גבולות בזוגיות: איך להתמודד

ד"ר יקר,
אני בת 26, עומדת לפני חתונה בעוד מס' חודשים עם בן זוגי מזה 4 שנים. עד היום חשבתי שהקשר שלנו מדהים, שמצאתי את אביר חלומותיי, גבר רגיש, רומנטי, מחבק, מצחיק, משכיל, חושב עליי. יש לי המון דברים טובים לומר עליו. יחד עם זאת, קשה לי עם כמה דברים בקשר שלנו וזה מוביל להתקפי זעם והתפרצויות. אני אדם בעל נטיה לרגזנות וקל להדליק אותי, לעומת ארוסי הרגוע ששום דבר בעולם כמעט לא יכול להוציא אותו משלוותו. אתמול היה לנו ריב קשה ביותר במהלכו איימתי לפרק את הסיפור והתחלתי לארוז עצמי מהדירה. בסוף, לא עשיתי את זה ונשארתי. אני מודעת לדפוס ההרסני שלי, ורוצה מאד לשנות אותו ולו גם בשביל בריאותי הנפשית והפיזית. בן זוגי חושש מאד מריבים לפי מה שטוען, משתתק כשכועסים עליו וחש מועקה גדולה. אני מוצאת עצמי בוחרת בקפידה את מילותיי ומנסה שלא להכאיב לו, ובאמת שתדירות הויכוחים ירדה (הוא גם מציין זאת), אבל נוצר מצב של פנקסנות-הוא "משבח" אותי על חודש בלי מריבות נניח, וכשיש חודש טעון קצת הוא מונה את מס' הריבים ומטיח זאת בי. אני חשה תחת עין בוחנת כל הזמן, מעין סירוס שגורם לי לרצות אותו ע"מ לא לאבד אותו, אך להזניח את הדברים שמפריעים לי, כי בכל מקרה בד"כ הוא לא מבין מה רוצים ממנו או איך לפתור את הבעיה או מה בכלל הבעיה. אחרי אתמול הוא החליט שהוא רוצה לקחת פסק זמן כי לא טוב לו, והוא צריך לבדוק עם איש מקצוע אם הוא יכול ורוצה להכיל את הכעסים הללו. אני בעבר דחיתי את רעיון הטיפול כי חשבתי שאוכל לשלוט בזה, אך איין באפשרותי למגר את התופעה לחלוטין לצערי, ואולי אני צריכה כלים מקצועיים. אני מוכנה ורוצה עזרה, לא בטוחה שהוא כבר מעוניין לשקם וגם לא בטוחה מה לעשות ואם ניתן בכלל לעשות משהו כדי שנוכל לחזור ליחסים עם דפוס שונה, כדי שלא נהיה חלק מסטטיסטיקת הזוגות המתגרשים חודשיים אחרי החתונה.האם באמת ניתן לעזור לי ולו? מה אתה חושב על כל העניין? מצד אחד, אני חשה שאני מבריחה אנשים ממני עם ההתנהגות ההרסנית שלי, מצד שני אני חשה שהוא נותן לי טריגר להתנהגות הזו.אשמח לעצה..תודה.

לילה יקרה,
אני רוצה לציין לטובה את העובדה שאת לוקחת אחריות, ואומרת לי "שמע, יש לי בעייה, איך אני מתגברת על זה?"מצד שני, ואולי משום שאת מפעילה לחץ מתמשך, כיום גם הוא אינו טלית שכולה תכלת, והוא מנסה לשים לך גבולות בדרכו שלו. לא תמיד באופן האופטימלי והנכון, אבל הוא עושה את מה שהוא יודע. כנראה שזה לא מספיק.עד עכשיו, כך נראה לי, חשבת שכל זה עדיין בשליטה. אלא שכאשר הוא רוצה ללכת לאיש מקצוע ולדבר איתו, כנראה בעצמו ובלעדייך, את מבינה שאת מאבדת שליטה, וזה מהווה טלטלה משמעותית עבורך. אז אמנם רק בעקבות זה החלטת לקחת אחריות, אבל חשוב שעשית זאת. קודם כל למען עצמך, כי גם אם הקשר הזה יסתיים, את לא רוצה להרחיק את הקשר הבא. ואת בודאי עוד מקווה לשמור על הקשר הזה. אלא שאני לא מציע לכם ללכת ליעוץ פרטני בנפרד. לכו ביחד אל יועץ זוגי שיהיה מוכן, כמדיניות, גם לעבוד עם כל אחד מכם בנפרד, לפחות מדי פעם. זו הדרך הנכונה ביותר לעבוד על זוגיות. קיימת אפשרות אחרת, והיא שהמטפל שלך ושלו יהיו בקשר, באישורכם, אבל אז צריך גם שיהיה ברור שהזוגיות שלכם במקום הראשון בטיפול, מה שלא בהכרח כך אם תלכו ליעוץ פרטני בנפרד.