בגידה: הצדקת מעשים והונאה עצמית

אני נשוי בן 50.יש לי 3 ילדים גדולים ובן זקונים. 2 מהגדולים בבית וכמובן בן הזקונים.הזוגיות עם רעייתי נפלאה אנחנו חברים טובים, חיים בהרמוניה , משלימים אחד את השנייה הכל טוב ויפה למעט העובדה שהיא אינה מעוניינת בקיום יחסי מין בתדירות גבוהה מפעמיים בחודש.כתוצאה מכך, מזה כשנה וחצי אני בקשר עם אישה שגילה מחצית מגילי . כמובן ללא ידיעתה של רעייתי. היחסים בינינו טובים ביותר, כולל יחסי המין. טוב לנו יחד צוחקים, מבלים , נהנים .....לאחרונה אני מרגיש שאני נקשר לאישה הצעירה שבחיי ומאבד עניין בזוגיות עם רעייתי עד כדי אדישות. כבר לא כל כך הכפת לי מה עשתה במשך היום, איך היא לבושה, אין לי עניין בבילויים משותפים וכו'... אציין שהילדים מאד חשובים לי ואני קשור אליהם מאדשאלתי היא: איפה אני טועה? איפה אני לא בסדר אם אני מרגיש כל כך טוב עם האישה הצעירה שאיתי ומדוע איני מרגיש נקיפות מצפון כלפי רעייתי אלא רק אדישות הולכת וגדלה.בתודה עבור תשובה עניינית (ככל הניתן)

יוסי יקר,
ככל שתרגיש טוב יותר בקשר החיצוני שלך, כך תרגיש טוב פחות בקשר הפנימי שלך. יש לנו מנגנון פנימי כזה שמסייע לנו להצדיק את מה שאנחנו עושים וטוב לנו איתו, בעיני עצמנו. יש הקוראים לזה שכנוע עצמי, ויש הקוראים לזה הונאה עצמית, וזה שניהם. אבל היות שאנחנו פועלים טוב יותר כאשר אנחנו משוכנעים בעצמנו ובצדקתנו, אנחנו נוטים להצדיק את מעשינו גם בדיעבד, ובעיקר כאשר אנחנו מאד רוצים להמשיך בהם. אתה רואה את זה בפוליטיקה, למשל, כאשר אותם ארועים עצמם לא פעם מחזקים הן את האנשים מימין, והן את האנשים משמאל.שאלת איפה אתה לא בסדר, אם אתה מרגיש כל כך טוב עם הצעירה, ומדוע אינך מרגיש נקיפות מצפון כלפי רעייתך, ויותר מכך, כשאתה מרגיש כלפיה אדישות גדלה והולכת. הסיבה להעדר (הלא מוחלט, אחרת לא היית כותב לי) של נקיפות המצפון שלך היא הצורך שלך להצדיק את תחושת הריגוש שלך, ואת ההתנהגות שלך. לא אתפלא אם בתוך תוכך אתה כבר מוצא גם סיבות להאשמת אשתך בבגידה שלך, ושאלה מתחזקות והולכות ככל שטוב לך בחוץ. כל אלה מקלים עליך לקבל את הצורך שלך להיות עם אותו קשר חיצוני, ומקלות עליך להצדיק את הסיכון שאתה נוטל על עצמך. יותר מזה, הן מקלות עליך לדרדר, לפעמים, את היחסים עם אשתך, כי אתה מאד רוצה למצוא סיבות מה לא טוב לך בקשר איתה, וככל שתמצא יותר כאלה, כך יהיה לך קל יותר. וכמו שאתה יודע, בין אם הוא ישנו, ובין אם הוא איננו, קל יותר למצוא משהו כאשר אתה מחפש אותו מאשר כאשר אתה לא מחפש אותו.אלא שבכל אלה, אני קורא גם את השאלה: "איפה אני טועה?", ואני תוהה אם השאלה הזו באה מתוך הנחה שאתה טועה, כשאתה רוצה ש"אחזיר אותך למוטב", או האם אתה רוצה שאתן לך סיבות מדוע אתה לא בסדר, רק כדי שיהיה לך קל יותר להתמודד איתן בדיאלוג המצפוני שאתה מנהל עם עצמך, ושאולי פעם תנהל אותו עם אשתך, מתוך מגמה ברורה לנצח בו.מה שעוד יותר מעניין במכתב שלך, הוא הכותרת: "זוגיות לקראת משבר". עושה רושם שאתה כבר יודע לאן זה הולך, ובונה את עצמך נפשית ומצפונית לקראת יצירת המשבר. נדמה לי שזה גם נותן לי תשובה לכוונתך בשאלה "איפה אני טועה?"ודבר אחרון: הריגוש שיש לך עם אשה צעירה הוא טבעי ונורמלי. עליו אתה לא יכול להתגבר גם אם תרצה. אבל הצד המעשי, של מה עושים עם זה, הוא הרבה יותר בשליטתך. לא שאלת אותי על זה, כי דברת רק על הצד המצפוני שרצית לנקות. אני לא שיפוטי בעניין הזה, כי אלה הם חייך. אבל רציתי להצביע על כך שלמרות הפיתוי, אתה הוא שאחראי להחלטות שאתה עושה. כי אם הסיפור יתגלה, הדילמה המעשית והמוסרית היא שלך.אגב, אתה יכול לקרוא על הצד השני של המטבע כמה שורות מתחת להודעה זו, מכתב שנכתב על-ידי "ירושלמית".