ייעוץ זוגי: איך לבנות מחדש אמון

שלום רב.
אני ואשתי נשואים 4 שנים. יש לנו 2 ילדים מאוד קטנים (שנתיים בן - וחצי שנה בת).מאז שהבת נולדה הזוגיות שלנו נכנסה למשבר מאוד רציני עקב כמה סיבות שאציין כאן,1. ב-3 שנים לאחר הנישואים חיי המין הדרדרו לשפל חסל תקדים ובקושי שכבנו. אפילו את הילד השני עשינו בסוג של צורה מלאכותית ולא יחסי מין רגילים. אשתי היתה מלוננת בפניי בגלל הבעיה הזאת במהלך הזמן הזה אבל כנראה שהייתי אטום לצרכיי, התמכרתי לפורנו ולמרות שאשתי אדם פתוח דיי התביישתי לחלוק איתה את הסטיות שלי.בנוסף אשתי מצפה שגם אחרי שאנחנו נשכב אחרי זמן ממושך שלא נגענו אחד בשני הסקס יהיה ספונטני, הכל יעבוד ויזרום כרגיל. למרות מאמציי להסביר לה שצריך להתחיל בעידנות ולפעמים לא תהיה ספונטיות ואף הדברים לא יעבדו וצריך להמשיך לנסות היא מתעקשת.לאחרונה אשתי אף התחילה להאשים אותי בהתמכרות שלי. ובכך שהתעלמתי מהיחסים שלנו במשך 4 שנים ופתאום עכשיו כשהיא איימה אליי בגירושים אני התחלתי להזיז את עצמי ולפעול למען לסדר את הדברים.2. אני לא אדם קל, ולפעמים יוצאים לי הערות פוגעות לגבי גופה של אשתי וזה פוגע בה מאוד. אני באמת חושב שהיום היא נראית מעולה וסקסית. אני מנסה לתקן את זה ולתת לה מחמאות אבל נראה לי שזה מאוחר מדיי.3. עניין כלכלי. אני עצמאי וכרגע אני מחפש לקוחות חדשים אחרי שלקוח גדול ברח לי. נוסיף לזה שאנחנו בקרוב אמורים לעבור לבית חדש שאותו עזרו לנו לקנות אמא שלי ודוד שלה (אמא שלה לא רצתה לעזור אם הכסף ועד לא מזמן היה סיכסוך רציני שפחות קשור אליי בינה לבין אמא שלה שרק לאחרונה הם השלימו). - חשוב לציין שבמהלך הסיכסוך היו לנו פחות ריבים למרות שמצב יחסי המין עדיין היה על הפנים (אני לא מאשים את אמא שלה בזה - זו פשוט עובדה).לפני כשנתיים גילו אצל אמא שלי סרטן ומאז היא בסשיינים של טיפולים. לפני כמה ימים אמא שלי ביקשה ממני שאני אגיע ודיברה איתי ירושתה שהיא מתכוונת להוריש לי ולנו. היא אמא לי שהדירה שלה היא מעוניינת שאני לא אמכור וישאיר אותה לעצמי למקרה שחלילה וחס נתגרש. (לא סיפרתי עד אז לאמא שלי שהמצב יחסים שלנו הוא לא טוב - למרות שהיה ניתן להניח כך מההכרות והמפגשים המשותפים). כאשר חזרתי הביתה אשתי שאלה אותי על מה דיברנו ולא הסתרתי ממנה כלום סיפרתי לה את כל האמת. היא מאוד התעצבנה וכעסה עליי. כל העניינים כולל עניני הסקס עלו שוב (היא אמרה לי שהיא לא מעוניינת לשכב איתי בקרוב - וכי מרגישה שכל הנסיונות שלי הם סוג של פטתיים ואני אונס את עצמי לשכב איתה כאשר אני לא רוצה).לטענתה היא לא רוצה שהיחסי מין בינינו יבואו ממקום של "אני רוצה לתקן" או "אני רוצה להראות לך שאכפת לי" אלא ממקום של "אני רוצה אותך עכשיו". אין לי דרך אחרת להסביר לה שזה בדיוק מה שאני מרגיש וזה מתסכל אותי מאוד.אני לא אדם קמצן ואין לי שום רצון להתגרש מאשתי יש לנו 2 ילדים קטנים לדאוג להם. אין לי כוונה לעזוב אותה לבד לטפל בילדים ואני לא רוצה שנהיה מסוג ההורים שנפרדים ומשאירים את הילדים באמצע עם כל השברים. אני כן ישאר תמיד וכן יתמוך כשצריך באשתי.חוץ מהעניין של הגירושים והוא מאוד מכביד עליי וכואב לי כי אני מאוד אוהב את אשתי ואני יודע שהיא אוהבת אותי גם (היא פשוט מאוד מאוכזבת ממני ומאשימה אותי בכל פשעי המשפחה שלי - ההתנהגות של אמא שלי אליה - אימי נוהגת להתחשבן הרבה על עינייני הכסף).כשאני בוכה מולה זה כבר לא מרגש אותה, כשאני עוזב את הבית והולך להסתובב בעיר במשך 7-8 שעות היא לא דואגת לי כלל והולכת לישון. מבחינתה שכל מה שאני עושה זו הצגה אחת גדולה ואני לא באמת רגיש אליה או אכפת לי ממנה.אני יודע שעשיתי טעויות רבות במערכת היחסים הזאת, החל מההזנחה של יחסי המין שלנו וההתמכרות לפורנו. וכנ"ל לגבי ההערות הפוגעניות שלי. אבל מלבד זה אני מאוד משתדל להיות אבא טוב לתמוך ולעזור בבית.אני לא יודע מה לעשות אני שבור לב, ומרגיש שבלעדי אישתי אני ישאר לבד ולא נאהב. וקשה לי לחיות בבית בה כל הזמן אני מותקף על פשעי עבר ומבלי לקבל הזדמנות נוספת לתקן.

אנונימי יקר,
אני מבין את כל הקושי הזה שאתה מתאר, ולבי עם שניכם. אני רק לא מבין מדוע אינם מחליטים לעשות משהו בעניין הזה, ולערב איש מקצוע. מאד חשוב שתעשו את זה, ותלכו ליעוץ זוגי, שיעזור לכם ליצור את התקשורת הנכונה, ולבנות מחדש את כל האמון ההדדי שהתנפץ לכם.ואם אשתך תסרב, לך לבדך. וגם אז, למטפל זוגי ולא פרטני, שכן אתה רוצה שהבחינה הראשונית תהיה התקשורת שביניכם, ואיך עושים את זה ומשפיעים על ההתנהגות שלה גם כשאתה בטיפול לבדך. מטפל או מטפלת שעובד עם זוגות, יידע לעשות זאת טוב יותר.