גבולות בזוגיות: פתרונות ופשרות

אני חיה עם בן זוגי 10 שנים עד לפני שנתיים גרו איתנו שני בני והבן של בן זוגי. לפני שנתיים בני עזבו לדירות שכורות. הם בני 27 ו28. והבן של בן זוגי בן 31 לא עובד ועדיין גר איתנו. אני גרה בדירת יוקרה עם בריכה וכל שבוע הבן מביא לפחות 2 חברים שנשארים לישון כשלושה ימים. הוא נוהג בבית כביתו ויש לו גיבוי מלא מאביו. ( הדירה נקנתה לפני 8 שנים והיא על שם בן זוגי). דיברתי פעמים רבות על כך שזה מפריע לי מאוד שאין לי פרטיות ושבגיל 55 זכותי להרגיש בזוגיות נעימה ופרטיות. יש לי מריבות רבות שהגיעו למצב שאני פשוט רוצה להיפרד. יש לציין שהזוגיות שלנו היתה טובה מאוד. והיום אני מרגישה שכל המריבות שהן רבות וסביב נושא זה. מפוררות את הזוגיות. אני פיזית בבית אך נפשית מרגישה שאני כבר לא. לא טוב לי ואני מאוד סובלת. בן זוגי לא מוכן להגיד לבן שלו כלום בטענה שהוא לא רוצה לאבד אותו. אגב עד לפני שנתיים היחסים עם בנו היו טובים מאוד. וכבר שנתיים שהם בלתי נסבלים.
תודה רבה על העיצה.

דפנה יקרה,
לא קל לאדם לשים גבולות לבנו. את בודאי מבינה את זה. אבל גם לך לא קל. האם יש מקום לפשרות בין הצורך של בן זוגך והצורך של בנו, לבין הצורך שלך? האם דיברתם על פשרות?יתכן גם שעשיתם זאת, אבל בדרכים שאינן נכונות שהגבירו כעסים, ועכשיו קשה לכם להתגבר על המשקעים. וכשיש משקעים, תחושת הפרטיות נפגעת עוד יותר, כי כל פגיעה קטנה מועצמת עוד יותר על ידי הכעסים. יתכן מאד שתצטרכו ללכת ליעוץ זוגי. אולי לא כדי לפתור את הבעיה המעשית, כמו לפתור את הבעיה הרגשית והתקשורתית. הבעיה המעשית יכולה להיפתר בקלות רבה יותר על הדרך, כשיותר קל זה עם זה.