בגידה: האם יש תקווה לזוגיות?

שלום,
מעולם לא כתבתי באתר כזה. אני בחורה בת 26, לאחרונה סיימתי קשר של כמעט 3 שנים, עברו 3 חודשים מאז הפרידה.הייתה לי זוגיות מדהימה ומיוחדת, בשנה האחרונה גרנו ביחד. אך היו לנו מספר משברים שקשורים לאמון. בגדול, לצד האהבה הגדולה היה לו קשה לוותר על הנעורים וכיבושים. זה עלה כמה פעמים במהלך הקשר ואני הייתי מאוד ברורה במסר שאי אפשר ליהנות מ-2 העולמות. אמרתי שעליו לבחור אם להיות איתי (ורק איתי) או שניפרד ויהיה עם מי שבא לו.היו מספר אירועים שעורר אצלי חשדות ונהייתי קנאית וחשדנית-תכונות שזרות לי. כך לדוגמא חצי שנה לפני הפרידה, גיליתי כי הוא יזם,או ניסה, דרך האנטרנט להיפגש עם בנות במהלך סוף שבוע שהייתי עם חברות בטיול. כשהעליתי את זה בפניו הוא התנצל, הבין שעבר את הגבול, טען כי אני האחת שלו ושאלו דברים שעוברים לו בראש והוא צריך להתמודד איתם. כמעט נפרדנו אבל בסוף החלטתי לתת לו צ'אנס. ניסיתי שנחזור למוטב, לתת לו להרגיש שאני מאמינה בו ונותנת לו קרדיט, אבל המשכתי גם לחוש את אותו חוסר ביטחון.לבסוף לצערי נפגעתי שוב. גיליתי צ'אט שלו עם בחורה, בו הוא אומר לה כי חברה שלו(אני) לא אהיה כמה ימים והוא ניסה לשכנע אותה להיפגש איתו.וכך סיימתי את הקשר, אגב-אחי התחתן באותו שבוע. תחילה לא נתתי לו ליצור איתי קשר-רציתי להתרכז בחתונה של אחי ולשמוח. התקשורת היחידה בינינו הייתה דרך המייל. אחרי חודשיים נפגשנו, מבחינתי כדי לסגור עניינים. ומאז הוא מנסה להחזיר אותי אליו- טוען שהוא השתנה, שהוא מבין מה הוא איבד ושהוא מצטער ולעולם לא יפגע בי ככה שוב. כשאני קוראת את מה שכתבתי נראה לי פתטי לחשוב בכלל לחזור אליו. ובכל זאת יש בי געגועים ותהיות-האם בן אדם יכול להשתנות? אולי בעקבות האבדן? מתי מפסיקים לתת צ'אנסים? האם ניתן במקרה כזה לשקם את האמון? איך יודעים מתי פשוט לשחרר ולהמשיך הלאה...

שבורה יקרה,
את מסבכת אותי בשאלה הזו, ואסביר לך למה. לא פעם מגיעים אלי זוגות עם בגידות דומות או קשות יותר, ולפעמים גם לאחר ארועים שחזרו על עצמם מספר פעמים. אם אגיד לך שאין תקווה, אני בבעיה במסר שאני נותן לזוגות בהם אני מטפל.האם אני נותן להם מסר מוטעה, אם כך? לא. כי מצד שני, הנסיון שלי איתם אומר שזה כן אפשרי. שזה עובד. אבל - דורש עבודה. דורש פתיחות. דורש הבנה של המקורות, מצד שני הצדדים, ודורש הבנה של הפגיעה, משני הצדדים. זו עבודה ממושכת. כי לא מספיק לרצות להפסיק לפלרטט או יותר מזה רק משום שקיבלת נבוט בראש (מושג שמשתמשים בו הרבה משום מה בהקשר הזה), ומשום אתה רוצה לשמור על הקשר. זה כשלעצמו אינו מספיק. צריך להבין עוד שאתה לא רוצה לפגוע בבן או בבת הזוג שלך, ושיש לזה משמעות חשובה יותר מאשר הגחמה של ההרפתקה של רגע. מאחר שמדובר "בהשקפת עולם", כלומר, בדרך תפיסת הצרכים האגואיסטיים שלי מול אלו של האחר (בן/בת הזוג), לוקח זמן לשנות, ובדרך כלל צריך עזרה חיצונית.