בגידה של הבעל: התמודדות והמלצות

שלום רב
בעלי בגד בי עם החברה הכי טובה שלי במשך 3 חודשים , והיא המשיכה לבוא לפהוהוא המשיך במתכונת הרגילה, אומר ואדוודה שהוא חיפש ריגושים שלא הענקדתי לו במש כל השנים - נשואים 33 שנהלא מצליחה להשתחח מתחושת הרמאות שרימו אותילמרות שכעת אנו נוסקים למעלה בזוגיות במין, כאילו איפה היתי עד עכשיומרגישה שאני נמצאת בתחרות גם במהל האקט המיני, אוהבת ודואגת לו כמו תמידאך המחשבות איך ולמה לא יוצאות לי מהראש, וגם בהטחות שאני מטיחה בו מידי פעםאיך אצליח לשמור על שפיות ?תודה

הנבגדת יקרה,
זו שאלה דומה לזו ששאלה אותי דינה, 6 שאלות למטה. אנא קראי את תשובתי אליה.קשה לשמור על שפיות, משום שאת קרועה בין רגשי אשם לכעס, ובין אלה לחוסר ביטחון באשר לעתיד. במקרים של בגידה, אני ממליץ מאד ללכת לייעוץ זוגי. סערת הרגשות גדולה, היכולת לשמור על הקשר ולהגיע מחדש לשיווי משקל אינם פשוטים, ועזרה מקצועית שתלמד אתכם לאזן מחדש את הרגשות, להכיר בהם גם זה אצל זה, לקיחת האחריות, וחיפש הדרך להבנת הצרכים כך שגם הרגשות הקשים ימצאו להם ביטוי שפוי בדרך לאיזו שהיא שלווה וביטחון, הם חשובים מאד.ראי בבקשה גםמאמר שלי על יצירתיות בזוגיות, העוסק גם בזה.

תודה ,אך לא מצליחה להתגבר על המחשבות זה כמו פצע שכמה משחות אשים זה לא יתרפאכל הזמן זה בראש, הרמאות האין סופית של בעלי ושלה , תאווה היצרים שלה שהעבירה אותה על דעתה , ורימו אותי ושיקרו לי, ואני המשכתי להיות אותה נאיבית ותמימהההתפרצויות הכעס שלי בנושא זה אנני יודעת שזה גורם לי למועקה ואי זוגיות שהחלטתי להמשיךתודה על הכל

נבגדת יקרה,
העניין הוא שאצלך הבגידה היא כפולה, הן של בעלך, והן של החברה הטובה שלך. זה מקשה עוד יותר. איכשהו, בגידה של הבעל צפויה, באיזה שהוא אופן. לפחות כך מקובל למרות שמנסים להדחיק זאת. אבל של החברה הכי טובה? - זה קשה עוד יותר. החמצתי את הנקודה הזו בתשובתי הראשונה, וצר לי על כך.ראי, כמעט בכל מקרה של בגידה אני ממליץ על ייעוץ זוגי. המקרים החריגים הם אותם מקרים שבהם הנבגדים הם בעלי יכולת הכלה גבוהה מאד ויוצאת דופן, ומוכנים או לקבל את העובדה שזה קורה, או כאלה שיכולים להבין את בני זוגם, לשלוט בכעס, ולהאמין שאפשר ביחד איתם לתקן את מה שטעון תיקון, ולנצל את מה שקרה כדי להגיע לעתיד משותף טוב יותר. או שילוב כלשהו בין שתי היכולות האלה. אלא שרק חלק קטן של האנשים, גברים כנשים, מסוגל לזה. האפשרות האחרת היא עוד פחות טובה מבחינת הזוגיות, גם אם היא קלה יותר באופן אישי, והיא ההבנה שהדרכים נפרדות, ושאיש הישר בעיניו יעשה, ולהוריד משם והלאה מידה רבה של מחוייבות. זה אומר שהזוגיות תמשיך להתקיים בגלל החלטה רציונאלית הקשורה לתועלתנות חומרית או חברתית, בדרך כלל, על חשבון החלק הרגשי של הזוגיות. אין לי יכולת או זכות לשפוט זוג המחליט ללכת בדרך השניה, וכל עוד שניהם באמת מאמינים בכך ורוצים בכך, והמצב אינו כזה שצד אחד נגרר לזה כנגד רצונו, זו בחירה של הזוג, וזכותם המלאה להתנהל כך.אבל האפשרות הראשונה, כאשר בני הזוג רוצים להשאר ביחד, ורוצים להישאר מאוהבים גם אם מבינים שיש בעיה ממשית ביכולת לממש את האהבה הזו, ומבינים שהכעסים ותחושת הבגידה, ולפעמים חוסר הערך שהם חווים, עומדים בדרכם להיות שמחים בזוגיות, מחייבת ייעוץ זוגי. וזה המצב שאת מתארת אצלכם. הקושי הרגשי שלך כל כך אינטנסיבי, וכך תחושת הכעס, ולהערכתי גם ההשפלה שחווית, שאתם זקוקים להחלמה בעזרת סיוע מקצועי. רצוי של שניכם ביחד, כאשר חלק מהפגישות צריכות להיות שלך בנפרד עם המטפל. ואם לא, אז פגישות שלך בלבד בטיפול פרטני, כי יש לך הרבה מה לעבד כדי להיות מסוגלת להניח לכעסים ולבנות את הזוגיות שלך מחדש. אצלך בפנים, כלומר. כפי שכתבתי, רצוי כייעוץ זוגי, ואם לא, כייעוץ פרטני.

אבקש להודות לך, הפגיעה כה קשה והנפש מתייסרת אך אני מקווה בכל ליבי .להמשך זוגיות טובה