בגידות ויחסים: שליטה, חופש ומשבר

שלום
אני ובעלי נשואים 4 שנים יחד כרגע מצפים לילד ראשון ,ומנהלים עסק ביחדבעלי יודע בוודאות שלא מקובל עליי שהיה בקשר אם אף בחורה ,בישבילי נישואין זה קודש!ליפני כחודשיים תפסתי את בעלי מנהל קשרים בצטים ,וגם בקשר טלפוני אם בחורות שאני מכירה מהעסק(מתחת לאף שלי), וגם בחורות שאני לא מכירה ,אני רואה את זה כבגידה למרות שאינני יודעת אם היה לו מגע פיזי אם אחרות ,גם לא אתפלא אם כןפוצצתי את הדברים ולא דיברנו שבוע לא בעסק ולא בבית עד שנרגענו ודיברנו כמו בוגרים הוא אמר שיפסיק אם זה ,ואני הפטחתי לא דברים שהפריעו לו!לא עברו 24 שעות ותפסתי אותו שוב מתכתב בצט אם בחורות וקובע איתן לדייטים!!!הוצאתי אותו מהבית ,אחרי חודש שאלתי אותו מה הוא מתכוון שנעשה עכשיו ?הוא אמר שהוא לא יודע הוא צריך לחשוב על זה....אז אמרתי לא שאני נותנת לא חודש לחשוב על זה ,או שאנחנו חוזרים והולכים לטיפול זוגי ומנסים להשתנות אחד בשביל השניאו שאנחנו מתגרשים וגומרים אם הסיפור כי הוא לא יכול להשאיר אותי תלויה באוירלאחר כחודש דרשתי לדעת מה החליט בעלי אז ככה: הוא אמר שהוא חשב על זה לעומק והחליט שאנחנו לא מסתדרים,והוא חושב שטיפול זוגי לא יעזור כי אנשים לא משתנים ,והוא לא רוצה לחזור בגלל שלא מוכן לוותר על בילויים אם חברים פעם בשבוע כמו שהיה נוהג במיסגרת הנישואין,ורוצה שנמשיך להיות יחד בעסק כי אנחנו צוות טוב ביחד!אני ממש הייתי בשוק בהתשובה שלו חשבתי שהוא ירצה לעשות הכל שנחזור ,אחרי הכל הוא זה שצריך להתנצל ולרצות לחזור ומיסתבר שטוב לו החופש ,ובגדול ליפני שכל הבלגן התחיל היה לנו ממש טוב ביחד הרבה כבוד הדדי היסתדרנו ממש טוב עסק מצליח ,קנינו בית חדש ,כל זוג יכל לקנות בנו,גם נתתי לו את החופש שלו הוא יצא פעם בשבוע אם חברים לבלות אפילו לא הייתי שאולת אותו אם מי אתה הולך ולאן?(כלכך סמכתי עלוו) ,ובזמן האחרון הוא רצה טיול לתאילנד אם חברים גם את זה הסכמתי לאחר ששכנעה אותי אני לא מבינה למה הוא אומר שאנחנו לא מיסתדרים,למה הוא מפיל את האשמה עליי כאילו שאני לא הייתי בסדר ,גם עכשיו אני בהריון אך הוא יכל לעשות לי דבר כזה אני לא מבינה?אוליי אני עוורת אוליי אני כבר לא רואה דברים בפרופוציות ,מה לא בסדר ???אני רוצה בבקשה את דעתך המקצועית?לשחרר או להילחם עוד?

