בגידה וצורך באמון: מה עושים?

בעלי בגד.כשתפסתי אותו הודה התחרט והפסיק את הקשר, לפי דבריו. החלטנו על כללים מסוימים שיעזרו לנו לבנות אמון אך מידי פעם הוא אינו עומד בכללים.וזה מקשה עלי להאמין למילותיו.הוא מצדו נפגע מזה שאני לא מאמינה.

מה יקרה,
בגידה של אחד מבני הזוג מקשה על הצד השני לא רק משום שהיא כואבת. היא אולי מקשה עוד יותר, כי הצד הנבגד צריך לעבור תהליכים רגשיים שאינם פשוטים כלל, על-מנת להחיות את הזוגיות, וקשה לו או לה להבין מדוע הצד השני חוטא, והוא זה שצריך לעבוד על עצמו. ואם הוא לא סולח, לפעמים האשמה על פרוק הזוגיות נופלת עליו. לפחות זה מה שהצד הבוגד נוטה לעשות, כדי להתנער מאחריות, וכדי לשכנע את הצד הנבגד. לכן הוא נפגע מזה שאת לא מאמינה, כי נוח לו להפגע מכך. כך הוא זורק את הבוץ הזה עלייך, והוא יוצא נקי יחסית.קבעתם כללים לא כדי שתוכלי לתת בו אמון. קבעתם כללים כדי שהוא יהיה מוגבל, ושלא יוכל לבגוד בך שוב. הכללים הללו אינם מאפשרים לך להאמין בו יותר, כי ברגע שהוא שקוף הוא ממילא לא יכול לבגוד, ואת תמשיכי לחשוש שברגע שתסירי את האיסורים הללו, הוא יחזור לבגוד בך, וזה לא משנה אם זה יהיה בעוד שבוע או בעוד שלוש שנים. לכן, יש לבנות בהדרגה את האמון בדרכים אחרות. מה שקרה לכם הוא שהתהליך של נתינת האמון לא נבנה, ובן זוגך מנסה להשיג חופש ולהשתחרר מהכבלים שהיטלת עליו, ונאבק בך על-ידי מרידות קטנות בכל חזיתות הכבלים הללו. הוא בוחן בכך את הגבולות שלך, ואת כושר העמידה. את מנסה לבחון את הרצינות שלו, וכנראה שהוא לא מספיק רציני, על פי הקרטוריונים שלך, אם התחייב לדברים שהוא לא רוצה לעמוד בהם. כאן המכשלה. חלק מתהליך של יעוץ זוגי, במקרים כאלה, הוא לבדוק מהם גבולות היכולת והאמון של שניכם, וגם את גבולת החופש שאפשר לעמוד בהם. וזאת, כאשר ברור שגבולות השקיפות שהוא מסכים להם, נותנים לך מידע על הנכונות שלו ללכת לקראתך, ועל הנכונות שלו לרצות אותך.