בגידה וזוגיות: מה לעשות?

שלום רב
אני בת 29 ובן זוגי 38 לשנינו לא היו מערכות יחסים רציניות לפני כן. אנחנו כבר שנתיים וחצי ביחד גרים יחד שנתיים.
טוב לי איתו, הוא פתח את החיים שלי לעולם של אנשים חדשים, מקומות חדשים, הוא מצחיק אותי כל הזמן אני חווה הרבה דברים איתו וזה מה שתמיד רציתי מגבר. בנוסף אנחנו מסתדרים מצויין ביחד, בקושי רבים, מאוד מתאימים.
אבל הנה הבעיה..
עוד כשהכרתי אותו לא הייתי מאוהבת בו וגם לא נמשכתי אליו מינית, גם הכימיה המינית שלנו גרועה ביותר. עוד החזקתי מעמד טוב מבלי לקיים כמעט יחסים, אבל לאחרונה היו לי הרבה חלומות על סקס.
חזר לחיי בחור שיצאתי איתו פעם ואנחנו מתכתבים באופן מיני רב ואפשר להגיד מאוהבים ומתים להפגש כדי לבצע את זממנו אחד בשניה.
הפעם אני לא יכולה לעצור את עצמי, נמאס לי לפנטז על גברים אחרים ואני מצטערת שלא יצא לי להיות עם מישהו חתיך, לפעמים אני חושבת אם פעלתי נכון כשהתחייבתי אליו ועברתי לגור איתו. מצד אחד כל כך טוב לי שאני יודעת שזה נדיר כל כך למצוא בחוץ, מצד שני רוצה את הבחור הזה כל כך.
אני רוצה ילדים לאחרונה, ומתלבטת אם לעשות אחד במצב הנוכחי זה חכם. בבקשה תנו לי עצות לגבי המצב שלי. תודה.

לינוי יקרה,
גם לבצע את זממך וגם להישאר עם בן זוגך, זה לא חכם. זה לקיים סיפוקיים מידיים, עם סיכונים גדולים מדי, שחלקם ינבעו אולי לא מגילוי הבגידה (אם תהיי זהירה מספיק), אלא מהגדלת הריחוק. קראי בבקשהמאמר בדף המאמרים שלי, תחת הכותרת "בגידות", שכתבתי ל-Ynetונקראהבגידות ההרסניות ביותר הן אלו שלא מתגלות. אם את עדיין חושבת ברצינות על הקמת משפחה איתו, בדקי קודם אם אפשר לטפל בבעיה המינית שלכם, ולכו לייעוץ מיני. ואם לא, חבל על הזמן של שניכם. בצעי את זממך בבחור ההוא אם תרצי, אבל הקדימי לחפש לך בן זוג, כפי שאת רוצה. זה בסדר להתאבל ולהתארגן מחד רגשית כמה חודשים לפני, אבל אל תישאבי רגשית לקשר שלא תרצי בו להקמת משפחה. זה לא יהיה הזמן הנכון.

תודה רבה אורן, על תשובה עניינית ולא שיפוטית.