בגידה: מה עושים?

שלום
לד"ר,בלי יותר מדי רקע (כי כתבתי פה בעבר ועושה לי רע מאוד להיזכר), אני רוצה לשאול האם בגידה יכולה להיות חד פעמית.. או שמא בגידה חד פעמית היא נדירה ולרוב חוזרת על עצמה? הרי בסופו של דבר זה כמו ש"נפרצו הגבולות" והפעמים הבאות יהיו קלות יותר, במיוחד אם "היא כבר סלחה לי על אחת".כמו כן, האם יש בגידה חמורה יותר מאחרת (למשל- האם בגידה ארוכה עם מאהבת קבועה קשה יותר מסקס חד פעמי אחרי ליל שכרות?)תודה.

האם ניתן לשלוח לך מייל עם הסיפור המלא? כדי שאחרים לא יקראו.. מכרים שלי קוראים פה בפורום לעיתים ואני לא רוצה שידעו פרטים על מערכת היחסים שלי.. לפי אופי הסיפור אני מאמינה שהם יוכלו לקשר ולהבין שזו אני.זה יהיה חד פעמי ואין בכוונתי להטריד.אודה לך אם תשקול להסכים.תודה.

נבגדת יקרה,
יש מקרים של בגידות חד פעמיות. אבל נכון גם שכל פריצה של מסגרת ערכית של יחסים מקלה על פריצה שניה שלה. כך גם באלימות בתוך הזוגיות – אחרי הפעם הראשונה, שעברה איכשהו בשלום, קל יותר לעלות מדרגה. אבל התהליך הזה לא מחוייב, אם תפסתם אותו בזמן, והבהרתם עמדות כמו שצריך.אלא שכפי שאני רואה את מצבך, אני לא בטוח שתשובות כלליות יספקו אותך. את חוששת, את מאד חוששת, שדברים יחזרו, ואת מאד מאד פגועה. גם אם אכתוב לך שאני בטוח לגמרי שזה לא יחזור על עצמו, זה לא באמת ירגיע אותך. לא לאורך זמן. מה שאתם זקוקים באמת הוא ליעוץ זוגי. שכן אחרת אתם בתהליך של פרוק כואב של הזוגיות שלכם, גם אם הוא ללא רצון מצד שניכם. קשה לשאת את הפגיעה ואת חוסר האמון לאורך זמן. עבודה עם יועץ זוגי טוב תוכל לסייע לכם להבין יותר זה את זו, להתמודד עם הכאב ועם הפגיעה, לעזור לך להבין את מצב אי הודאות שנקלעת אליו ביחס לזוגיות, לפער שבין התפיסה שלך את עצמך ואת ערך הזוגיות, לבין העובדה שאת שוקלת להישאר ביחד, וכדי לשפר את האמון שבלעדיו אין לזוגיות שלכם סיכוי. ואמון, זה משהו ששניכם צריכים לעבוד עליו. גם את.ולגבי שאלה נרחבת במייל – מקוצר זמן איני פנוי לתשובות באופן פרטי, אלא בהסדר של פגישות מסודרות. העבודה שאני עושה כאן בהתנדבות בפורום היא נרחבת מספיק, ולצערי לא אוכל לעשות יותר מזה.

