בגידה וחוסר אמון: מה עושים?

ביום שישי הייתי אצל רופאת נשים לאחר תסמינים לא נעימים והתבשרתי שנדבקתי במחלת מין. אני נמצאת בפרק ב', גרים יחד ויש לנו ילד משותף.בהסבר שניתן לי, אפשר להידבק במחלה רק בקיום יחסי מין.התעמתתי עם בן זוגי על כך. הוא מכחיש בגידה ואף מנסה לתת לי הסברים הזויים לדרך שנדבקתי (ואין דרך אחרת), ואף ניסה להטיח בי שאולי זו אני בכלל שבגדתי.אני מאוד עצובה, בוכה, אין לי חשק לעשות כלום ורק בא לי לברוח, פגועה מאוד מכך שלא רק בגד אלא ממשיך לשקר, להסתיר ולהטיל את האשמה עלי.איני יכולה לקום וללכת מסיבות כלכליות (יש לי ילדים נוספים שגרים עימנו).אנחנו מדברים רק על מה שנחוץ. כל אחד בפינתו ואין גואל.כרגע מסתמן מבחינתי שאני אאלץ להישאר איתו. כמובן שאיני רוצה שום קשר אינטימי ורגשי איתו.איך מתמודדים עם גילוי כזה? איך בכל זאת מצליחים לחיות באותו הבית למרות כל מה שקרה?

טל יקרה,
אני מציע שתבדקי את הנושא הזה לעומק. לא מעט מחלות מין נשארות במצב רדום כזה או אחר, ומתפרצות או מדביקות רק לאחר מכן. אני לא הכתובת הנכונה כדי לבדוק את אמיתות הבגידה. אבל מצד שני - יש ביניכם כרגע תהום וחוסר אמון, שחלקו מתבסס על עובדות שאולי לא ברורות עד סופן, שכדי לגשר עליו רצוי ללכת ליעוץ זוגי. אני בטוח שיותר קל לטפל במה שקרה ביניכם, בין אם היתה ובין אם לא היתה בגידה, כאשר העובדות ידועות. כל עוד אינן ידועות, זה יותר קשה, אבל אולי יהיה הכרחי. ואולי בעיקר זה יהיה קל יותר אם תגידי לעצמך שאת מוכנה לטיפול בזוגיות שלכם גם לו היה מודה שבגד בך. במצב של אי בהירות, שם אולי אפשר יהיה להתחיל בתהליך, ואולי גם בברור העובדות.