לימור יקרה,
מה שקרה הוא שבכעסך, הימרת על כל הקופה ונתת לו אולטימטום. יותר מזה, נתת לו גם הרבה זמן לחשוב על אפשרויות אחרות, ולבנות לעצמו תרחישים של מה שיקרה אם לא תהיו ביחד, ואפילו הזדמנות לבדוק איך הוא מסתדר עם זה. התוצאה היא שההימור שלך נכשל.ברור לי שההתנהגות שלך והתחושות שלך בעניין הזה מוקצנות, וברור לי שאת מגיבה חריף מדי ומהר מדי. לכן הימרת כפי שהימרת. זה לא מקל על הצד השני. לא ברור לי אם דווקא ההתנהגות שלך דחפה אותו לחפש קשרים אחרים. ייתכן שדווקא הלחץ שלך, והפחדים שלך הפכו בעיניו את האפשרות הזו ללגיטימית, דווקא משום שזה היה כל כך הרבה אצלכם על סדר היום. "ואם את כל כך פוחדת מזה, אז כנראה שאני יכול." אבל יכול גם להיות שהוא גם כך פלרטטן כרוני, בלי שום קשר אליך. ואולי אין ביניכם מספיק אינטימיות מינית, ואולי ההריון מפריע לך, לו או לשניכם. יותר קשה רגשית לבגוד כאשר היחסים חמים, מאשר כאשר יש מריבות ומתח בבית.עכשיו, אין ספק שאת במצב קשה. את משדרת לו בברור שאת רוצה אותו בבית (ולמען האמת, אפילו לא חשבת על אפשרות אחרת גם כשזרקת אותו מהבית), והוא למד מזה שאת מוכנה לקבל אותו כמעט בכל תנאי, אז הוא עובד איתך על התנאים. עכשיו את בבעיה, כי את צריכה להחליט מה חשוב לך יותר. ברור לי שאת רוצה להיות איתו. ברור לי גם שאת רוצה לחסום כל אפשרות שיהיה אי פעם עם מישהי אחרת, ולכן את צריכה שלא ייצא עם חברים. כלומר, לסגור אותו באופן שלא תהיה לו אפילו הזדמנות לעשות זאת, מבלי שאת יודעת מה קורה. כנראה ששני הדברים האלה ביחד, לא יקרו. אבל מה שאת כן יכולה לעשות, זה ליצור איזון בין השניים. כלומר, להסכים ליציאה בשבוע שלו עם חברים, אבל בתנאי שכן תלכו ליעוץ זוגי, במקביל. כי אני מתרשם ממך שהוא לא אומר לך שהוא לא רוצה לחזור, אלא באמת עובד איתך על התנאים. ביעוץ, תוכלו להמשיך ולדבר על זה, כשהדברים בכל זאת נמצאים במסגרת של איך מסתדרים, ואיך מגיעים לפשרות שתוכלו להשלים איתן, וגם איך משלימים עם דברים שאיננו רוצים להשלים איתם, ובכל זאת מרגישים בנוח... זה עניין של זמן, אבל עושה רושם שזו הדרך היחידה אולי שבה תוכלו ללמוד לחיות ביחד.

אז מה שהבנתי ממך שאתה אומר לעלות שוב את הדברים על הפרק למרות שהוא כבר החליט שהוא לא רוצה לחזור לבית?לי זה נראה כבר כוחני מידי,כי לפי דעתי זה צריך לבוא מימנו ולא מימני !וחוץ מזה אך אני יוזמת את השיחה הזאת שוב פעם?

לימור יקרה,
לא אמרתי שאתצריכהלהעלות את הדברים על הפרק. אמרתי שאני מקבל את הרושם שאת רוצה יותר ממנו שהוא יחזור. אולי זה לא נעים לך, ואולי זה הפתיע אותך, אבל כנראה שזה המצב. ולכן את צריכה להחליט. ממנו זה לא יבוא, גם אם הוא רוצה לחזור (בתנאים שלו, כאמור). ולכן זה שאת חושבת שכךצריךלהיות זה בכלל לא רלוונטי. כי הרי לא יכול להיות לך אינטרס לחכות למשהו שלא יקרה. נכון? (תחשבי על זה קצת)האינטרס האמיתי שלך הוא ליצור דינמיקה שתוביל להבנות הדדיות. גם אם ההתחלה תהיה שלך, וגם אם זה ייראה לך כירידה בהתחלה, הרי אם תהיו במסלול נכון, תהיה עלייה משם והלאה.אני מניח שאתם תמשיכו לדבר. אחרי הכל את עומדת בקרוב ללדת את ילדו. את יכולה להעלות את הצעת הפשרה של ערב בחוץ תמורת יעוץ זוגי. את יכולה גם לדבר עם בני משפחתו, הוריו אולי, או חבר משותף, ולהעביר מסר דרכם שיש על מה לדבר. נסי להיות יצירתית יותר. תפסיקי לחשוב מהרגע להרגע, והתחילי לתכנן שלושה צעדים קדימה. הגדירי את המטרה, וחפשי את הדרך להגיע אליה.