תודה רבה על תשובתך ועל ההתנדבות המבורכת הזו.הייתי רוצה שתאמר לי את דעתך על הדברים הבאים-אותה בגידה חד פעמית התרחשה לפני כחצי שעה לאחר מסיבה שבה בן זוגי לשעבר וחברים רווקים שלו שתו.אנחנו בני זוג ראשונים אחד של השני ובשלב מסויים של הקשר שלנו הציק לו שכל החברים שלו כן היו עם מספר נשים והוא היה רק איתי, אז ניסינו כמה פעמים להיפרד כדי שיהיה עם אחרות אבל זה לא עבד ותמיד חזרנו. זה פגע בי נורא, כמו שהבחנת, אבל ניסיתי לקחת את זה כ"הוא התנסה ועכשיו הוא יבין שאין מישהי שטובה לו יותר ממני" אבל למרות הגישה הזו, לא היה יום שהייתי איתו לאחר מכן, שבו לא הרגשתי כעס עז וכאב שאפילו הפך לפיסי ומאוד ממשי.בכל התקופה הזו אנחנו מדברים, מעולם לא היה נתק של יותר משבועיים והוא בוכה ומתחרט, מבקש סליחה ומאוד רוצה לשכוח את זה (קשה לו, כך הוא אומר, כשאני מדברת על זה כל הזמן והוא בעצמו גם מאוכזב מעצמו ורוצה לשכוח).. אבל אני לא מסוגלת לשחרר את זה ולשכוח כי אני בעיקר מדמיינת את הסיטואציה שלו איתה, תוהה אם הייתה רק אחת ולא יותר ובעיקר חושבת על מה שחברים שלו חושבים עליי, איך שהם בטח עודדו אותו לזה וזלזלו בי (אולי זה מה שמפריע באמת).הייתי רוצה לקבל עיצה מאיש מקצוע אובייקטיבי כי אני באמת לא יודעת מה להחליט ומה לעשות. מצד אחד אני רוצה לחזור אליו (בעיקר עכשיו כשאני רוצה חופשה ואין לי פרטנרים) ומתעצבנת על מי שאומר לי להניח לו ללכת ושיבוא אחר (אני כאילו מחפשת את מי שיגיד לי "תחזרי אליו, אפשר לשכוח").. זה מתווסף לתקופה שבה אני עוברת הליך כירורגי כלשהו שבמהלכו לא אהיה במצב של להכיר אחרים וחשבתי לחזור אליו לתקופה עד ההחלמה.. (נוראי לחשוב כך) אני באמת על סף הטירוף כבר. לפני יומיים היה לי מבחן במכללה ובמהלך המבחן מצאתי את עצמי נודדת במחשבות אל הבגידה הזו, אל שיחות שלנו.. זה הפך להיות מאוס שכבר כואבת לי הבטן פיסית כשאני חושבת על זה. אנחנו בשנות ה20 המוקדמות לחיינו.תודה רבה על כל התייחסות וסליחה על האורך.תבורך על הכל!

נבגדת יקרה,
אני מבין שאת מתלבטת אם לחזור ולהיות ביחד או לא. פרט לעובדה זו, כל מה שכתבתי בפיסקה השניה במכתבי הקודם, עדיין תקף. זה לא משהו שאני יכול לומר לך ולהרגיע אותך. את ההחלטה ממילא תצטרכי לעשות לבד, ואני לא חושב שמה שאגיד לך כאן, על סטטיסטיקה של מקרים כאלה, ישנה לך משהו.העלית משהו נוסף, שהוא סיבות מדוע קשה לך עכשיו ליצור קשר אחר. תמיד יש סיבות כאלה, שמשאירות אדם, גבר או אשה, בקשר שהוא קשה לו. כל אחד עם הסיבות או אם התרוצים שלו לפחדים להתחלות חדשות. בודאי שזה שיקול, אבל פעמים רבות השיקול מוטעה כי לעיתים קרובות אנחנו מדרגים נמוך מאד, ובאופן שגוי, את הסיכוי למצוא קשר אחר טוב יותר. מכל בחינה אחרת, עדיין ימשיך להיות לך קשה להיות איתו. ולכן, האם תרצי ללכת לטיפול בנפרד, כדי לקבל את הבטחון בהחלטות שלך, כך או כך, או ביחד, כדי לחדש את האמון? – לא יודע. זו החלטה שלך. אבל כפי שאמרתי – תשובה קצרה שלי לא תועיל לך. את זקוקה לעבודה לאורך זמן, או להחליט שאת לוקחת את הדברים בקלות רבה יותר, כך או כך, אם את מסוגלת, ולהיות מוכנה לעשות טעויות וללמוד מהן, ולא לפחד מהזמן החולף. אם תצליחי, זה יהיה כנראה הדבר הנכון ביותר עבורך.