בגידה ופרידה: מה לעשות?

ד"ר שלום הבעיה שלי היא כזו אני ואשתי נשואים טריים לאחר חמש שנות חברות החלטנו להתחתן מתוך הידיעה והשלמות שאין אחר וההתאמה אופטימלית לאחר שחזרנו מירח הדבש מדרום אמריקה אשתי נכנסה לדכאון (בעקבות פיטורין שלה והחלל שנוצר בזמן החופשי שלה אותו לא יכולתי למלא היות ואני עסוק בשלי ועוד התחיל אף לפני כן)בה איבדה את היכולת להרגישניסיתי לעזור ככל שיוכלתי ולבסוף העליתי שזו עבודה לבעל מקצוע לאחר כמה פגישות עם פסיכולוג יום בהיר אחד היא באה ואמרה לי שנגמר לה ממני שאין היא אוהבת אותי יותרנפרדנו ולאחר כמה ימים היא חידשה את הקשר ואמרה שזה לא נכון היא אוהבת אך המשבר לוקח אותה למקומות אפלים בו כל מאמץ מצידה קשה וחשבה שכך תזכה בפינה השקטה שאותה היא צריכה.חזרתי אליה בהבטחה שאני שם לצידה וכך עשיתי אלא שהמקום שממנו חזרתי לא היה שלם התחלתי לראות את הרע ולא א הטוב וההרגשה של אובדן היציבות פגעו בי לאחר תקופה קצרה נמאס לי להרגיש כך הלכתי בלילה קניתי ורד והצהרתי שזהו מתחילים מחדש ממקום טוב אשתי קראה את המכתב בבוקר והחזירה לי במכתב שמילא אותי אושר בערב כשנפגשנו היא התחייבה להתחיל מחדש גם כן ואת ההבנה שלה שאני האחד ואז הפילה את הפצצה היא סיפרה לי שכחודש לאחר שחזרנו סמוך לזמן הפיטורין שהייתה עוד אז במצב נפשי רעוע התפתחה משיכה בינה לבין עובד אחר בחברה שגם הוא נשוי ולמרות שהם כביכול ניסו לעצור הם מצאו עצמם מתנשקיםובזה לטענתה זה נגמר.אני לא יודע מה לעשות הכאב והעלבון שספגתי שברו אותי כל הנתינה שהיתה לי אליה נסגרה וחלום האידיליה התפצץ כבועת סבון בפני.עמדתי על כך שתעזוב את הביתהיא כל הזמן מבקשת צ'אנס ומעבירה לי בכל דרך שאני האחד ואין אחר וכל המצב נגרם עקב אי סגירת מעגלים שלה והדכאון אך אני מפחד לסמוך ומפחד לבטוח ומרגיש שאני מאבד אותה לתמיד ועצם המחשבה מחרידה אותי ומצד שני אני מבין שהיא לא מסוגלת לתת לי יציבות שאני זקוק לו אנושות שכן אין לנו עוד ילדים ומה יקרה שמשברים אחרים יבואו(ומנסיוני האישי הם יבואו) אני קורא על בגידות ומדבר עם אנשים ולא יודע להחליטהיום הייתי ברבנות מתוך כאב ועלבון ולא יכולתי לסבול את השהייה שלי שם אבל פתחתי תיק.אני לא מצליח לצאת מהסחרור הזה ומפחד שההחלטה שלי לא באה מחוסן אלא מפחדמה עושים?

אוהד יקר,
סיפר לי פעם מטופל שבגד בחברה שלו, שלאחר ההלם אמרה לו חברתו: "בגלל כמה זיונים, אני לא מוכנה להפסיד אותך."כרגע אתה מאבד אותה בגלל המגבלות שלך, ולא בגלל מה שהיא עשתה.היית יכול להתעודד דווקא מהעובדה שהנה, כשאתה ניסית להתחיל דף חדש, היא עשתה גם כן את אותו הדבר דרך פתיחה של דבר שהיה לה כעול, וסיפרה לך את זה כדי שגם היא תוכל לפתוח דף חדש. כך שבמקום לראות את הצד החיובי שבסיפור שלה, בחרת להינעל על החלק הפוגע, להינעל על הכאב שלך, להינעל מפניה, ולהינעל בתוך החרדות שלך.במקום תיק ברבנות, אני מציע שתגיעו ליעוץ נישואים כדי ללמוד להתגבר על זה ביחד.