), תצטרכי לחשוב אם את זקוקה לטיפול כדי לקבל עליך ברצון ולהשלים עם מה שמקובל על ידי החברה ולא על ידך, או להישאר בעמדתך ולהתעקש עליה. אני לא חושב שהשאלה שאת שואלת דורשת טיפול.

יש לי הפרעת חרדה, מחשבות טורדניות ואני מטופלת... חיפשתי אישור שהכל בסדר ואין לי מה לחשוש,
כשהאמת היא שבעצמי לא חשבתי בכלל שזה חמור, אפילו לא קצת.
אני מודה לך ומתנצלת על ההתעקשות שנבעה מחרדה בלבד .

גילי יקרה,
אם כך, טוב מאד שאת יודעת מה שנכון לך. וגם, שאת יודעת שאת לא צריכה לעשות סיפור ממשהו שאת לא מרגישה שהוא חמור. אני מבין את תחושת החרדה הקלה שנובעת מחוסר ביטחון רגעי בשיפוט שלך, אבל הנה, ידעת להתמודד עם זה יפה.